ביקורות ספרים על הספר תולדות האהבה
|
לא ביקורת ועדיין לא חוויה מהספר אלא מהסרט.
סרט בעקבות ספר אודות ספר אבוד בין מרחבי הזמן שזכה למספר גרסאות ומספר מחברים.
לאחר קריאת ולו חלק הביקורות נראה שלא הרחיק לכת מהספר עצמו ומקווה לזכות לקרוא לאחר שנים שלא קראתי.
מבלבל כמו פונקציה רקורסיבית ועם זאת קסום ור-רב סימבולי כמו רסיסי עבר.
ניתן לראות שגיבור הספר/סרט ליאו פספס הרבה בחייו, ייתכן והיה פחדן כפי שנכתב בין התגובות
(לאחר מה שעבר מה הפלא, גם איש/ה מוכה ת/ימשיך לחשוש לא משנה לכמה הזדמנויות בטוחות ת/יזכה.
עם זאת היה לו ניצחון קטן וכפול: אלמה ש-כן זכרה אותו והביאה את כתב העת של ספרו, גם אם לא ה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הסיבה שחיפשתי את הספר הזה הוא כי ראיתי סרט ואותה שחקנית גילמה את אחת מהדמויות בספר ''תולדות האהבה'' קוראים לה ''סופי נליס'' והיא קנדית דוברת צרפתית ששיחקה גם בסרט גנבת הספרים, ריגשה אותי מאוד, ראיתי את הסרט ובעקבות הסרט קראתי את הספר, וגם עבודת תזה שנכתבה בבר אילן על הספר. הסרט מבוסס על הספר שקרוי על אותו שם ''תולדות האהבה history of love
הסיפור מגולל את סיפורם של שתי דמויות: דמות האחת היא ליאו גורסקי בן ה80, ניצול שואה כותב ספר על אהובתו שמכבר ימים שמשאיר בימי השואה והוא נוסע לאמריקה ואהבתם מתפספסת לאור בנו שנולד בחיקה של האם ''אלמה'' אהבת נפשו. הוא מחפש... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה שמפעים בספרות טובה שבדומה לחוטי משי היא מושכת אותך לתוך המעמקים ואורגת את ליבך ישירות בעולם הדפים ואז ללא השמעת פעמוני אזהרה אתה שבוי שלה.
אני כבר מזמן קורא אחר, אין לי לב לספרים שאין בהם תנועה פנימית, אני סוגר אותם כאילו אין מחר. אני בכלל כנראה מפוצץ בכל כך מלא מילים סביבי שאני חייב לחלוק את המילים שעוטפות אותי לאט.
תולדות האהבה עם השם הנורא הרומנטי הזה היה סביבי נוכח הרבה זמן אבל מה אני שיש לי ענייניים עם ספרות כזאת. אבל אני גם כזה שנמס מהר והספר נפל לידי אחרי המלצות של אנשים מעורכים מאד בעיני.
אני אוהב ספרות אמריקאית. היא יכולה להיות אמריקא... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפעמים אני כזה חסר רגישות. לא רק לספרים, אלא גם לבני אדם.
אחותי קנתה לי את הספר ביריד ספרים באוניברסיטת חיפה שבה היא לומדת, ב- 20 ש"ח. לכן, הספר הזה הוא מסוג הספרים שבאים אליך במקרה, מבלי שהתכוונת לקרוא אותם - אז אמרתי תודה לאחותי, שקראה את הספר בתיכון ואהבה אותו מאוד, והתחלתי לקרוא את הספר בהתלהבות רבה (תמיד כיף להתחיל לקרוא ספר חדש!)
אבל ההתלהבות הזאת מיד שככה, אחרי שהתחלתי בקריאה.
הספר הזה הוא מסוג הספרים שאיך שאני מתחיל לקרוא, אני מיד מבין שזה לא בשבילי, ואני גם יודע כמעט בוודאות מה הציון שאתן לו: משהו בכתיבה של הספר הזה נראה לי מתאמץ, כאילו ניקול קראוס... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
'תולדות האהבה', שם קצת מגלומני לספר ובכל זאת, הוא היה מונח שם על אחד המדפים, בחנות הספרים יד שנייה 'סיפור חוזר' (המופעל על ידי אנשים המתמודדים עם קשיים תעסוקתיים). על המחברת שמעתי, כהד חוזר באוזניי על כך שהיא אשתו של סופר מפורסם. ולאחר שקראתי את התקציר - על ליאו שכתב ספר ואינו מודע אליו ועל אלמה הילדה שיוצאת לחקור את פשר שְמָה (יש לי חיבה מיוחדת לספרים על ספרים), חשבתי כי יש כאן הזדמנות לקרוא ספר מעניין וגם לעשות מעשה טוב (לפחות לנסות).
