ביקורת ספרותית על הר אדוני - הספריה החדשה # מאת ארי דה לוקה
ספר מעולה

---

עומס המטלות של החיים גרמו לי להתנזר מספרים למשך כמה שבועות. עתה, משחזרתי להרגלים הישנים והטובים, בחרתי לעשות זאת עם ספר לא עבה במיוחד. רק 144 עמודים יש בספרו של דה לוקה וגם הם מלאים רק בחציים. אבל איזה ספר! דה לוקה מוכיח שהוא לא צריך למלא 400 עמודים כדי להוציא יצירה לתפארת תחת ידיו.

זה ספור מלא רגש על התבגרותם של שני ילדים בנאפולי של 1960. הסיפור מתרחש ברחובות נאפולי המזוהמת, הענייה ומלאה הפריצות והאלימות. תיאור החיים בשכונה של אנשים קשי יום שעסוקים בדרך כלל במאבקי ההישרדות היום יומיים. אהבתי במיוחד את תיאור היחסים בין הוריו של הנער. למרות שאמו לא ממש מתוארת בסיפור, הרי ברור שהוריו מקיימים מערכת יחסים של כבוד והדדיות והם מלמדים את הנער יראת כבוד מהי. זאת, בניגוד מוחלט להוריה של מריה המשדלים אותה לזנות כדי שבעל הבית ישחרר אותם מתשלום שכר הדירה. הכומר יודע ואינו מתערב ואולי ניתן לראות בכך ביקורת שמותח דה לוקה על הכנסייה.

יש בספר עוד הרבה נקודות היכולות להוות חומר למחשבה וזה מה שעושה אותו בעייני לכל כך מומלץ.

5 כוכבים בסולם גורן.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על הר אדוני - הספריה החדשה #