ביקורת ספרותית על הר אדוני - הספריה החדשה # מאת ארי דה לוקה
ספר טוב

---

הר אדוני הוא ספר אופייני של דה לוקה: צנום, כתוב פסקאות בודדות בכל דף וכתוב בחסכנות. אבל אל הספר הזה אתייחס לאו דווקא כאל טקסט. אני מעדיף להתייחס עליו כמוצר שלם.
הר אדוני יצא מטעם הספריה החדשה ובמאמץ קטן הוא היה אמור לצאת בספריה הקטנה. כרגיל במחזותינו ההזויים, שבו הושווה הספר ע"י מנחם פרי אל אלה תולדות של אלזה מורנטה, הדבר הופך כבר למשל ושנינה. כל ספר שני מזכיר למנחם פרי את אלזה מורנטה בכלל ואת אלה תולדות בפרט.
מאחר והספר הצנום הזה מכיל בעיקר משיכות אקוורליות על החיים, בעיקר תובנות המזכירות יותר מכל את התובנות המצויות בכל החיים לפניו של אז'אר, ההשוואה היתה צריכה להיות אחרת. אך מה לעשות וכל החיים לפניו מרשים פי אלף ומכיל תובנות אנושיות עמוקות ורבות עשרות מונים מהר אדוני, אך למרבה צערו של מנחם פרי לא יצא בספריה החדשה. אם כך, צריך אילן גבוה להיתלות בו ואלזה מורנטה היא לא סתם אילן, היא יער שלם וניתן לתלות על אילנותיו של יער זה כל ספר שיצא בספריה החדשה מהר אדוני, עבור בימי הנטישה וכלה בכל ספר דובר איטלקית באשר הוא. מופרך, לא משרת את המטרה, קבעוני.
ומה יש בהר אדוני, שכה יצאה תהילתו? יש תובנות על החיים פרי מוחו הלא ממש מפותח של נער בן 13 מנפולי. מדובר בנער מתבגר העובד אצל נגר, שגיבן-סנדלר יהודי המקווה להגיע לירושלים ונתקע בנפולי ונעשה הפולשת לתחתוניו של הנער, ללא אזהרה מוקדמת, ולשה את הגזר משל היה פלסטלינה, עד גמירה. יש כתיבה חסכנית כששורה תחתונה אחת, בפסקה אחת, בעמוד אחד אומרים הכל מכל וכל. הסיפור נחמד ומכיל עולם שלם כמו זה הנמצא אצל מורנטה (האלוהית), גינזבורג (האנושית), פרנטה (המופרעת). בשורה התחתונה הסיפור הזה הוא סיפור יפה, נאיבי למדי, קריא.
מה אין בו? אין בו כלום. הספר לא מרגש, לא מעניין, מקיים קמצוץ מההר שפרי בנה עליו, כשלמעשה כפה הר כגיגית על כתפיו הצנומות של דה לוקה, שבמקרה כותב באותה שפה ומאותה ארץ של מורנטה. אבל אם כבר, ההשוואה אינה צריכה להיות לאלה תולדות, אלא דווקא למוצר משובח אחר של מורנטה@הספריה החדשה: האי של ארתורו. אבל האי של ארתורו הוא מופת של יצרים גועשים ורגשות סוערים, כתיבה עילאית וסוחפת שהר אדוני פשוט לא מחזיק מים.
לפני הספר הזה קראתי את "אתה, שלי" וגם שם לא אהבתי את מה שקראתי, את הקטנות, ההרהורים הזעירים על החיים והלא ממש מעניינים, את הטקסט המועט והתמורה הקטנה והמאכזבת לקורא. אבל לאחרונה אני צריך להוכיח שלא רק ספר אחד מוציא דיבת סופר. אז הנה גם הספר הזה, על תהילתו ורב-מכריותו, מוציאים דיבת הסופר. זה לא שהספר רע כל כך, פשוט התהילה שדבקה בו צריכה לדבוק במוצרים משכנעים יותר כחומר קריאה.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על הר אדוני - הספריה החדשה #