עלילת הספר נעה בין ארבע דמויות: ליאו גורסקי, אלמה זינגר, עמנואל חיים (ציפור) וצבי ליטווינוב. היא מסופרת טלאים על גבי טלאי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
יש משהו מאוד מושך בעיני הקיים אצל אנשים מבוגרים, בעיקר גברים.
ולא, זה לא הארנק הנפוח או תסביך אבא שנטש בילדות או הרצון להרגיש בטוחה.
זה נסיון חייהם המעורר בי השתאות לנוכח קורותיהם במהלך השנים, זכרונות מרירים-מתוקים שאין בכוונתם לשכוח ואותם הם ממסגרים במעין מסגרת משוריינת שאפילו טיל בליסטי לא יכול לה.
כתלמידת תיכון ואף מאוחר יותר כסטודנטית ראיינתי כמה גברים כאלה, מהמרשימים שפגשתי בחיי (וביניהם סבי) במסגרת פרוייקטים אודות עזרה לישיש ולקיחת עדות עבור יד ושם.
זכור לי אדם אחד, גאה ובעל עברית צחה עמו נפגשתי בבית האבות הגדול השוכן ברמת אביב.
עיניו היו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת ספרים על ספרים.
בתולדות האהבה, יש ספר. והספר הזה חוצה ארצות, אנשים ודורות שלמים, עד שסיפורו מסופר.
יש פה מספר נקודות מבט, שלכאורה לא קשורות אחת לשנייה, אבל לאט לאט נחשפים עוד ועוד פרטים בסיפור הסבוך והמרתק הזה.
אנחנו מתחילים עם ליאו. גבר מבוגר, שכל רצונו הוא - לחיות. "הוא היה סופר גדול. הוא התאהב. אלה היו חייו." כך כתוב בתעודת הפטירה שלו. והפשטות הזו, מתאימה לסיפור המדהים של ליאו, סיפור שסוחף בזהירות, אך בחוזקה, את הקורא.
ויש את אלמה. אלמה בת ה14, שמספרת את הסיפור שלה מנקודת מבטה, ומסוגלת לגרום ללבבות הקשים ביותר, להיפתח ולהיכנע מולה.
קל להתאהב בד... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשסיימתי את הפרק הראשון, בכיתי.כשסיימתי לקרוא את הספר שוב הדמעות לא עצרו. אני לא זוכרת את עצמי בוכה מספרים, רק מסרטים, והנה זה קרה.
ליאופלד גורסקי התאהב פעם כשהיה בן 10 בילדה בת גילו. האהבה הזאת חוצה איתו יבשות ושנים, ובכל זאת, נשארת רחוקה, כמו איזה חלום טוב שאנחנו מתגעגעים אליו כל חיינו.
האהבה הזאת גרמה לו לחיות בצל, הוא חי חיים עלובים, הוא לא הפך לסופר מצליח, למרות שהיו לו כל הכישורים לכך, הוא חי בבדידות ללא משפחה, בדירה מעופשת, לא נישא מעולם ולא זכה להכיר מקרוב את הבן שהיה לו. בנוסף ליוו אותו הזיכרונות האישיים כניצול שואה.
במקביל לסיפור שלו יש את אלמה,... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שאהבתי בגלל שריגש אותי.
קשה להסביר או להמליץ על ספר שאהבת בגלל שריגש אותך.
אולי אם אנסה להסביר מה בו ריגש אותי?
הכתיבה שמצליחה לעורר בי דמיונות על איך נראות הדמויות ועל איך נראה החלל, שמצליחה לגרום לי לשמוע בקול את השיחה או אפילו מחשבות של דמויות.
