ביקורות ספרים על הספר הר אדוני - הספריה החדשה #
|
ספר מיוחד הכתוב מנקודת מבטו של נער. השכלתו מינימלית אבל חוכמת הרחוב יצרה אצלו נסיון וחוכמת חיים. חי בעוני בשכונה עתיקה בנפולי. עובד בנגריה לפרנסת המשפחה זאת עקב מחלת אימו ומכיון שאביו מאד עסוק בטיפול בה.
הנער מאוהב במריה נערה שכנה בוגרת ממנו, ושניהם יוצרים לעצמם עולם סגור בו הם מנחמים זה את זה הן באהבה והן באוכל.
דמות יחודית נוספת בסיפור הוא הסנדלר היהודי, שורד השואה, שהגיע לנפולי בדרכו לירושליים ונשאר שם. גיבן, שנותר לבד בעולם ומקבל פינת עבודה בנגריה בה הוא מתקן נעליים. תושבי השכונה נותנים לו יחס חם ואוכל והוא בתמורה מתקן להם את הנעלים בחינם, אחרת... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
שמו של הספר "הר אדוני" ותמונת הבומארנג הנראה כצלב מתעופף וטס גבוה נראים בעיני כסמלים המספרים את המחשבה שמסתתרת מאחוריהם.
ונשאלת השאלה למה הסופר ארי דה לוקה להשתמש בסמלים דתיים כמו שם הספר
"הר אדוני" או מה ראה להפגיש את הקורא עם דמותו הטרגית והמעוותת של היהודי הסנדלר הגיבן דון רָפָניֶלו אשר למרות כל הסבל שעבר עליו הוא אישיות של נתינה הוא תופר ומתקן בחינם נעליים לכל עניי העיר איש חכם ובעל דעה וידע , איש רוחני הנושא עיניו ונפשו לירושלים .
"הוא עושה למחשבות מה הוא עושה לנעליים מניח אותן על הדוכן הפוכות ומתקן אותן" ואומר בהתרסה לאלוהים "אנחנו בלי ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חביב מאוד כספר לבני נוער, כחומר למידה בשיעורי ספרות בביה"ס, או כבסיס לסרט להצגות יומיות בבתי הקולנוע של "לב".. זה בוודאי לא ספר רע, אבל מדובר בסופו של דבר בכל זאת בקיטש. קיטש של עוני, קיטש של דרום איטליה, קיטש של התבגרות, קיטש של יידישקייט. לחובבי הז'אנרים הללו בלבד. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלום שלום,
נרגשת ושמחה ואפילו קצת חוששת מהחשיפה הראשונה באתר. אז אספר שכבר שנה ואפילו יותר (אבל מי באמת ספר) אני פה משוטטת כמו רוח רפאים ללא פרופיל, בלי שם וכינוי באתר, מתרשמת מסקירות שנונות וניהנת (אף פעם לא אבין איפה שמים את הי' במילה הזאת... אוף!) מהדיאלוגים של הקוראים ואני בכלל שמחה לגלות שיש קהילה קטנה אך קסומה של קוראות וקוראים שמשתפים את החוויות שלהם מקריאה, שמחים לגלות שותפים לאהבה לאיזה ספר או לאיזו סופרת או סופר נערץ ולפעמים הם אדומים מכעס כשמישהו או מישהי חולקים על דעתם. ההסתתרות היה טובה לשעתה אך כמו תינוק שנולד ממש היום, החלטתי להצטרף לחזי... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור יוצא דופן ומרגש על התבגרות והתאהבות. נמצא אצלי בספרייה ולא מתכוונת למכור אותו :)... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפי דעתי עוד לפני שהסופר הזה כתב את האות הראשונה שלו הוא עשה עם עצמו ועידה בשביל להחליט על הכמה דברים.
