ביקורת ספרותית על הר אדוני - הספריה החדשה # מאת ארי דה לוקה
ספר בסדר

---

ברובע מונטדידיו ("הר אדוני") שבנאפולי ילד בן 13 נזרק בן לילה אל עולם המבוגרים. הוא מפסיק ללמוד בבית הספר ויוצא לעבוד בנגרייה על מנת לסייע למשפחתו להתפרנס.
בנגריה הוא עובד עם המאסטרו אריקו ודון רפניליו, יהודי זקן, ניצול שואה וטוב לב בעל גיבנת ושיער אדמוני. מאסטרו אריקו ודון רפניליו משמשים לנער כאב, בזמן שאביו האמיתי נמצא עם אימו החולה של הנער אשר מאושפזת זמן רב בבית החולים עד מותה.
ליום הולדתו מקבל המספר בומראן מאביו, הוא מתאמן בהטלתו כל ערב על גג הבניין הגבוה ביותר במונטדידיו ומחכה לרגע שישחרר אותו. שריריו של הנער מתפתחים ומושכים את תשומת ליבה של שכנתו - מריה.
מריה היא נערה צעירה אבל כבר מכירה את "הגועל של החיים", היא משלמת בגופה לבעל הבית את שכר הדירה מכיוון שהוריה לא מסוגלים לעמוד בתשלום.
שני הילדים האלו, אשר צעירים בגילם אך בוגרים עמוק בפנים, משמשים אחד לשני מקום מפלט ומתקנים זה את נשמתו של זה. מריה תורמת רבות להתבגרותו של הנער. הצעירים מחליטים שהם "מאורסים" ומריה המנוסה מלמדת את המספר דבר חדש - לראשונה הוא מקיים יחסי מין.
בסיום היצירה משלים הנער את תהליך התבגרותו כאשר הוא נפרד מהבומראן וגם מדון רפניליו ש"פרש כנפיים" והתעופף מגג הבניין - ושם בעצם קץ לחייו.
היצירה כתובה בפשטות, כפי שילד תמים (אך בו בזמן גם בוגר) רואה את העולם. היא נוגעת בנקודות הכואבות של החיים - עוני, מוות ,ניצול מיני אך בו בזמן מדגישה את הבגרות, העדינות והטוהר ביחסים של הילדים הצעירים הללו.

» ביקורות נוספות של אורית
» ביקורות נוספות על הר אדוני - הספריה החדשה #