ביקורת ספרותית על אמריקנה מאת צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 17 ביולי, 2017
ע"י נעמי


דמיינו שלפניכם שורה ארוכה של כל בני האדם בעולם, מסודרים על-פי גוון עורם. בקצה הימני עוגה כושית, בקצה השמאלי קצפת. עליכם למקם את הדובדבן בין שני האנשים שמהווים, לדעתכם, את הגבול בין שחורים ללבנים. אמור לי היכן דובדבנך ואומר לך מי אתה. אם הקבוצה הלבנה שלך צחורה ובוהקת, כנראה שגם אתה צחור ובוהק. אם אתה שחור, ככל הנראה שיכללו בה צבעי מוקה, אספרסו או כל תערובת אחרת. אם אתה ממש שחור, אפילו אתיופי יצליח להשתחל לשם, לספר הלבן המיוחל.

אימפלו לא ידעה שהיא שחורה עד שהגיעה לאמריקה. לא, זה לא משום שנולדה בכפר פרימיטיבי בו מעולם לא דרכה כף רגל לבנה (אחרי שנוקתה מבוץ). היא דווקא נולדה בעיר מודרנית בניגריה, קיבלה חינוך טוב, זכתה להשכלה גבוהה והיא מדברת אנגלית רהוטה. אבל להיות שחור בין שחורים זה בולט בערך כמו אף יהודי בישראל. רק בהגיעה למגרש השחמט של ארצות הברית, צעירה אחת מיני ניגרים רבים שבעיניהם נוצצים חמישים כוכבים, היא נוכחת לדעת שכשלבנים רואים אותה הם רואים שחור בעיניים. באווירה כזו נדרשת אסטרטגיה לשמירה על הנפש שלא תמט לנפול, וכך אימפלו השנונה, החדה, הפלפלית השחורה, מוצאת פורקן בכתיבת בלוגזע (כך במקור) פופולרי ממנו היא משלחת את צבא המשפטים המושחז שלה בלבנים, בשחורים, במעורבים ובלא מתערבים, בפוסטים שמצליחים לתפוס את הגוונים הדקיקים אך הצורבים לא פחות של הגזענות.

גזענות, אתם מגלגלים עיניים וחושפים את הלבן, עוד אחת שתבכה לנו? גם על כך אימפלו כותבת באחד הפוסטים: "אם אתה מספר לאדם לא-שחור על משהו גזעני שקרה לך, תוודא שאתה לא מריר. אל תתלונן. תהיה סלחני. אם אפשר, תצחק על זה. והעיקר, אל תדבר בכעס. אנשים שחורים לא אמורים לכעוס על גזענות. ככה לא תזכה לאוזן אוהדת". נאמנה לכללים האלו כתבה צ'יממנדה ספר מעולה ועוקצני הרבה יותר ממתבכיין, על מה זה להיות שחורה באמריקה. שחורה, כי לשחורות יש צרות שלא חשבתם עליהם, כמו הציפייה מהן לאלף את שיערן המקרוזל ולהפוך אותו לבן תרבות. הכתיבה נהדרת ועשירה בפרטים, קולחת, מחוצפת ולא מתייראת מלקרוא לכושי בשמו. האבירים על הסוס השחור, הלבן, והאפרו-אמריקאי (זה מה שנקרא סוסים גזעיים), לעומת זאת, הטילו מידי פעם צל מאכזב של רומן משרתות עם סוף דביק כמו שאריות קפה שחור. על אף הסייג הזה, מדובר בספר מצוין ומהנה ביותר.

ולסיום אנקדוטה קטנה: כשהייתי קטנה שאלתי את אמא שלי בחשש אם השוקו שאני שותה בבקרים יהפוך אותי לכושית. האם גם הילד השחור מפחד שהחלב ילבין אותו? אמא, תראי את הלבנים האלו, כשהם כועסים הם אדומים, כשהם חולים הם צהובים, כשקר להם הם כחולים, והם עוד מעזים לקרוא לי צבעוני?!

34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נעמי (לפני 11 חודשים)
אפרתי, כרמליטה ועיניתי תודה רבה לכן!
עינתי - לא בטוחה שירדתי לסוף דעתך מדוע היא מעוררת תקווה, תקווה למה? שאם שחורה יכולה לכתוב ולפרסם ספר ועוד מצליח כזה אז מצבם עוד עתיד להשתפר? בכל אופן תודה
עינתי (לפני 11 חודשים)
ביקורת נהדרת. מעוררת תקווה אפילו.
כרמליטה (לפני שנה)
סקירה יפיפיה לספר מצוין.

תודה נעמי.
אפרתי (לפני שנה)
מקסים ביותר!
נעמי (לפני שנה)
שונרא חחחחחחח
הגרסה שלי מקורית לחלוטין, ראיתי את זה שחור על גבי לבן בדפי "החוכמות" שלי שאמא שלי טרחה לכתוב בבת הבכורה...
סקאוט (לפני שנה)
שונרא XD
יעלה1 (לפני שנה)
חחחחחח
שונרא החתול (לפני שנה)
אני מכירה את החלב והשוקו בגירסה אחרת. שתי אימהות מיניקות את הילדים שלהן באוטובוס או באיזשהו מקום, לא משנה. אחת שחורה ואחת לבנה. התינוק של הלבנה בוכה וצורח ומסרב לינוק. הוא מצביע על הילד של האישה השחורה ואומר "גם אני רוצה שוקו!"
לא המצאתי, רק מצטטת.
פַּפְּרִיקָה (לפני שנה)
לא מכירה את קלו-קלו? אבוי.
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=2495
נעמי (לפני שנה)
טוב אני אפסיק להגיב בהודעות נפרדות אני נמרחת כאן על כל העמוד...

