מרקוס אַוּרליוּס, הקיסר והפילוסוף הרומי, הוא מן השליטים היותר נאורים בהיסטוריה של האנושות. תפיסתו מושפעת מכתביהם של הפילוסופים הסטואים שקדמו לו ובראשם סנקה ואפיקטטוס. בד בבד עם ניהול ענייני המדינה וניהול המלחמות שטלטלו את האימפריה העלה אורליוס על הכתב את הלכי נפשו – כנראה בעשור האחרון לחייו. רשימותיו הן מעין יומן אישי האוצר את מחשבותיו על עולם ומלואו. מרקוס לא יעד את חיבורו לפרסום, ואופיה האקלקטי משהו של הרצאת הדברים מצביע על כך. נראה כי הייתה זו יד המקרה שחיבורו השתמר והגיע לידינו.

הגיגיו של מרקוס אורליוס, רובם ככולם, הם סדרת תרגילים רוחניים. תכלית האימון הרוחני היא אחת: לחשל את האדם לחיות את חייו כהלכה בעולם הזה ולפתח מודעות מושכלת ורגישות תבונית הן לעצמו הן לסובב אותו.

מתרגם הספר, אברהם ארואטי, נולד ב-1976 בישראל. תרגומיו לספרים: "על החיים המאושרים" מאת סנקה (שנכללים בו גם המסות "על הפנאי" ו"על שלוות הנפש"); "על שלוות הנפש" מאת פלוטרכוס, ו"המדריך" מאת אפיקטטוס – ראו אור בהוצאת נהר ספרים בשנת 2010 וזכו להערכה רבה. ב-2012 ראה אור תרגומו לאיליאדה של הומרוס בהוצאת מאגנס.

ארואטי לומד ומלמד בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. עיקר עיסוקו בשירה האֶפית היוונית והלטינית וכן בהוראת אנגלית, היסטוריה ומיתולוגיה של העולם הקלאסי במסגרות אקדמיות שונות.

שם הספר
הרהורים של מרקוס אורליוס