דבר ראשון והכי חשוב שהוא החליט עליו זה שלא יהיו אצלו מסכנים יעני לא משנה כמה האנשים שהוא יספר עליהם יש להם חיים מה שאנחנו חושבים שהם קשים הוא לא ידבר על זה בכלל. במקום זה הוא יראה את האמת שאתה רואה מתי שאתה חי באיזה מקום כל יום. שבכל מקום יש גם שמחה וגם עצב ולא תמיד זה קשור במצב הכללי שלך יעני אם אתה חי באיזה מקום של עוני או באיזה מקום עם בעיה. השמחה והעצב על פי רוב זה על הדברים הקטנים שאתה נתקל בהם בלי שתחשוב על זה.
אני חושב עוד החלטה שהוא החליט עליה... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בנאפולי, כולם גדלים מהר. כך גם גיבור הספר, שהופך מילד לנער לגבר (כביכול), במונטידידיו של אחרי מלחמת העולם השנייה.
הספר מחולק למקטעים קצרים שנכתבים על-ידי הנער על מגילה שקיבל.
יש קסם מסוים בכך שאנו מודעים לקצה המתקרב של המגילה. אולם סגנונה (וכפועל יוצא מכך, סגנון הספר – מקטעים מקטעים), אינו לטעמי. אני מבין את הרעיון (והגימיק), אך מעדיף פרקים מעובים בתוכן, שיאפשרו לי להתעמק, ולא יכריחו אותי לקפוץ מפסקה לפסקה.
עם זאת, ראוי לציין את כישרונו של דה לוקו לחתום את קטעיו. להותיר את הקורא עם אדי רגש, הנצמדים אליו בעדנה של טל.
התבגרותו המינית של הנער (קרי, חוויו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"דון רפנילו אומר שמרוב שאנחנו מתעקשים, אלוהים חייב להיות קיים .ומרוב תפילות נהיית לו אוזן, ומרוב דמעות שלנו העיניים שלו רואות, ומרוב עליזות נובט החיוך שלו."
זהו ספרון קטן אבל גדול מהחיים. זהו ספר שנדמה כי הוא מלא בשקט או שהוא מפוהק כי הוא איטי מדי. אבל כל רגש כאן מתפורר לאלפי רסיסים ברעש של הר געש,. המילים יוצרות כמעין ריקוד של אותיות ואתה כקורא חושב עליהן עוד זמן רב לאחר שקראת. לא בגלל המתח ,או הדרמה, או אפילו העלילה כי אם בגלל הרגישות והשפה שהיא ניגון שבא מהלב. משהו אמיתי ומשכנע . נניח הוא כותב "אני עוצם את העין הטובה" (כאילו מחליט מה לסנן בעולם ומה לקחת ... המשך לקרוא
50 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי באחד העיתונים על עולם הספרות הישראלית, שאותו אני מאד אוהב. קראתי על סופרים חדשים שמתדפקים על דלתות ההוצאות ומחפשים תהודה לקול הקורא שלהם. בעיני לספרות הנוכחת דרושה שתהיה שפה חדשה. תרבות אולי קצת שונה של מחשבה, מעוף וצליל.
הקוראים זקוקים לגיבורים חדשים. וכן יש להאמין בספרות ובשירה חדשה כי משם צומח רעש גדול. אני בחרתי בהוצאה פרטית כי אז זה נכון היה מבחנתי. וכן יש בזה יתרונות וגם חוסרים. אבל בסוף העיקר שהמילים יצאו לעולם. גיל הראבן הגדולה מכולן אמרה לי בסיום ספרי חוצה. "דרור ספר נועד להיכתב, זה בדיוק כמו גל שחייב להגיע לחוף".
הבת שלי נוסעת בקרוב ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר נכתב בגוף ראשון. המספר הוא ילד בן 13, המתגורר עם הוריו העניים במונטדידיו - הר אדוני, רובע של סמטאות צפופות בנפולי של 1960 בערך. הוא עוזב את הלימודים בבית הספר ובחודש יוני מתחיל לעבוד כשולייה אצל הנגר מאסטר אריקו (או בקיצור, מאסט ארי, כמו שמו של המחבר). הנער, שרק עכשיו אני תופסת שאיננו יודעים את שמו, מקבל מאביו בומראן במתנה, וכל אותו הקיץ מתאמן על הגג בתנועות ההנפה שלו, ומתכנן להעיף אותו בליל ה-31/12.
