המקום בו היופי הוגדר מחדש
מה יש בה, בבריכת חבצלות המים שליד משרדי המעוררת בי תשוקות וגעגועים עזים, לגן עדן אבוד שבו צמחיה ומים מעניקים תחושת שלווה ויופי שמימי, ההופכים לרגעי חסד ספורים, שאחריהם יגיחו הלחצים ועומסי העבודה האין סופיים.
אני חולף לידה, מביט לעלים העגלגלים הנחים על המים, מרחפים וצפים בתחושה של עולם נטול כובד. אדוות מים מתפשטות ברגוע, מהן משתקפות קרני שמש, או צל עננים, ובלילה האפ