אבל לא יכול שזה רק זה, כי כל סופר מוצלח יצליח לעשות את זה (יש לי דמיון פורה מה לעשות). למרות שהדימויים של חול אשר ממשיך לצאת מכיסיה של אישה שבילתה ימים טובים בים המלח הם הדבר הראשון שקופץ לי לראש כשאני חושבת על הספר, יש עוד יותר מזה.
הסיפור עצמו, כנראה שהוא זה שהצליח לעשות את הריגוש.
למעשה כמה סיפורים... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר "תולדות האהבה" מאת ניקול קראוס קיבלתי מהחברה שלי ליום ההולדת. היא אמרה שנהנתה נורא ושהיא מקווה שגם אני אהנה כמוה (היא כתבה גם הקדשה נוגעת ללב שאת תוכנה, ברשותכם, אשמור לעצמי). היא לא טעתה. קראוס כתבה את ספרה בכישרון רב. היא יודעת לספר סיפור, וזהו סיפור טוב. ליאו גורסקי, יהודי ניצול שואה החי בארה"ב, מנסה לשרוד עוד קצת, מקיש על הרדיאטור מדי ערב כדי להודיע לשכנו מלמעלה שהוא עדיין חי, מושך מבטים בדלפק החלב בסטארבקס. שישים שנים קודם לכן, בכפר הפולני שבו נולד, ליאו התאהב וכתב ספר, "תולדות האהבה" שמו. ואף על פי שהוא אינו יודע זאת, ספרו שרד גם הוא - חצה דורות ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספר שדחיתי את קריאתו. למה? בגלל ההצלחה שלו - נרתעתי מלגעת. עד הפעם האחרונה בספריה הרגשתי שהגיע זמנו ולשמחתי הספר הפתיע אותי לטובה. ראשית הכתיבה של ניקול קראוס רגישה , האופן שבו בנתה את הסיפור ייחודי, לעיתים מבלבל אך תורם להנאה מקריאתו. והסיום מקסים. טעם מתוק נשאר בפי.
ספר חמוד לאללה וקסום! ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט וואו, רק עכשיו סיימתי לקרוא את הספר, ואני באמת לא יודעת איך להגדיר את מה שאני מרגישה עכשיו.
אין ספק שלניקול קראוס יש סגנון כתיבה מיוחד משלה, אחד שלא ראיתי עוד אצל סופרים אחרים.
הסיפור היה מרתק, איך שהיא הולידה את הדמות של אלמה, ילדה פיקחת בת 16, שמנסה למצוא זהות, מאחר שהיא איבדה את שלה מתי אביה נפטר, ליאופלד גורסקי, הזקן הבודד שייחל לחיים מלאים, שייחל לחבר, שייחל לבנו, ולאהבה
אני חושבת שבספר הזה יש המון אהבה, אפילו אם היא לא "בריש גלי" האהבה תמיד בין הדפים.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים האהובים עליי. אמנם נכון שקשה להבין את העלילה עד הסוף אבל אם מתעלמים מכל רעשי הרקע זה ספר מקסים, הוא מדבר בעדינות על הזקנה והבדידות ועד כמה בסופו של דבר אנחנו ציריכם לעשות את הדברים עכשיו.
הכנות בו מתוארות הדמויות, עם כל החסרונות שלהן, ובמיוחד הדמות של ליאו גורסקי עושות לי חשק פשוט להביא לו חיבוק מנחם.
כל פעם שאני קוראת אותו בפרק האחרון יורדות לי דמעות.
מומלץ. ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
דירגתי אותו כספר בסדר במקום לא משהו כי הקריאה די זרמה. אבל. (רק אותי זה חירפן שהיא שמה נקודה אחרי כל אבל?) הכתיבה מנסה כאילו בכוח להיות מקורית ומרגשת, וזה מוגזם לדעתי.
הבעיה שלי איתו קשורה לכלל Show, don't tell. הסופרת כל הזמן מדברת על אהבה , אבל לא היתה הרבה אהבה בסיפור עצמו. הרגשתי שהסופרת לקחה נושאים רציניים וחומרים מעניינים, אבל במקום לכתוב עליהם באמת היא פשוט נתנה לדמויות להזכיר אותם - אפילו לא לתאר אותם כמו שצריך ברוב המקרים - וציפתה שזה יעשה את העבודה.