בנגריה של מאסט אריקו עובד גם סנדלר יהודי גיבן, דון רפניילו, פליט שואה שחולם להגיע לירושלים באמצעות כנפיים שכביכול אצורות לו בגיבנת, אותן יפרוש גם כן בליל ה- 3... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
חמש עשרה שנה לאחר מלחמת העולם השנייה, אירופה עדיין תחת רושם הימים השחורים ההם. גם באיטליה עוד מלקקים את פצעי הימים ההם. לעיר נאפולי, עיר איטלקית עם ניב ייחודי לא רשמי, מגיע לאחר המלחמה יהודי סנדלר עם גיבנת, עם לב רחב ונפש פיוטית. הסנדלר הגיבן עובד בסמוך לנגריה שם עובד נער מתבגר בין סמטאות העוני של עיר הנמל הצפופה, ללא אביו הסועד את אמו החולה, עם הסנדלר היהודי והנגר הנוצרי, ועם נערה אחת.
הסנדלר הוא דמות חצי פנטסטית, טובת לב, נדיבה וחכמה, הסובלת ייסורים: "המלחמה ניקתה לי את הלב ורחצה את הכנפיים שלי בסיד, כשהיא נגמרה הייתי מוכן לעלות בהר אדונ-י", בעיני מין ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור התבגרות קסום ויפהפה על רקע איטליה המרהיבה והפצועה לאחר מלחמת העולם השניה, כשאני נזכר בספר הזה עולים בי ניחוחות ילדותי בירושלים וזרעי קיץ.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בומרנג אחד חי ונושם מתחת לחולצה מחכה לרגע בו יעוף , נער מתבגר ער לגופו סביבתו ולאמו החולה , דרום איטליה נאפולי סמטאות צרות בהן אחד חי בתוך השני , ושם מסתובבת שירתו של דה לוקה , אמא חולה אבא עובד קשה והבן שוליה בנגריה , עולה לגג תולה כביסה מוריד כביסה מתאמן בבומרנג ו...מריה השכנה בת גילו שכבר ידעה את עצמה ואת גופה. כאן נרקמת ידידות אהבה צעירה ובוסרית ובעבודה אדום השיער אוד מוצל מהשואה מחכה לתורו לעלות לירושלים. אמא נפטרה מריה תפסה חיש קל את מקומה אבא שבור ובן מתבגר עם בומרנג חי ונושם מתחת לחולצה. פשוט מעדן !!!... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חמוד, קטנטן , כתוב בצורה מיוחדת , מתומצת
כמה תובנות , שונה ממה שאני בדרך כלל קוראת .
מה שבעיקר חסר היה לי זה עלילה סוחפת.
זה לא שלא מתרחשים דברים בחיי הדמויות אבל הכול מסופר בקצת ריחוק , ברמיזות בתמציתיות , בעירבוב עם מיסטיקה ודימויים
אותי אישית זה פחות מרגש, פחות תופס בלב ובקרביים .
בסך הכול חביב, לא יותר מזה עבורי. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
עומס המטלות של החיים גרמו לי להתנזר מספרים למשך כמה שבועות. עתה, משחזרתי להרגלים הישנים והטובים, בחרתי לעשות זאת עם ספר לא עבה במיוחד. רק 144 עמודים יש בספרו של דה לוקה וגם הם מלאים רק בחציים. אבל איזה ספר! דה לוקה מוכיח שהוא לא צריך למלא 400 עמודים כדי להוציא יצירה לתפארת תחת ידיו.