דני ואוקי, תודה!
שונרא - איזה כיף, זה אומר שנזכה לביקורת על הספר, אני מחכה! לדעתי תאהבי אותו מאד.
יעלה - תודה! החלב התגבר על הקקאו...
מסמר - חח זה בסדר תודה, אוסיף את הספר לרשימה.
נעמי (לפני שנה)
kisr, אתה צודק בהחלט, לא התייחסתי בשום מילה להיבטים האחרים בספר. חלק לא מבוטל ממנו, למשל, חשף אותי לחיים בניגריה, להתנהלות הקולקלת של המדינה שמבריחה את הצעירים, גם אם לזמן מוגבל, למקומות שיתנו להם תנאי לימוד ופתיחה טובים יותר.
לגבי היחס לפליטים - אם אתה מדבר על היחס לצעירים שרישיון ההגירה שלהם הסתיים והמדינות כפו עליהם לחזור על ארצם - אזי לא מדובר בפליטים, הספר דווקא מדבר על צעירים מבתים טובים ששזכו לילדות רגילה לגמרי וניסו להשיג גם אזרחות זרה. אני לא רואה שום דבר בעייתי באכיפת החוק והחזרתם הביתה.
בכל אופן, כפי שאמרתי חסרות סקירות על הספר ואם כל אחד יוסיף את זווית ראיתו כולנו נרוויח.
מסמר עקרב (לפני שנה)
בלהט הכתיבה שכחתי לכתוב שהביקורת שלך מעולה. ואני ממליץ לך על ספרה "חצי שמש צהובה".
נעמי (לפני שנה)
מסמר, אתה צודק כמובן. הספר מדבר גם על דברים גדולים יותר, אבל כוחו בהדגמה הגזענות השקטה יותר. ברור שתפסיד אתם, לכלים הלבנים היה נשק...
נעמי (לפני שנה)
פפריקה, תודה. לא מכירה את הנסיכה קלו-קלו, אבל הייתה לי ברבי שחורה ותמיד נעלבתי בשבילה כשהחברות פחות אהבו אותה.
נעמי (לפני שנה)
חני, מי יודע, הלוואי שנאריך ימים לראות זאת
נעמי (לפני שנה)
ותודה למירב שבזכות הביקורת שלה הגעתי לספר!
נעמי (לפני שנה)
בר תודה, קדימה, אשמח שתקראי, חסרות עליו סקירות בסימניה
נעמי (לפני שנה)
מחשבות - זה הספר הראשון שלה שאני קוראת,
איני יכולה לומר אם הוא טוב יותר, אשמח לשמוע את דעתך
נעמי (לפני שנה)
סקאוט, אנקה, לי, תודה רבה!

יעלה1 (לפני שנה)
אחלה ביקורת! נו, ומה קרה בסוף עם השוקו? הפכת לכושית???
אוקי (אורית) (לפני שנה)
נהדר..
שונרא החתול (לפני שנה)
מעולה שבמעולות. עניינת אותי לגבי הספר.
kisr (לפני שנה)
נראה לי פשטני מדי. אני ראיתי צדדים רבים אחרים בספר הזה ולא רק גזענות.
למשל התנהגות המדינות המפותחות אל הפליטים.
דני בר (לפני שנה)
סקירה מעניינת.
ופפריקה- תגובה מקסימה.
מסמר עקרב (לפני שנה)
הלוואי שהצרות של השחורים היו מסתכמות בציפייה מהם לאלף את שיערם המקורזל ולהפוך אותו לבן תרבות. הלוואי.
ביג לייק לפפריקונת. גם אני השתמשתי בילדותי רק בכלים השחורים בדמקה.
ומשום מה תמיד הפסדתי.
פַּפְּרִיקָה (לפני שנה)
כשהייתי קטנה שיחקתי תמיד בכלים השחורים בדמקה, כי חלמתי להיות נסיכה כושית (טרום עידן הפוליטיקלי קורקט...)עם שיער אפרו אמיתי. ההשראה כנראה מהנסיכה קלו-קלו, מהמלך מתיא. גם היום שיער כזה, במצבו המקורזל והלא מרוסן, יפהפה בעיני. כתבת מקסים. אחפש אותו.
חני (לפני שנה)
אנחנו חיים בחברה כזאת מלאת גדרות! השינוי בתפיסה ייקח שנים אבל הוא מתרחש.
ודובדבנים אני אוהבת מאוד.כתבת נפלא על נושא קשה.
מירב (לפני שנה)
ביקורת יפה מאוד על ספר נהדר
בר (לפני שנה)
כתבת נפלא. נשמע כמו משהו מעניין מאוד שאני אוהב לקרוא.
תודה לך
מחשבות (לפני שנה)
רהוט ומשכנע. את היביסקוס סגול ממש לא אהבתי.
מחשבות (לפני שנה)
לי יניני (לפני שנה)
תודה
אנקה (לפני שנה)
ביקורת מצוינת. צ'יממנדה סופרת טובה.
סקאוט (לפני שנה)
נשמע ספר מרתק, תודה על ביקורת רהוטה בהחלט.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