אפשר לעשות דברים יפים עם הרעיון של ספר בתוך ספר, כמו הסיפור שאינו נגמר או העזרה, אבל כאן זה לא עבד בכל... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בגלל החג סימתי לקרוא,חבל על הזמן נראה כאילו רעיון הספר נגנב מספר אחר או מסרט בטלויזיה לא זכרתי את הספר אחרי 5 שעות!!!!... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחר שקראתי ביקורות רבות ששיבחו את הספר החלטתי גם לקרוא אותו. בדיעבד די התאכזבתי ממנו. אינני יודעת האם זו תסמונת "כגודל הציפיות כך גודל האכזבות" אבל בכל מקרה, הדמויות מוזרות מידי בשבילי, האמת שמתבררת בסוף על החבר הדמיוני של ליאו הזויה מידי לטעמי ובכלל כל העלילה לא ממש הצליחה לרתק אותי, כולל הפספוס של חייו של ליאו (שלא לדבר שעד שכל הקשרים בספר מתחברים הנשמה יוצאת).
לטעמי אפשר לוותר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משהו מכובד משקלו של גורל העם היהודי נחת עלי עם פתיחת הספר הזה. איכשהו, עם המשך העלילה והחלוקה המוזרה לפרקים חסרי אורך הגיוני, (אני מעריצה של השיטה) זה שכך קצת.
העלילה בספר חביבה, הדמויות מרשימות ומוזרות במידה הראויה. אבל עיקר העיקרים בספר זה איכות הכתיבה של ניקול קראוס.
תקראו את הספרים שלה לאט,אנשים, אל תבלעו אותם, תתענגו על כל משפט ועל כל תיאור סיטואציה, כי הם טובים, באמת!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מפחיד לקרוא ספר,ואז לקרוא שוב ושוב, באנגלית,בעברית...
ואז אחרי שעברו שנים מאז הפעם הראשונה שקראת את הספר לגלות שהוא נכתב עלייך, ושהוא מתאר לפעמים בדיוק מצמית את החיים שלך...
קראתי אותו בין מליון לאינספור פעמים, ובלי ששמתי לב החיים שלי פתאום הסתדרו סביבו...
אני חיה אותו,אתם כנראה תאלצו רק לקרוא.
ואז..
ספרו לי מה הקטע האהוב עליכם,איפה בכיתם...... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מתעוררת משנת הלילה שלי לקול ויכוח בקולות מהוסים. ליד דלת הבית שלנו עומדת אמא שלי ומתווכחת עם יוסף. אני יכולה לראות דמעות בעיניה של אמי וגם הקול שלה רועד. אני שומעת הכל ורואה הכל ולא מבינה דבר. הכל כל כך קרוב בבית שלנו שגודלו רק ארבעים וחמישה מטרים רבועים. אני מנסה לאטום את אוזני. יוסף נשמע נחרץ. אני עוצמת את עיניי חזק חזק. מנסה לחזור לזרועותיה המרגיעות של השינה. אבל היא מתרחקת ממני. אני ממשיכה לשמוע את יוסף שדורש את כספו בחזרה. הם מדברים על הטרקטור החדש שאבא קנה זה מכבר. מה קורה פה? אני תוהה ומנסה בעולם המושגים של ילדה קטנה להבין מי נגד מי ועל מה מדוב... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם היה לי אפילו רבע מהכישרון של ניקול קראוס הייתי מצליח לכתוב חוות דעת שתעשה צדק לספר הזה. נותרתי עם הבאנליות הבלתי נמנעת של - איזה ספר מדהים, מקסים ומרגש היא כתבה כאן. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ליאופולד גורסקי. גיבור הספר, וספק אם גיבור הסיפור. הרגשתי בשבילך את תחושת הפספוס החוזרת בכל הסיפור הזה שלך. פספסת את המשפחה שלך - כשאימך שלחה אותך ליער בפולין, רק כדי שתציל את עצמך. כך נשארת לבד כשכולם בעצם מתו בשואה. פספסת את האהבה שלך, אחריה נסעת לאמריקה, כשהיא כבר התחתנה עם אחר, שגידל איתה את בנך שלך. פספסת גם את הקשר שלך עם בנך, כשרק עקבת אחריו כשהיה קטן, אבל ויתרת מראש על יחסים קרובים איתו. גם בהחלטתך, שנייה לפני מות שניכם, לשלוח לו סוף-סוף את הספר שלך - פספסת. ואם זה לא מספיק - פספסת את התהילה שהייתה מגיעה לך כסופר מוערך - כשחבר טוב גנב את ספרך, שמך וכבו... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר נפלא, כתוב טוב מרתק. קצת מזכיר את צילה של הרוח, (מי שקרא את צילה של הרוח , יבין).
