ביקורת ספרותית על הר אדוני - הספריה החדשה # מאת ארי דה לוקה

---

שלום שלום,
נרגשת ושמחה ואפילו קצת חוששת מהחשיפה הראשונה באתר. אז אספר שכבר שנה ואפילו יותר (אבל מי באמת ספר) אני פה משוטטת כמו רוח רפאים ללא פרופיל, בלי שם וכינוי באתר, מתרשמת מסקירות שנונות וניהנת (אף פעם לא אבין איפה שמים את הי' במילה הזאת... אוף!) מהדיאלוגים של הקוראים ואני בכלל שמחה לגלות שיש קהילה קטנה אך קסומה של קוראות וקוראים שמשתפים את החוויות שלהם מקריאה, שמחים לגלות שותפים לאהבה לאיזה ספר או לאיזו סופרת או סופר נערץ ולפעמים הם אדומים מכעס כשמישהו או מישהי חולקים על דעתם. ההסתתרות היה טובה לשעתה אך כמו תינוק שנולד ממש היום, החלטתי להצטרף לחזית ולשתף ולהתכתב ובעצם להצטרף לקהילת סימניה. מקווה שאתם מתרגשים ומתרגשות כמוני.
התלבטתי קצת לגבי הספר הראשון שבה ארצה לשתף בחווית הקריאה אך כש"הר אדוני" עלה כאפשרות לא הייתה לו תחרות. זהו סיפור התבגרות יפהפה שמתרחש באיטליה בזמן מלחמת העולם השניה. ילד חמוד חמוד מתאהב בילדה שהיא בת גילו אבל כבר סבלה ועברה הרבה בחיים. יש בספר בומרנג שמסמל את מה שאנחנו הכי רוצים שמישהו שאנו אוהבים תמיד יחזור אלינו, ולפעמים הסיפור גולש לפנטנזיה אבל לא כזאת סתמית אלא כזאת שיש בה הרבה עומק והכי חשוב הוא שהספר נורא נורא מרגש ואני (שזולגת ממש בקלות) זלגה גם זלגה לא מעט בקריאת הספר ועד היום (עברו שלושה חודשים מאז שקראתי אותו) כשאני נזכרת בו עולה דמעה אחת בכל עין (אבל לא מאלה שזולגות) ואני מחייכת ככה סתם לעצמי. זהו. אז רק אסכם בזה שלדעתי הר אדוני הוא אחד הספרים האהובים עלי ביותר ונראה לי שבשביל ספרים כאלה המציאו את הספרות.
חנוכה שמח לכולם,
ערגה

» ביקורות נוספות של ערגה
» ביקורות נוספות על הר אדוני - הספריה החדשה #