ביקורת ספרותית על שלוש נשים מתקוממות - לואיז מישל, שירין עבאדי, אמה גולדמן מאת ראובן מירן

---

ספר קצר זה מחלוק לשלושה חלקים, שלושה ראיונות עם נשים שעשו הסטוריה.
בכל אחד מהחלקים מצורף גם רקע על המרואיינת ו/או מידע נוסף מאת המתרגם, שבלעדיהם היה קשה יותר להבין את ההקשר ההיסטורי של הריאיונות הללו ואת עוצמת גדולתן של הנשים הללו.
לואיז מישל (1830-1905) היתה מהפכנית צרפתייה שקראה לאנרכיה, והעידה על עצמה שהנה פנאטית. במקור היתה מורה, אך פנתה לפוליטיקה ופעילות מהפכנית.
המראיין, מרמקס, מדבר עמה על המהפכה החברתית, על הסיבות לפעילותה, על דת, פילוסופיה ועוד.
לואיז מישל היתה אישה מאוד אינטליגנטית ומעניינת, כך נראה מהראיון.
דוגמה קטנה:
עמ' 18: "את מטריאליסטית ואתיאיסטית?
כן, כיוון שהבנתי שמרעיון האלוהות והחסדים הנצחיים נולדות כל העריצויות".
אמה גולדמן (1869-1940) היתה יהודיה שנולדה בליטא ועברה לארה"ב בגיל 16. כמו מישל, גם היא היתה מהפכנית ואנרכיסטית. מקצועה המקורי הוא סיעוד.
המראיינת, מיכלסון, מדברת עם גולדמן על אנרכיה כמשמעותית לנשים, על נישואין, אהבה וילדים.
גולדמן היתה פמיניסטית ורבים מרעיונותיה נשמעים מודרניים מאוד, למרות שביטאה אותם כל-כך מזמן.
ציטוט נבחר:
עמ' 27: "האם האישה אינה חופשייה?
חופשייה?! היא השפחה של בעלה ושל ילדיה. עליה להיות חלק מעולם העסקים ממש כמו הגבר".
שירין עבאדי (1947) היא עורכת-דין איראנית שקיבלה את פרס נובל לשלום בשנת 2003 על פועלה בתחום זכויות האדם. היא חיה בבריטניה מאז 2009 וכתבה ספר בשם ""איראן מתעוררת". בספר זה ישנו ראיון עם עבאדי, משנת 2014, ובנוסף הנאום שהיא נשאה לאחר שקיבלה את פרס נובל. ד"ר עבאדי ייסדה את "המרכז להגנת זכויות האדם באיראן".
המראיין, אולשצ'וק, מדבר עם עבאדי על עמדותיה לגבי האיסלאם והקשר בינו לבין דמוקרטיה, על תפקידם של סטודנטים בקידום זכויות אדם, על האביב הערבי, על קבלת פרס הנובל והעובדה שהחרימו לה אותו, על דעתה בדבר תכנית הגרעין של איראן ועוד.
בנאום שהיא נושאת, היא מדברת על נושאי זכויות אדם באיראן, על התרבות האיראנית והקשר לשיוויון ודמוקרטיה ועוד.
ציטוט נבחר:
עמ' 52: "גם פגע הפליית נשים בארצות האסלאם .... שורשיו הם בתרבות הפטריארכלית ובשלטון הגברים באותן חברות - ולא באסלאם."
ספר זה מספק הצצה לרעיונותיהן האמיצים, פורצי הדרך והמרתקים של נשים חכמות ומעוררות השראה. אישית, היה לי קשה לקרוא אותו מהעובדה הפשוטה שאני פחות נהנית מקריאת ספרי עיון, אך הוא בהחלט מהווה העשרה מסוימת להדיוטות כמוני בתחומו.
וכמובן, תמיד מרגש לדעת שהיו נשים שלמרות שהיו להן רעיונות שלא עם כולם הייתי מסכימה, היה להן העוז העצום לרדוף אחר חלומותיהן ואמונתן בחברה שפסלה אותם.

» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על שלוש נשים מתקוממות - לואיז מישל, שירין עבאדי, אמה גולדמן