זה ספר שכשאומרים לקרא אותו לרגע יש תחושה שהבנת בסופו של דבר את העלילה המסובכת , אבל זה רק לרגע. משהו כמו אה...לא הבנתי.
אז ככה , יש בסיפור הזה עלילות מקבילות ודמויות משוכפלות זהויות גנובות מושאלות מועתקות. הילדה המספרת נקראת על שם הגיבורה בספר והסופר שפוגש אותה בערוב ימיו תוהה האם זו היא זו שהקדיש לה את ספרו. הוא כל כך מבולבל שהוא שואל עובר אורח האם יושב לידי מישהו? הוא אינו יודע אם זו מציאות או דמיון. הספר תולדות האהבה נכתב על ידי אדם אחד ושני אנשים שונים טענו שהם כתבו או... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר לא רע בכלל,
נתן לי מין נקודת מבט אחרת על החיים.
הסיפור באמת מעניין, ואני אישית מאוד אוהבת סיפור שמסופר ע"י מספר דמויות.
היה קצת קשה לקלוט את זה בהתחלה, מדובר ב2-4 סיפורים (תלוי באיזה שלב בספר), אבל ברגע שנכנסים לעניין, באמת שנהנתי מאוד.
אבל בכל זאת, קצת הפריע לי השפה הנמוכה לפעמים,
לדוג, במשפט הראשון- "... השאיר אחריו דירה מלאה חרא". אולי אני קצת מיושנת, אבל אני אוהבת לקרוא ספר בשפה גבוהה, זה מאוד עוזר גם לכתיבה אחר"כ.
בסה"כ נהנתי מאוד. מומלץ.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
למרות עוביו של הספר לקח לי זמן רב לצלוח את הקריאה, אינני אומרת שזה מכיוון שהספר אינו מעניין, אולי בדיוק להפך.
אומנם ההתחלה מעט מקרטעת, לדעתי מהסיבה הפשוטה שקשה להתחבר לאותה דמות, ליאו גורסקי הזקן, מדוע קשה להתחבר?
אולי מכיוון שהסופרת מציגה בפני הקורא אדם לא נחמד כלל, יש סיכוי שאינו שפוי ברוחו ויש סיכוי שצלול יותר מכולנו, דמות הזקן האולטימטיבית, אדם שאין לו דבר להפסיד, אין לו ממה לחשוש יותר, התנהגותו אינה עוברת תהליך נורמטיבי של סינון וטקט כמו אצל כולנו, ייתכן שזו בדיוק הבעיה, קראתי את מחשבותיו והן לעיתים הביכו אותי, הביכה אותי בעיקר הכנות המדהימה ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי לקרוא אותו כשמפי נמלטה צעקה. לדעתי הדף האחרון של הספר הוא הטוב ביותר (על סמך זה שקראת את הדפים שלפניו..)
הוא נוגע במקומות של בדידות, אהבה, ייאוש, ויחד עם זה כשאני סיימתי לקרוא אותו הרגשתי רגש עז לחיים, הפוך על הפוך..
