ביקורת ספרותית על השטן המאוהב מאת ז'אק קזוט
ספר טוב

---

ספר מיוחד של סופר מיוחד עוד יותר.
כלומר, כמה סופרים היו באילומינטי המקורי, למדו קבלה, הוצאו להורג במהפכה הצרפתית וראו בעצמם נביאים? אני חייב לקרוא עוד דברים שהוא כתב..

בכל מקרה, הספר הזה עוסק בקצין ספרדי צעיר ששומע על קבלה בשיחת לילה עם חברים לשירות, ומפה לשם הוא מזמן את השטן, שהופך לאישה יפייפיה שמנהלת איתו רומן תוך כדי שהוא במסע לאמא שלו, לקבל אישור להינשא לה..

יש כאן קטעים באמת מצמררים ומוזרים באופן מרהיב. למשל, סצנה די מטורפת בסוף הספר שקראתי בשקיקה ומתח, אין ספק שרק בזכות הקטע הזה היצירה הזו פשוט מתחננת לעיבוד קולנועי.
אני מאוד אהבתי את האווירה התקופתית, המאה ה18 הייתה עידן מרתק שמבוטא יפה בנובלה.

מה שכן, הקצין הספרדי אלווארו הוא, ובכן, די מטומטם ולא מעניין כשלעצמו. הוא "ילד של אמא" ובחור פתטי סה"כ, מה שדי מוריד מהאווירה שהספר מנסה ליצור.

הספר הזה הוא מאבות תרבות האימה, הגותיקה והמוזרות שאני כל כך אוהב (ובניגוד לאבות אחרים, כמו למשל "טירת אוטרנטו" המאכזב, הספר הזה עומד בגאון ובזקיפות קומה גם אל מול בניו במאות שחלפו). אני צופה אדוק בסרטי אימה וסרטים פסיכדליים (קרנבל הנשמות, סרטים של קוקטו, דיוויד לינץ', דרייר..), שומע המון דארקוויב (סגנון מוזיקה עם סאונד חלומי כבד, קולות מלאכיים, אווירה גותית וליריקה אפלה) ובקיצור: בדיוק קהל היעד לספר כזה.
הוא כל כך הזכיר לי את הסרטים והמוזיקה שציינתי לעיל.. הספר הקצר הזה פשוט מושלם לליל חורף, איזה אלבום של lycia או black tape for a blue girl ברקע וכוס ברנדי בצד, אולי סרט כמו messiah of evil או carnival of souls אח"כ..

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על השטן המאוהב