ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 בדצמבר, 2020
ע"י dina
ע"י dina
הספר היפה הזה עוסק בגזענות, בזהות, בחיפוש עצמי, בהגירה והיטמעות כשאת כל אלו עוטף סיפור אהבה. אהבה כזאת שחוצה גבולות ומרחקים, שמתגברת על הרבה מכשולים.
זה סיפורם של איפֶמֶלוּ ואוֹבּינזֶה מניגריה, שמתחיל בבית הספר התיכון. מרגע שנפגשו השניים זה היה רגע מכונן עבור שניהם. כשמתחילים השניים את לימודיהם באוניברסיטה, נקטעים הלימודים כמה פעמים עקב שביתות, ואיפֶמֶלוּ מגישה בקשה לויזה לארצות הברית כדי לסיים את לימודיה שם. היא משאירה את אוֹבּינזֶה מאחור ויוצאת לדרך חדשה. ופה מתחיל הסיפור. איפֶמֶלוּ שעובדת היותה שחורה היתה לה לעובדה, מגלה שבאמריקה היא נבחנת ונמדדת על פי צבע עורה וביחס אליו. היא לומדת שבין הלבן לשחור קיימים עוד המון גוונים, ויש כמה דרגות בהירות של שחור, אבל השחור האפריקני לעולם יישאר בתחתית הטבלה.
איפֶמֶלוּ לכאורה חיה את החלום האמריקאי. היא פותחת בלוג וקוראת לו בלוגזע ושם מעלה רשומות על הנושא. החל מטיפים לעיצוב התלתלים הסוררים ועד לדברים יותר טעונים. הבלוג זוכה להצלחה מסחררת, ובזכותו היא מקבלת מלגת מחקר לאוניברסיטת פרינסטון, ויש לה בן זוג נחשק הנושא בתואר המכובד של מרצה באוניברסיטת יֶל. אבל הדריכות כל הזמן קיימת בתוכה. כאילו שהיא רק מחכה לסיכה שתינעץ בבועה המושלמת ותרוקן אותה מכל האוויר האצור בה. היא מבינה שלא מספיק לשלוט בשפה. היא יודעת שיש לשפה כמה רבדים, ולדעת אותה זה לא רק להבין את הנאמר, אלא, ובעיקר- להבין את הרווחים בין השורות. את השתיקות שבין המילים.
"העולם היה עטוף בגזה. היא יכלה לראות את צורת הדברים אך לא די בבהירות, אף פעם לא די. היא אמרה לאובינזה שיש דברים שהיתה אמורה לדעת איך עושים, אבל היא לא יודעת, פרטים שהיתה אמורה לרכוש ולשלב בחלל שלה." (עמ' 139)
הסיפור מתחיל בניגריה, נודד ללונדון ואמריקה, וסוגר מעגל בניגריה.
זה אחד מסיפורי ההגירה היפים שקראתי. צ'יממנדה נגוזי כתבה סיפור יפה, וכן, אי אפשר שלא להגיד חשוב. כי גזענות היא כמו הסיר המונח תדיר על הכיריים ומבעבע על אש קטנה. אבל זה לא רק זה. זו הכתיבה שלה, הכל כך מלאה וגדושה. בפרטים, בשמות ואינספור אירועים כשכל אחד מהם מתואר לפרטי פרטים כולל שמות כל האנשים הנטלו בהם חלק. אבל שום מילה לא הרגישה לי מיותרת.
איזה כיף לסגור (כמעט) את רשימת הקריאה של 2020 עם ספר טוב שכזה המשאיר טעם טוב והרבה חומר למחשבה.
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה פרפר! היא לא היתה בלונדון, חבר שלה היה שם. משאירה לך לנחש את התשובה :)
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
סקירה יפה על נושא שהוא תמיד אקטואלי.
מעניין אם גם בלונדון היא הרגישה אפליה. |
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה cujo
תודה לילוש תודה אסתר zek, צפוי לך עונג צרוף! (מקווה ככה) בר, שמחה! דן, כמה שהמילים שלך נכונות! הגירה זו טלטלה. זה שוק בכל המובנים. רץ, כן.. גזענות ודעות קדומות.. סיפור חיינו. |
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
יופי של סקירה - חשבתי אל כך על העובדה שגם אנחנו מתמודדים עם בעיית ההגירה ויש לנו לא מעט דעות קדומות, וחלקנו גם גזענים.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
DINA
הסקירה היפה שלך מבהירה את המסר החשוב בכל נושא ההגירה. הגירה משלבת בתוכה עקירה, גם אם היא נעשית מבחירה ולא מאילוץ, הקליטה במקום החדש דורשת תעצומות נפש, גם בחברות הבנויות על גלי הגירה.
|
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
איזה יופי.
שמעתי על הספר הזה רבות. הסקירה עשתה לי חשק לקרוא אותו |
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
סקירה יפה דינה, תודה לך
הספר ממתין לי בסבלנות על המדף הוירטואלי... |
|
|
אסתר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
סופרת מעולה, הספרים מרתקים בעיני. כותבת בפתיחות מלאה ונוגעת בנקודות הרגישות ביותר של השחורים באירופה וארהב.
|
|
|
לי יניני
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
דינהלה חשבתי שכבר קראת אותו. ספר ישן ומעולה
|
|
|
cujo
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
ספר מעולה ואחלה ביקורת
אהבתי גם שהראתה איך גזענות ושנאת נשים מופיעה בדברים הקטנים כמו שיער או בגדים.
|
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
בסופו של דבר זה באמת עניין של טעם נטו.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
ניסיתי
את "חצי שמש צהובה" ולא אהבתי. אם לשפוט לפי אותו ספר אז
הספרות הזאת לא משהו. ~אני נותן את לבי לעולם~ סליחה על האמירה הפלצנית הזאת אבל אני מוצא שבספרות בניגוד למוזיקה קשה להיות פתוחים באמת לכל העולם, וזה בכנות עם כל הרצון הטוב. |
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
לא קראתי. גם לא את חצי שמש צהובה.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
לא אהבתי את היביסקוס סגול.
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