משפט שאהבתי "יש כל כך הרבה דרכים לחיות, אבל רק דרך אחת למות". ממליצה בחום לקרוא אותו למי שתקוע באיזה מקום ורוצה לקבל זריקת אומץ או פחד מהתקועים לנצח... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ממש ממש ספר מומלץ , במקום לכתוב כמה ולמה הוא טוב הנה קטע מהספר ואתם תחליטו :
"נעשית קצת יותר שמחה וגם קצת יותר עצובה. מה שאומר שהם מבטלים זה את זה, ונשארתי בדיוק אותו דבר. בכלל לא. העובדה שנעשית היום קצת יותר שמחה לא משנה את העובדה שנעשית גם קצת יותר עצובה. כל יום את נעשית קצת יותר משניהם. מה שאומר שעכשיו, ברגע זה, ממש, את הכי שמחה והכי עצובה שהיית אי פעם בחייך. איך אתה יודע? . תחשבי על זה. היית פעם שמחה יותר מאשר ברגע זה, כשאת שוכבת כאן בעשב? נראה לי שלא. לא. והיית פעם עצובה יותר? לא. לא כולם כאלה, את יודעת. יש אנשים, כמו אחותך, שרק הולכים ונעשים שמחים מיום ליום. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר "תולדות האהבה" מתאר כמה סיפורים שמתרחשים במקביל ובתקופות זמן שונות, מנקודות הראות של הדמויות החיות בהן. כמובן שסיפורים האלה קשורים אחד לשני. באופן מעט מוזר, משום שלא קראתי את תקציר הספר שעל הכריכה, הקשר שאני חשבתי עליו בין הסיפורים לא היה ממש מה שהכותבת חשבה... למעשה הצלחתי להבין את מהות הקשר רק בשלב מאוחר יחסית של הסיפור. אני חושב שזה מעיד קצת על הבהירות שלו (או על יכולת ההבנה שלי, אבל בינתיים כל עוד לא יוכח לי אחרת אני בוחר באפשרות הראשונה). אמנם זה נחמד לפעמים שאתה קולט רק בשלב מסוים איך דברים מתחברים פתאום למקומם, אבל לא הפעם, כיוון שקשה להינות ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הותשתי בשליש הראשון ולא הצלחתי לסיימו.
הגעתי לספר אחרי כל כך הרבה המלצות , כנראה משהו דפוק אצלי.אני כנראה מעדיף סופרים לסופרות אני לא מתחבר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הכתיבה של ניקול קראוס פשוט איכותית: מיוחדת, עמוקה ומקורית, הדימויים יצירתיים והשפה עשירה.
אבל - וזה אבל גדול! - סיום ספר זה לא הצד החזק שלה.
או שהסוף פתוח מידי או שהוא סתם מעורפל ולא מובן. בכל מקרה - אתה נשאר בתחושה שהספר הפסיק באמצע איכשהוא, והופך את הדף האחרון בציפייה לעוד הסברים.
אישית אני ממש שופטת ספרים לפי הסוף שלהם, אז זה ממש הפריע לי... התחלת ספר טוב, פיתחת עלילה טובה עם המון סבלנות, אז יאללה, סיימי אותו יפה...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
![אני =]](https://simania.co.il/images/users/5878.jpg "אני =]")
|
|
|
|
ספר איכותי שמספק חוויה של קריאה מהנה. כתוב ברגישות תוך תשומת לב לניואנסים אנושיים. הישגה הגדול של הסופרת הוא לפי דעתי הצלחתה למסור את הסיפור מנקודות מבט כה שונות באופן מאד אמין. כוונתי היא שכשהסיפור מתואר מנקודת מבטו של הזקן, ממש אפשר לשמוע קול סדוק של איש קשיש ולדמיין את תנועותיו, וכשהוא מסופר מפי נערה מתבגרת רגישה - שוב אפשר לשמוע את קולה ולדמיין אותה. עם זאת, חסרונו של הספר הוא לטעמי בחוסר איזון בין אמת פואטית, סו קולד, לאמת פרוזאית. הגיבור הראשי הוא סופר, ודי בתחילת הספר הוא מתאר כיצד אהובתו ביקרה את יצירתו הראשונה בטענה שהיא מציאותית מדי, ואת השנ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין, נהניתי מאוד.
פשוט אך מקסים, מהספרים שמשאירים אותך לחשוב עליהם הרבה אחרי שסיימת לקרוא אותם.
מומלץ מאוד.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מצויין.
אמנם העמודים הראשונים קצת מעצבנים, אבל לאחר מכן זו חוויה מדהימה.
התחלתי לקרוא ונסחפתי. לא יכולתי להפסיק, עד שסיימתי.
כל כך נהנהתי שקניתי אותו לכל חברי.
ממליצה בחום... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מצויין, הסופרת בכלל מדהימה.
הצורת כתיבה שלה נורא דומה לצורת כתיבה של בעלה, ג'ונתן ספרן פוייר (הכל מואר, קרוב להפליא ורועש להחריד). שניהם באמת מצויינים.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
גבר שהולך כל חיו כשבכיסו מכתב מאהובה שעזבה אותו- מרגש, נוגע במקומות הנכונים ובמינון הנכון. מומלץ עד כדי חובה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
"מה אני לא
"לאחי ולי היה משחק. הייתי מצביעה על כיסא.