זה ספור מלא רגש על התבגרותם של שני ילדים בנאפולי של 1960. הסיפור מתרחש ברחובות נאפולי המזוהמת, הענייה ומלאה הפריצות והאלימות. תיאור החיים בשכונה של אנשים קשי יום שעסוקים בדרך כלל במאבקי ההישרדות היום יומיים. אהבתי במיוחד את תיאור היחסים בין הוריו של הנער. למרות שאמו לא ממש מתו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האם באמת ישנם מלאכים? או שאנו רק בוחרים להשתעשע במחשבה על קיומם? מה גבול הדמיון והתעתוע אל מול המציאות? לעיתים הוא דק מאוד עד בלתי ניתן להבחנה.
בתוך מציאות אפרורית שמצויירת בדיוק רב על כל רבדיה היפים יותר והיפים פחות ,מקבל הקורא הצצה לעולמם של עלובי החיים . אך האם הנם אכן כאלה?
בפשטות חיי היום יום , בשגרה שבה ניתן להתענג על פיצה איטלקית כמו הייתה קוויאר , ועל זיקוקים כמו היו מופע ראווה בניצוחו של רב אמן , ניתן להעריך את אותם הדברים הקטנים באמת. את אהבת הבוסר שנרקמת בין שני ילדים שהתגברו בגין נסיבות החיים מהר מידי ונאחזים זה בזו כמפלט ,את החיים עצמם ואפ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש ספרים ששווה ללמוד לקרוא בשבילם.
הספר הזה הוא אחד מהם מבחינתי.
מה שכתוב עליו ב-2 הביקורות תחתיי זה כל מה שאני יכולה להוסיף.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
המשפטים הקצרים שמרכיבים את הבתים/פסקאות משאירים הרגשה של שיר ארוך שהתחפש לספר.
הכתיבה של דה לוקה בולטת בניגודים:
בין היכולת המופלאה להחיות את התפאורה עם התיאורים שמפעילים את כל החושים ,
מול האיפוק בהפעלת רגשות אצל הקורא (כאילו בז לקיטש הזה) כולל גורם ההפתעה.
התוצאה מעבירה בכשרון רב את המזג המקומי עם השפה ה"מתגלגלת" והביטויים הציוריים, את התחושה של נאפולי וילדות בנאפולי.
אבל למרות שקורים כמה דברים דרמטיים כמו אהבה ונגזרות שונות של מוות, הכתיבה הסטרילית והזרימה הכל כך צפויה מוציאות מהם את העוקץ.
וזה לטעמי הכשלון המסויים של הספר - הוא פשוט קצת משע... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית אומר שזו החשיפה הראשונה שלי לארי דה לוקה...וההתנסות הזאת הייתה משכרת וסוחפת כאחד.
ספר קצר וקולח ובעיקר מרגש ברעיונות הטמירים והרוחנים מאחורי מציאות טראגית. הסיפור דרך עיניו התמימות והטהורות של נער צעיר באיטליה ..מתאר את דרך התבגרותו בעיירת דיג פשוטה ודלה ויחסיו עם דמויות מפתח עם הסביבה....וביניהם דמויות ססגוניות כמו דון רפנילו היהודי שנפשו של הנער מתחברת בנפשו. וחבל להכביר במילים אם אפשר לצטט משפט אחד מיני רבים מהספר ששווה לדעתי אלף מילים:
"הכנפיים טובות למלאכים,לבן אדם הן כבדות. למי שרוצה לעוף, מספיקה תפילה, היא עולה מעל לעננים ולגשמים, ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ברובע מונטדידיו ("הר אדוני") שבנאפולי ילד בן 13 נזרק בן לילה אל עולם המבוגרים. הוא מפסיק ללמוד בבית הספר ויוצא לעבוד בנגרייה על מנת לסייע למשפחתו להתפרנס.
