ביקורת ספרותית על תולדות האהבה מאת ניקול קראוס

---

דירגתי אותו כספר בסדר במקום לא משהו כי הקריאה די זרמה. אבל. (רק אותי זה חירפן שהיא שמה נקודה אחרי כל אבל?) הכתיבה מנסה כאילו בכוח להיות מקורית ומרגשת, וזה מוגזם לדעתי.
הבעיה שלי איתו קשורה לכלל Show, don't tell. הסופרת כל הזמן מדברת על אהבה , אבל לא היתה הרבה אהבה בסיפור עצמו. הרגשתי שהסופרת לקחה נושאים רציניים וחומרים מעניינים, אבל במקום לכתוב עליהם באמת היא פשוט נתנה לדמויות להזכיר אותם - אפילו לא לתאר אותם כמו שצריך ברוב המקרים - וציפתה שזה יעשה את העבודה.
אפשר לעשות דברים יפים עם הרעיון של ספר בתוך ספר, כמו הסיפור שאינו נגמר או העזרה, אבל כאן זה לא עבד בכלל. הקטעים מהספר הדמיוני היו כל כך משעממים שדילגתי עליהם (טוב, חוץ מאחד, על שפת הסימנים. הוא היה יפה).גם עצבן אותי שאלמה (המקורית) בכלל לא היתה דמות ולא יודעים מה ליאו מצא בה.

» ביקורות נוספות של ינשופית
» ביקורות נוספות על תולדות האהבה