“ספר עם רעיון טוב כתיבה טובה אבל תוצאה סופית לא משהו... איך זה קורה? האמת לרוב זה לא משהו שאני נפגשת בו אבל סלסט אינג הצליחה להרוס רעיון טוב עם עלילה שלא מתקדמת מספיק טוב. הרעיון טוב: ספר שמתרחש בתקופה דמיונית בה יש חוק בארהב שמחייב לשמור על ערכי המדינה והפטריוטיות לפני הכל. בתקופת שפל כלכלי וחרדת זרים ארהב הופכת למקום מפחיד עבור מיעוטים. אי אפשר שלא לתהות על התהליכים האלה גם בהקשר של ימינו אנ”

“יש כאלה הקוראים לסלסט אינג ג'יין אוסטן המודרנית. בעיניי היא לא... עם זאת, הספר הזה בהחלט שווה קריאה. לכאורה, ספר אמריקאי קלאסי על ההבדל בין עושר ועוני עם הקלישאה החבוטה שכסף לא קונה אושר, אבל מה לעשות שגם היותך עני לא סוגר לך את כל הפינות בעניין. שתי משפחות שונות מאוד ניצבות במרכז העלילה. משפחת ריצ'רדסון העשירה, שמתגוררת בפרבר עמיד בקליבלנד היא פרסומת למשפחה בורגנית: אב - עורך דין, אם - כתבת במקו”

“אז לאחר שמאוד נהניתי מ"שרפות קטנות בכל מקום" היה ברור לי שזה עניין של זמן עד שאקרא עוד ספר של סלסט אינג. הספר הזה מתחיל מצויין: כבר במשפט הראשון אתה מבין שיש פה איזה תעלומה... דמות המספר כבר אומר לנו שמישהי מתה והמשפחה שלה עדיין לא יודעת. הפרקים הראשונים של הספר הזה היו נראים מבטיחים מאוד. דמויות עגולות... קפיצה להיסטוריה שלהם וגם חזרה להווה על מנת לסגור לנו עוד פרט לגביהם אבל גם שנבין אותם יותר”

“החיים יפים! מה זה יפים? מגניבים ומדליקים. הם מדליקים את היצורים חסרי הישע האלו, בני האדם, כשהם מגניבים להם חיוך שכולו רשעות. שיירקמו להם תוכניות, החכמים הגדולים האלה. אנחנו כבר נדאג לשרוף אותן. והכי כיף להצית את אלה ששמים אותנו ללעג ולקלס, כפי שנעשה בשורות אלה ממש. אז מה נעשה עם הבלון הצהוב הזה? בואו נראה. העוגה שהוא בולס עכשיו, שיתענג לו עליה. הוא הרי לא יודע שהקונדיטור שהכין אותה חזר ברגע ה”

“ספר עם רעיון טוב כתיבה טובה אבל תוצאה סופית לא משהו... איך זה קורה? האמת לרוב זה לא משהו שאני נפגשת בו אבל סלסט אינג הצליחה להרוס רעיון טוב עם עלילה שלא מתקדמת מספיק טוב. הרעיון טוב: ספר שמתרחש בתקופה דמיונית בה יש חוק בארהב שמחייב לשמור על ערכי המדינה והפטריוטיות לפני הכל. בתקופת שפל כלכלי וחרדת זרים ארהב הופכת למקום מפחיד עבור מיעוטים. אי אפשר שלא לתהות על התהליכים האלה גם בהקשר של ימינו אנ”

“יש כאלה הקוראים לסלסט אינג ג'יין אוסטן המודרנית. בעיניי היא לא... עם זאת, הספר הזה בהחלט שווה קריאה. לכאורה, ספר אמריקאי קלאסי על ההבדל בין עושר ועוני עם הקלישאה החבוטה שכסף לא קונה אושר, אבל מה לעשות שגם היותך עני לא סוגר לך את כל הפינות בעניין. שתי משפחות שונות מאוד ניצבות במרכז העלילה. משפחת ריצ'רדסון העשירה, שמתגוררת בפרבר עמיד בקליבלנד היא פרסומת למשפחה בורגנית: אב - עורך דין, אם - כתבת במקו”

“אז לאחר שמאוד נהניתי מ"שרפות קטנות בכל מקום" היה ברור לי שזה עניין של זמן עד שאקרא עוד ספר של סלסט אינג. הספר הזה מתחיל מצויין: כבר במשפט הראשון אתה מבין שיש פה איזה תעלומה... דמות המספר כבר אומר לנו שמישהי מתה והמשפחה שלה עדיין לא יודעת. הפרקים הראשונים של הספר הזה היו נראים מבטיחים מאוד. דמויות עגולות... קפיצה להיסטוריה שלהם וגם חזרה להווה על מנת לסגור לנו עוד פרט לגביהם אבל גם שנבין אותם יותר”

“החיים יפים! מה זה יפים? מגניבים ומדליקים. הם מדליקים את היצורים חסרי הישע האלו, בני האדם, כשהם מגניבים להם חיוך שכולו רשעות. שיירקמו להם תוכניות, החכמים הגדולים האלה. אנחנו כבר נדאג לשרוף אותן. והכי כיף להצית את אלה ששמים אותנו ללעג ולקלס, כפי שנעשה בשורות אלה ממש. אז מה נעשה עם הבלון הצהוב הזה? בואו נראה. העוגה שהוא בולס עכשיו, שיתענג לו עליה. הוא הרי לא יודע שהקונדיטור שהכין אותה חזר ברגע ה”