בנגריה הוא עובד עם המאסטרו אריקו ודון רפניליו, יהודי זקן, ניצול שואה וטוב לב בעל גיבנת ושיער אדמוני. מאסטרו אריקו ודון רפניליו משמשים לנער כאב, בזמן שאביו האמיתי נמצא עם אימו החולה של הנער אשר מאושפזת זמן רב בבית החולים עד מותה.
ליום הולדתו מקבל המספר בומראן מאביו, הוא מתאמן בהטלתו כל ערב על גג הבניין הגבוה ביותר במונטדידיו ומחכה לרגע שישחרר אותו. שריריו של הנער מתפתחים ומושכים את תשומת ליבה של שכנ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת מופת! (כפי שכינו אותו רבים וטובים לפני) כתוב מקסים אבל מרשימות יותר הן השורות שבין השורות... ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור פשוט. סיפור על התבגרות. סיפור על חיי השוליים. סיפור על חיים בלי שאיפות או הישגים.קבלה של החיים הבוגרים כמו שהם בלי תקוות שווא. כל הדרמות בעלילה, כמה שהן גדולות (מות אם, ניצול מיני, עוני, התאבדות ועוד) משנות גוון, הן מסופרות בשקט ורק צעקה יחידה בסוף הספר חושפת את מידת הכאב. ספר שמשאיר אחריו מעין תוגה ויחד עם זה תחושה של אופטימיות לא ברורה. ספר מנקודת מבט תמימה מבחירה. לאוהבי הז'אנר בהחלט מומלץ. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנה כמה דוגמאות לגאונות שהיא ארי דה לוקה/הר אדוני:
"מרייה, אני שואל, האם זאת האהבה שיש בשירים ? 'לא', היא אומרת, 'ההיא אהבה של עצב, סמרטוט של דמעות ואנחות, אוף, כמה שהיא מעצבנת. האהבה שלנו היא ברית, כוח להילחם'" (עמ' 92).
"הוא רואה שנשארתי לידו, וממשיך: 'כשיש לך געגועים, זה לא חיסרון, זאת נוכחות, זה ביקור, מגיעים מרחוק אנשים, עיירות, ואורחים לך קצת לחברה'... הוא עושה למחשבות מה שהוא עושה לנעליים, מניח אותן על הדוכן הפוכות ומתקן אותן" (עמ׳ 104).
למרות מה שכותב מנחם פרי ברשימה שלו "על הספר" שבסופו, כי ההתרחשויות בספר יכולות למלא רומן של דוסטוייבסקי, דווקא עלילת הספר ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הר אדוני הוא ספר אופייני של דה לוקה: צנום, כתוב פסקאות בודדות בכל דף וכתוב בחסכנות. אבל אל הספר הזה אתייחס לאו דווקא כאל טקסט. אני מעדיף להתייחס עליו כמוצר שלם.
הר אדוני יצא מטעם הספריה החדשה ובמאמץ קטן הוא היה אמור לצאת בספריה הקטנה. כרגיל במחזותינו ההזויים, שבו הושווה הספר ע"י מנחם פרי אל אלה תולדות של אלזה מורנטה, הדבר הופך כבר למשל ושנינה. כל ספר שני מזכיר למנחם פרי את אלזה מורנטה בכלל ואת אלה תולדות בפרט.
מאחר והספר הצנום הזה מכיל בעיקר משיכות אקוורליות על החיים, בעיקר תובנות המזכירות יותר מכל את התובנות המצויות בכל החיים לפניו של אז'אר, ההשוואה ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הייתי אמורה לאהוב את הספר הזה. בחיי שאפילו אהבתי אותו לפני שהתחלתי לקרוא אותו. אולי דווקא בגלל זה ממש לא אהבתי אותו בסופה של הקריאה.
הוא כתוב טוב ומתאר את תהליך ההתבגרות של ילד בן 13 בסמטאות העניות, אבל זו בדיוק המכשלה שלו- יש כל כך הרבה ספרים באותו נושא שהרבה יותר מוצלחים ממנו.
