ביקורת ספרותית על כנפיים שחורות למלאך שלי - זיקית נואר #1 מאת אליוט צ'ייז
ספר טוב

---

כנפיים שחורות למלאך שלי, שפורסם בעברית בהוצאה המעולה זיקית ז"ל, מוגדר כספר מסוגת הנואר. אני מניחה שזה כך מכיוון שהספר מלא בעבריינים, ועבירות, ואקדחים, ומשטרה, ותשוקות אפלות, ומניעים פסולים. אבל מעבר לכל זה, אני מעדיפה לזכור שזהו גם סיפור אהבה, סיפור אהבה לא-קיטשי ולא ממש אפשרי וקצת סדו-מזוכיסטי, בין גבר צעיר, ונאה, ופגום, לאישה צעירה, ויפה מאוד, ופגומה.
טים הוא עבריין שברח מהכלא, עבד קשה להרויח כמה דולרים, ואז יצא משם כדי לנסות ולממש תכנית ותיקה להתעשרות בזק. הוא פוגש בוירג'יניה, יפהפיה העוסקת בזנות אך נראית כמורגלת בחברה הגבוהה, ובלית ברירה מצרף אותה למסע ארוך, מתוחכם ומתוכנן היטב, מסע בנפתולי החברה האמריקאית ובעורקי הנופים של ארה"ב. הקשר ביניהם מורכב מאוד, הוא מורכב מצד אחד מחיבור רגשי ופיזי, ומצד שני מניסיונות התרחקות והיפרדות. חלק מהזמן טים אפילו שוקל להרוג אותה... וקשה להאשים אותו, בהתחשב בעובדה שהגברת יכולה להיות מאוד מעצבנת לפעמים, קרה, מוזרה, בוגדנית, ערמומית וחצופה.
בכל מקרה, טים הוא העבריין הרגיש, לא בדיוק מוסרי אבל בהחלט בעל שכל ישר ונקודות תורפה. הוא מספר את סיפורו בקול בהיר, ישיר, לא מתנצל ולא מתייפייף. המחבר מכניס לפיו של טים תיאורי נוף נהדרים, שפה ספרותית יפהפיה, ולא מעט נגיעות אירוניות והומור שחור.
הספר הוא מעין סיפור בלשי אבל הפוך, הוא מסופר על-ידי העבריין עצמו, והוא מותח במידה, הוא גורם לך לתהות כל הזמן מה עלה בגורלן של הדמויות והיכן בעצם נמצא טים כעת כשהוא מעלה את זכרונותיו על הכתב.
הסיום השאיר אותי מאוד מעורערת ליום יומיים. אין ספק שהספר לא מיועד לבעלי קיבה רגישה מדי. יש בו כמה תיאורים מאוד לא נעימים של אלימות וכיו"ב, אבל שווה להתמודד עמם בזכות הכתיבה המצויינת, החוכמה שלו, הביקורת החברתית המעניינת, והאנושיות העירומה שבו.

» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על כנפיים שחורות למלאך שלי - זיקית נואר #1