ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 ביוני, 2017
ע"י בת-יה
ע"י בת-יה
"אתם תמותו" כתוב על גב כריכת הספר הזה, ובכל זאת שמחתי לגלות שהספר הזה מספר דווקא על חיים. אמנם על חיים של עוני מרוד, בצל מלחמה, אבל גם במצב הזה החיים ממשיכים, לטוב ולרע.
הרבה ביקורות נכתבו על הספר הזה, ואני מסכימה עם כל מי שכתב שהספר מצויין, ובכל זאת קשה לי להתעלם מהצדקנות שנוטפת מהספר. נכון היו גם גרמנים טובים שלא רצו במלחמה, והיו גם גרמנים שהצילו יהודים, אבל הם היו מעטים מאוד. ואני ממשיכה ושואלת בעקבות הספר: האם האנס הוברמן היה מציל את היהודי גם אם לא היה לו חוב מוסרי כלפי אביו של זה? מה היה קורה אם היהודי היה מגיע אליו בלילה רק מתוך היכרות או ידידות? סביר להניח שהיהודי היה מגורש מיד. אולי אחרי צלחת מרק, ובכל זאת מגורש. אבל אז גם הספר הזה היה נכתב אחרת.
ממרחק של שנים, אחרי 'היכרות' עם זוועות הנאצים, אין לי בעיה לומר שאני שמחה שגרמניה הופצצה. נכון, יש הרוגים שלא היו אשמים במלחמה. הרחוב בו מתרחשת עלילת הסיפור נהרס עד היסוד, ורבים נהרגים בו. כולל הגרמני הטוב. אבל אם לא היו ההפצצות הנאצים היו רוצחים עוד ועוד. ומסיבה די דומה אני לא מרחמת היום גם על הסורים המופגזים. כל בר דעת יכול לדעת שאם לא היה קורה כך, הרי שאנחנו, פה בישראל, היינו קורבנות של ההפצצות שלהם או של מי שהם עזרו לו.
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
קורא בקפה, תודה על התגובה.
כל אחד ותחושתו. |
|
|
קורא בקפה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת יפה. הדילמה בהתייחסות לגרמנים, כפי שתיארת, עצרה אותי מלסיים את הספר.
|
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
רץ, תודה. כמו שאני הבנתי הנס הוברמן גר ברחוב, אולי אפילו שכונה, שבה כולם היו עניים מאוד,
וגם רעבים מאוד, בלי קשר להשתייכות למפלגה.
על זה שהגרמנים היו קרבן לשנאה שהם עצמם המציאו אין מחלוקת. די בתיאור של החייט שבתחילה חשב ש"העלמות" של החייטים היהודים תוסיף לו עבודה ומשכורות, ואז מסתבר שהוא הפך לעני יותר כי גם הלקוחות היהודים "נעלמו". |
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
הנס הוברמן היה צדיק בסדום משום שסרב להיות חבר במפלגה הנאצית, על כך הוא סבל חרפת רעב ולעג של שכניו.
ההומניות שלו נבעה מתוך היכרותו את השנאה שקדמה למלחמת העולם הראשונה, בה הוא לקח חלק כלוחם, הוא מבין דרך ההיגיון שלו, לאן השנאה מובילה, בהיבט הזה הגרמנים היו קרבן עצמי של השניאה שלהם, אלא שבמערבולת הזאת נמצאים ילדים שטופי מוח, אנשים פשוטים שרוצים להביא אוכל לבית והם פשוט מפחדים.
|
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה סקאוט, אכן כבר מזמן הבנתי שאם הייתי אומרת רק דברים נחמדים, מהסוג שנעים לשמוע
היה לי הרבה יותר קל בחיים, אבל החלטתי שאני רוצה שיהיה לי קל יותר בנשמה. |
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ואו, בת-יה, מילים כדורבנות!