די אם נזכיר את:
כל החיים לפניו, הבושם, התפסן בשדה השיפון, ותרא האתון את המלאך, לילה אומרת [וזה רק קצה המזלג].
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקוראים את הספר הזה מבינים כמה פשוט היה העולם כאשר לא הייתה T.V.לא תרבות צרכנות ולא שום רדיפה אחרי חלומות גדולים של עשיית כסף או הצלחה מסחררת. הספר פשוט, כתוב בשפה פשוטה אשר יוצאת מתוך ראש של ילד לא משכיל אבל שיודע בדיוק מה הוא רוצה. הספר כל כך פשוט שאורכו של כל פרק הוא פחות מעמוד וזה בהחלט מספיק כדי להעביר את המסר הפשוט של הסופר. הגאונות היא שלמרות שאין שימוש מופרז במילים עדין ארי דה לוקה מכניס אותך עמוק לתוך אווירת סימטאות נאפולי של אחרי מלחמת העולם השניה, על כל היתרונות והחסרונות שלהן.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אף פעם לא התחברתי לשירה, אלא רק לסיפורים. אבל הספר הזה, בעיני, הינו שירה סיפורית. הספר לוקח למחוזות אחרים, לעולם משלו שהוא כ"כ קרוב וגם כ"כ רחוק. גם הסיפור וגם הכתיבה נהדרים. מומלץ בחום. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
"מי שיעצור לספר לעצמו מה בעצם קורה בספר, אולי יופתע שמצבור הדרמות הייה בו די בשביל רומאן של דוסטוייבסקי: ילדה "זונה", מותה של אם, ניצול מיני של נערים על ידי סוטים זקנים, רצח, התאבדות של אדם שהכיב הסרטני חשוך המרפא שלו גורם לו כאבי תופת שאינו יכול לשאת. ולכך יש להוסיף את נוראות מלחמת העולם המסופרים ברקע" (מתוך על הספר)
זה סיפור לא פשוט, מורכב ואפילו מקומם שבמרכזו סיפור אהבה בין נער ונערה, וסנדלר יהודי ניצול שואה, שחלומו הגדול הוא בכלל לעוף להר אדוני. ו"מי יעלה בהר אדוני" - "נקי כפיים ובר לבב". (תהילים)
אני חש אהדה לסופר שאינו יהודי, ויחד עם זאת משלב בספרו... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פואמה רגישה ואנושית, המספרת את סיפור חייו של נער בנפולי.
יש משהו בשפטות העגמומית ששובה אותך.
לא הסגנון שלי, לא מורכב, אבל לא מתיימר להיות כזה ולכן נוגה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הר אדוני
בעצם לא סיפור אלא שירה לשמה!!
ספר דק בן 144 עמודים אולם קראתיו לאט לאט כי לא רציתי שהוא יגמר. כתוב גם בצורה שירית-ממש מהנה
העולם דרך עינו של ילד בן 13- ילדים הרי לא מקולקלים
והאמת ניבטת מעיניהם לשמה1
חוויה אמיתית
מומלץ למי שאוהב לספק חום לנשמתו!