"זה לא כיסא" הייתי אומרת. ציפור היה מצביע על שולחן. "זה לא שולחן."
"זה לא קיר." הייתי אומרת. "זו לא תקרה."
וכך היינו ממשיכים. "לא יורד גשם בחוץ."
"השרוך שלי לא פתוח." היה ציפור צועק.
הייתי מצביעה על המרפק שלי. "זו לא שריטה." ציפור היה מגביה את הברך. "גם זו לא שריטה!"
"זה לא קומקום!" "לא ספל!" "לא כף!"
"לא כלים מלוכלכים!"
הכחשנו חדרים שלמים, שנים, מזגי אויר. פעם,
ממש בשיא הצעקות, ציפור נשם נשימה עמוקה. בקולו הרם ביותר, הוא צרח: "לא! הייתי! אומלל! כל! חיי!"
"אבל אתה רק בן שבע" אמרתי."
כתיבה פשוטה, מבריקה, וסוחפת.
בכל דף... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
החצי הראשון של הספר בהחלט מייגע. מתחיל מעניין, אבל מייגע אותך בהמשך. איזה מזל שלא ויתרתי על הקריאה של הספר הזה. מהחצי השני שלו, הספר סוחף ומושך באופן יוצא מגדר הרגיל ובהחלט שווה את הקריאה של כל החלק הראשון. כתיבתה של קראוס כל כך יפה ונוגעת וסגנונה מזכיר במעט את כתיבתו של בעלה, אך יש בה מקוריות. למשל, כאשר היא כותבת פרקים נבחרים מתוך "תולדות האהבה" - הספר המסופר - היא נותנת בימה ספרותית מרהיבה לתחושות כל כך מוכרות ומופשטות. ספר ששווה את המאמץ, מומלץ ביותר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מיוחד ביותר שמסופר משלוש נקודות ראיה שונות האחת של אדם מבוגר בערוב ימיו השניה מעיניה של מתבגרת והשלישית מעיניו של ילד שכותב מכתבים לאלוהים. היכולת של קראוס להשתלב בכל אחד מן העולמות ולתאר את העובר עליהם היא מופלאה בעיני. בסופו של דבר הסיפורים מתחברים והעלילה מפתיעה. דבר נוסף הוא חוש ההומור השזור בספר. אני מאוד נהניתי. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד המיוחדים,מאד אהבתי אותו ונראה לי שהציטוט הבא יסביר עד כמה הספר הזה מוצלח...
"היה היה ילד שאהב ילדה וצחוקה היה שאלה שרצה להמשיך לענות עליה כל חייו" עמ' 15 (למטה).
מומלץ.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אפשר לקרוא , אבל לא מהספרים הטובים ביותר שקראתי.
התחלה מאוד מבטיחה - השקפת העולם של אדם זקן שמנסה להראות ולהשמע אבל לא מתפתח בכיוון הזה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בקושי הצלחתי לסיים אותו מאחר והוא לא הצליח לתפוס אותי. כמי שספרים לעתים קרובות נוטים לרגש אותה, אותי הספר לא הצליח לרגש. לרוב אני גם אוהבת ספרים לא שגרתיים, אך במקרה זה שאלתי את עצמי פעמים רבות מה מנסה הסופרת להגיד או להעביר ופשוט לא הצלחתי למצוא תשובה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מיוחד ..מבלבל משהו..לפעמים מרוב בילבול נתקפתי כאב ראש ..אבל היה שווה את זה..