יפה שאת חושפת את דעתך. ולגבי השאלה ששאלת בנוגע לספר, לגבי המוסר של האנס, נכונה מאוד. לא חשבתי על כך.
|
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
שונרא החתול, לסלוח זו תכונה נעלה, אבל מה לעשות ואני לא ממש ניחנתי בה (אני לא מדברת
על מישהו שדרך לי בטעות על הרגל או משהו כזה) ובכל זאת, אם כבר לרחם אז על ילדים שנפגעים, בשביל לרחם על מבוגר אני צריכה לשמוע קודם כל את הדעות שלו. |
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
yaelher, תודה. זה לא שפצחתי בשירה וריקודים, אבל פשוט כמו שאני שמחה כששכן רע עוזב
את הבניין שלנו, כך אני שמחה על שהרע הסורי קורה גם הוא רחוק. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
קשה לי להאמין שליבך נאטם למראה אב סורי שממרר בבכי
ליד ביתו שקרס והתמוטט על כל משפחתו וקבר תחתיו את אשתו, את ילדיו הקטנים, את הוריו, את הכלב או החתול שלו. יכול להיות שבזמנים אחרים הוא נמנה על עם של מדינת אויב, אבל ברגע הזה הוא אדם שעולמו חרב עליו.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אני מסתכלת אחרת לגמרי על אסון שקורה לאחרים.
אני חושבת שמאחורי "הפגזה" יש אנשים שרק רצו לחיות את חייהם הקטנים, ממש כמוני. וכשאני הייתי במצב הזה - כעסתי מאד על "העולם" שלא עושה דבר ולא מגנה. גם אני לא עושה כלום כדי שהזוועה הזאת (מה שקורה בסוריה, נניח) תיפסק. אבל אני בהחלט לא שמחה שהם מופגזים. |
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
עמיר, כמו כל אדם רגיל (וככה לפחות אני חושבת שאני) אני מוכנה לשלום עולמי. הייתי מואשרת
אם כל הבעיות בעולם היו נפתרות בדרכים של הבנה, ואפילו בדרכים של דין ודברים. הלוואי שכולנו נחייה זה לצד זה בנעימים, והלוואי שכל המשאבים יושקעו רק בחקלאות, בתשתיות וכו'. אבל זה לא המצב. מלחמות היו תמיד. ואם נלך רחוק מאוד יתברר שגם האינדיאנים באמריקה רצחו האחד את השני לפני שהאדם הלבן הגיע, ובפפואה אכל השבט המנצח במלחמה את שכניו. למה זה כך? את השאלה הזאת צריך להפנות לבורא היקום. הייתי אמנם שמחה מאוד אם היו ממציאים נשק שהיה מצליח להרוג רק את האנשים הרעים. רק את אלה ששונאים את האחרים עד כדי כך שהם מרגישים צורך להרוג את מי שסתם כך לא נראה להם, כי הוא, למשל, קומוניסט או יהודי, או וזירי וכו', אבל בינתיים אין נשק ממוקד שכזה. ומכיוון שכך, אין לי בעיה להיות אגואיסטית, בעיקר לנוכח הידע שלי והזיכרונות שלי, של המון מוסת שתקף ורצח יהודים בודדים, רק כי היו יהודים. ואני מדברת על ארץ ישראל. |
|
|
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
מנסה להכניס סדר למחשבות שבי
בעקבות דבריך, בתיה.
אין חמלה - על אזרחים ילדים, תינוקות, מבוגרים, במדינה השכנה, שחווים... שואה! כי, אם לא הם - אנחנו היינו (אולי) מקבלים את האש? ואני חושב על המוות הנורא של אזרחים - רק כי הם אזרחים שם - במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון. ועל האנלוגיה שלא מתחברת לי. הרג הטובים (הגדרה שלך) בגרמניה - היה מבורך, רק כי היו אזרחים שם - במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון. במסגרת ההפצצות המברכות והבאת הקץ למלחמה. ושוב, האזרחים ושוב האנלוגיה שלא מתחברת לי. לא יודע. המחשבות לא מסתדרות לי. |
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