יהודית... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נותר לי להצטרף לכל שאר חוות הדעת שנכתבו כאן. ספרון מקסים, מורכב מקטעים קצרים למדי (כל אחד כבן עמוד), פיוטיים, ציוריים ועם זאת לא מתמרחים. כאלה שמצליחים ללכוד רגעים של קסם ויופי בנפולי קשת היום. בין הקטעים מתגלגל גם סיפורו של גיבור הספר, נער מתבגר, אהבתו לנערה גדולה ממנו ומנוסה (שלא ברצונה) ברזי המין, חברותו עם סנדלר יהודי גבן שחולם להצמיח כנפיים ולעוף לירושלים וכל זה בצל מחלתה של אמו ושקיעתו של אביו הסוור בצערו. גם הלכלוך, הגסות שיש בעולם המבוגרים והעליבות שיש בחיי העוני מתוארים באופן תמים. כשקראתי בספר (קריאה שארכה כמה שעות בלבד, למרות שאפשר לקרוא קצת... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קראתי אותו במסגרת שיעור ספרות, דבר שאולי קצת הרס אבל לא יכולה לומר שלא תרם. אני מזדהה עם הביקורת של light angel. ספר מלא תמימות, ערכים כמו כבוד וטוב לב, רגשות, כנגד לרוע, \"הגועל של החיים\" והאכזריות של עולם המבוגרים, כשכל אלה מתגוללים בתוך סיפור אהבה של נער ונערה נפוליטניים ש\"התבגרו בריצה\".... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר הכי טוב של דה לוקה. היחסים שנרקמים בעדינות בין הילד לשכנתו המנוסה פשוט כובשים וגם ההתבגרות של הילד מתוארת בצורה יפה מאוד.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספרון קצרצר של 144 עמ' מאד מרווחים, רק כמה שורות לדף=כחצי עמוד, שניתן אם רוצים היו לדחוס לכ-80 עמ' מכסימום.
על עלילת הספר כתבו כאן מספיק, אז אין טעם לחזור. אתייחס לשאר:
די צדק מי שהגדירו כלירי, חצי שירה (ראה לעי"ל).
הספר בנוי כיומן אישי של נער צעיר, לפני גיל 13 ועל סף תחילת ההתבגרות. לכן גם המבנה שכל דף מכיל קטע כתיבה נראה נכון. נכון גם מבחינת אורך הריכוז בכתיבה שהיינו מצפים מבן הגיל הזה.
דה-לוקה מצליח היטב להיכנס לנפשו של הנער. זוית הראיה אוטנטית, השפה תואמת את היוכלת המצופה (למעט נפילות זניחות לשפה מעט גבוהה מדי) מהנער.
ספוילר!!!!
עניין שהפריע לי, כפי שכבר צי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאד אהבתי את צורת הכתיבה בספר הזהמשהו בין סיפור ילדים לבין משל למבוגרים לבין שירה יפיפיה בפרוזהכל משפט משך אותי בחבלי קסם לקרוא את המשפט הבא, כל פרק את הפרק הבא, וכל הספר נגמע בשקיקהמומלץ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש בספר הזה מס' אנקדוטות מקסימות ותיאורי יחסי מין תמימים במיוחד שלא יכולים שלא להעלות חיוך על פני הקורא. אהבתי את הסקירה של ligth angel (ראה בדף הספר) ובגדול, הזדהיתי עם המשפט שלה: "לא כל אחד יתחבר למינוריות הזו, לא כל אחד ירגיש את הקסם וגם מי שירגיש לא בטוח שיצא בתחושה מופלאה כמו שאני חשתי". ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ניגשתי אל הספר הזה ללא ציפיות מרובות. הספר הקודם של דה-לוקה שנפל לידי, האוטוביוגרפיה "היפוכו של אחד", לא הרשימה אותי יותר מדי. ההמלצות ששמעתי על "הר אדוני" היו מסויגות, למרות שרבים טענו שזה ספרו הטוב ביותר. למרות זאת החלטתי לנסות- ולא התחרטתי לרגע.
הר אדוני מכיל, בכלליות, מספר דמויות שנעות סביב הדמות הראשית (נער בן 13 מנפולי עם משפחה מתפוררת) ומותירות את חותמן בחייו. הספר כתוב במעין יומן- קטעים קטעים של מחשבות, אסוציאציות והתרחשויות שמוצגים במינוריות ובעדינות, כאילו נאמרים לך בלחש, כמעט חסרי חשיבות. הרבה דברים קורים שם- אמו של הנער חולה ומועברת לבית חול... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתיבה המפעימה את הלבבות ,סיפור אהבה רגיש ונוגע ללב
וספר שלא ניתן להניחו עד שמסיימים קריאתו!!!שילוב מנצח לדעתי !!!
מאוד אהבתי וממליצה בכל לב!!!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