הסוף היה מרגש מאוד ומחסיר פעימה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר תולדות האהבה בנוי כשלשה סיפורים שמצטלבים בסוף, טוב... אני לא מתכוונת לגלות אותו אבל שווה לקרא אותו בעצמכם, ספר מקסים, באמת בכיתי בסיום קריאתו, מזל שראיתי אותו אחרת בכלל לא הייתי מעלה על דעתי שיש כזה ספר טוב שעוד לא קראתי! ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מורכב ומרגש. משלב אלמנטים של בדידות ורומנטיקה. נוגע בדקויות פנימיות יומיומיות ולא מתעסק בנושאים ברומו של עולם, יחסית קליל. מומלץ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד לאחר קצת קריאה ממושכת
ספר מעט מוזר האמת שאני לא רגילה לסוגים כאלו של ספרים של מחברות לספרות
זה לא כך כך מובן ישר אבל כשהדמויות מתחברות אז זה יותר מובן... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד. הייתי אומרת שהוא קצת מוזר ושונה. הסוף מרגש-מצחיק. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור מעניין, כתוב בצורה שמתמודדת באופן יפה עם הפרעת הקשב של הדור הנוכחי.. אני חושבת שהרבה אלמנטים מהכתיבה של קראוס שזורים בזו של בעלה, מה גם שהם בוחרים להתייחס לסוגיות מאוד דומות (הזדקנות, ילדות, עבר ומלחמה). מבחינתי ההישג המשמעותי של הסופרת הוא התבוננות מנקודת מבטו של זקן בודד, על ההומור שבסיטואציות ועל הכאב של התקרבות למוות. ממליצה לקרוא!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"לפעמים,כדי לתפוס את התמונה, את צריכה לוותר על כל הרקע. וזה מה שעשתה אמא שלי..."
תולדות האהבה הוא ספר חביב שקופץ בין סיפורם של מספר דמויות עד שהוא מתחבר לסיפור משותף אחד.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
ניקול קראוס היא אשתו של ג'ונתן ספרן פויר, כוכב עולה בשמי הספרות שחיבר את 'הכל מואר' ו'קרוב להפליא ורועש להחריד' הנוגע.
מי שיקרא את הספר 'תולדות האהבה' שלה בסמיכות לקריאה ב'קרוב להפליא', למשל, עלול להרגיש בהתחלה שהכתיבה של הסופרת היא ניסיון לחיקוי של זו של בעלה, יחד עם העלילה, או שהיא פשוט השתמשה ברעיון הכי ממוצה מזוייף שקיים בשוק כדי להוציא מה שנקרא 'כאילו ספר'. זה מה שעלולים לחשוב בהתחלה.
עם ההתקדמות בקריאה העלילה מסתבכת, ואיתה גם הדמויות. ספר שלא מצפים ממנו להפתעות, מפתיע- ובגדול. המחשבות, האירועים, האופי וההחלטות המתוארים בחצי השני של הספר הם לא דברים ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה ומרגש. הסופרת מעבירה בצורה משכנעת את תחושת הבדידות והתלישות של הגיבורים.
מאד אהבתי את השילוב בין מספר סגנונות ספרותיים. בעוד שהקטעים ה"זקנים" הם כבדים ואיטיים, הקטעים ה"צעירים" הם קלילים וזורמים. מלבד זאת, יש בספר כמה קטעים הזויים במיוחד, שבעיני הם פשוט נפלאים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהדר, מורכב ומדהים. בכיתי צחקתי ולא יכולתי להניח אותו בצד. מומממממממממממממממממלץ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפתיחה מוזרה וכמעט גרמה לי לרתיעה. המשך מבטיח ומיוחד . לקרוא ולא להניח . הסופרת הצליחה לרגש על ידי כתיבה אמינה וטכניקה מענינת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה ספר ממש מוזר -
הוא מתחיל מ-ע-ו-ל-ה - זו הסיבה שקניתי אותו - קראתי את ההתחלה, קצת אחרי ההתחלה הופך לסיוט, משעמם ולא זורם ומעצבן ומבלבל...
אבל בסוף הוא הופך ליפה ומרגש ובעצם - נותן הרגשה שהקריאה היתה שווה למרות הכל.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מזכך. נשמע הכי פלצני בעולם לתאר ככה ספר, אבל אין אמת אחרת. אחרי שמסיימים אותו מרגישים קלים, נקיים, טהורים יותר. ספר מאוד מצחיק, מלא געגוע וטוב לב. אחד היפיפיים שקראתי בתקופה האחרונה.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמנם רק בפעם השניה צלחתי אותו, אבל יש בו רגישות וראיה חכמה ואמיתית של אנשים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מיוחד ויפה. התחלתי לקרוא במקרה כי זה היה מונח על השולחן וזה פשוט תפס אותי. קצת מסובך להבין אותו, אבל הוא ממש יפה!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|