ביקורת ספרותית על הבית בים התכלת מאת טי-ג'יי קלון
ספר מעולה

---

אי אפשר שלא להתחיל עם הכריכה, בעלת פלטת צבעים של ממתק עם איור קסום. וזו הבטחה שהספר בהחלט עומד בה.

הסיפור מתרכז בליינוס בייקר – עובד סוציאלי במשרד ממשלתי לנוער מאגי, האיש קפדן וטכני, מה שהופך אותו לבירוקרט מושלם. הוא נשלח על ידי "הנהלה בכירה" למשימה בבית היתומים באי מרסיאס ליתומים המסווגים כמסוכנים ביותר.
באי הקסום ליינוס מתאהב ביצורים הקסומים ואולי גם במנהל בית היתומים.
אה כן, ליינוס הוא גיי רווק ושמנמן.

בין שלל היצורים הקסומים ישנה טליה שהיא גמד גינה מזוקן, תיאודור שהוא ציפור שלא מדברת רק מצפצפת (אבל כולם מבינים), לוסי בן השטן, צ'ונסי סוג של תמנון, סאל שהוא מן כלב ופי שהיא פיה.

יש בסיפור הזה "וי" על כל הצ'ק ליסט של דף מסרים של תנועות ליברליות ותקינות פוליטית:

V כל אחת.ד יכול.ה להיות מי שהם רוצות.ים
V הכרה בזכויות מיעוטים
V מניעת דיכוי מערכתי
V מאבק בגזענות ודעות קדומות

חסר רק שווין לנשים וביטול הפטריארכיה ויש לנו את זה. ואולי יגיע היום שהמאבק הזה והזה יתאחדו. אבל אנחנו לא פה בשביל להאבק אלא לנוח ממאבק.

יש בספר הזה "וי" על כל תכונות האופי של מחנך טוב.
V תראה כל ילד כפי שהוא.
V חזק את התכונות הטובות והחוזקות להעצמת הביטחון העצמי.
V תן להם להיות חלק מהבית להרגיש אחריות, שייכת ונחיצות.
V תקנה להם מה שהם רוצים

במהלך הסיפור ליינוס הפדנט יוצא מאיזור הנוחות שלו, מתחבר לילדים ולארתור המנהל ומתחיל לחרוג מגבולות תפקידו. לראשונה בחייו הוא עובד לא על פי ספר הכללים והנהלים אלא דרך הרגש.

על פניו זה ספר נוער. ממבט מבוגר, הספר מרגיש פדגוגי עמוס מסרים אבל יחד עם זאת הסיפור פשוט מנחם ומחבק, אופטימי, מרגש – כך שלטעמי זה ספר שכולם יכולים למצוא בו הנאה.

» ביקורות נוספות של וונדי פן
» ביקורות נוספות על הבית בים התכלת