ביקורות ספרים על הספר אל תיגע בזמיר - ספריה לעם #076
|
אם יש מעשה אחד שמרתיח את דמנו הוא עוול. ככל שהעוול גדול כך התגובה אליו גדולה יותר, כמו משוואה מתמטית.
אונס אישה/נערה נחשב לעוול גדול מאוד. בעבר אונס נשים היה כלי מלחמה. הצד המנצח אנס את נשותיו של הצד המפסיד כחלק מריצוץ כבודו האחרון של המפסיד. כאליו הצד המנצח אומר במעשה "אתה כל כך חלש שאתה אפילו לא מצליח להגן על נשותיך". למזלנו בעידן המודרני אונס נשים כחלק מפעולה צבאית נחשב לפשע מלחמה וטוב שכך.
יחד עם זאת לצערי המהות לא השתנתה מאז. אונס נשים ע"י בן לקבוצה "זרה" מרתיח את דם החברה ומעורר רגשות נקמה, יותר מאונס ע"י בן של אותה קבוצה. בגלל יצר נקמה זה, יש מדינ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לאורך השנים העבדות הייתה דבר חי וקיים. דבר של מה בכך. דרך שגרה. דרך קבע. בעלי האחוזות בארצות הברית נולדו לתוך עולם שבבסיסו עבדות. כבר בהיותם בחיתוליהם הם צפו כיצד סם הכושי מאכיל את הסוסים חציר טרי. הם צפו כיצד גלוריה הכושית מכבסת ומשפשפת את הכביסה מדי יום ביומו, משפשפת ומשפשפת עד שידיה השחורות נעשות אדומות ממאמץ, אצבעותיה מתקשות ומתקלפות משטיפה בלתי פוסקת, מיובלות עד זוב דם מעבודה סזיפית מאומצת ששכרה אינו בצידה.
כאשר הפעוט הקטן החל לצעוד את צעדיו הראשונים והוא חש ביכולתו לפסוע בחופשיות בחצר הבית, עיניו הקטנות והסקרניות הבוחנות את העולם הרחב הידי... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה כבש אותי לחלוטין בזכות דבר אחד מרכזי ומשמעותי. התום והתמימות המשתקפים מנקודת המבט של הילדים הגיבורים, בד בבד עם החוכמה והתבונה שלהם. שלוש מדמויותיו של הספר המרגש הזה הם ילדים. דווקא משום שאישיותם טרם גובשה הם מסוגלים לראות טוב יותר את האמת ולזעוק על קיום עוולות אנושיות וחברתיות, וכך, ממש כמו באגדה המפורסמת של אנדרסן, הם מסוגלים לומר בקול רם, צלול ונישא כי "המלך הוא עירום".
הרגישות הרבה שמגלה דיל לאנשים, התבונה של ג'ם והרגישות והתבונה גם יחד של סקאוט מציבים, לדעתי, מעין אנלוגיה הפוכה בין שלושת הילדים לבין המבוגרים הסובבים אותם. הדבר מציג את... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדהים איך ספר על שני ילדים הופך לאט לאט, דף אחרי דף, לסיפור מטלטל על גזענות וחשכות מול נאורות.
היות וזהו אחד הספרים המפורסמים של המאה, אני לא רוצה לדבר על העלילה. סביר להניח שהרוב כאן זוכרים אותה, אז באמת שאין טעם. בכלל הסיפור הראשי בספר עוסק במשפטו של כושי (ככה שחורי-העור נקראים בספר. בהתחלה זה מזעזע, אך מתרגלים לאט לאט)- עדותו מול עדותו של אדם לבן. הגזענות מצמררת כל אדם היום, אבל פעם הייתה נחלת הכלל.
אני אהבתי מעבר לזה את עלילת המשנה- בו, השכן. מסיבותיו המשונות הוא נחבא אל הכלים, חי בבידוד ובחושך. הפכו אותו למפלצת, עד הסוף בו הוא מתגלה כחבר. בדיוק כמו ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסַפָּר שלי מספר תרתי משמע. גם גוזז את השיער וגם מספר סיפורים, מתבל את תספורותיו בהגיגי נפשו. "אתה יודע," הוא פנה אלי פעם, "יש אנשים בעלי שיער חלק, יש בעלי שיער מתולתל ומקורזל. יש שיער שחור, יש שיער בלונדיני ויש ג'ינג'י. יש בעלי שיער שופע ויש קירחים כמעט לגמרי. אבל אתה יודע מה המשותף לכולם?" למעשה, לא ידעתי לאן הוא חותר. "כולם באים להסתפר אצלך?" ניסיתי לנחש. "לא ולא... השיער של כולם מורכב מאותו החומר בדיוק. אותו סיב חוטי שצומח מעור ראשו של האדם, גם אם האדם הזה היא יפהפייה בלונדינית בעלת שיער גלי ארוך וגם אם האדם הזה הוא כרסתן קירח שכמה שיערות צומחות פרא על עורפו... המשך לקרוא
51 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא דוגמא לקלאסיקה אמיתית , עבר יותר מיובל מאז שנכתב והוא עדיין נוגע וגם אקטואלי.
רבדים רבים לספר הזה שניתן להסתכל דרכם, יש בו את החוויות של ילדה מתבגרת והיא מטיבה לספר את השינוי שחל עליה ועל אחיה בשנים קריטיות אלו, יש בו את ההווי של מקום קטן על טיפוסיו השונים , יש בו את הדמות המרשימה של האב "אטיקוס" אשר נוקט עמדה נגד האווירה הכללית , אשר עושה את מלאכתו בשקט , אשר מתמודד עם גידול ילדיו , והכל כתוב פשוט ועמוק.
כתבה בגליון "ספרים" (עיתון הארץ) עלית קרפ על הספר והדגישה כי בישראל של היום הספר הזה רלוונטי במיוחד, גם אני חושבת כמוה, אנחנו חיים לצער... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני כל כך נסערת. הרבה זמן לא התרגשתי מספר שהנו רומן התבגרות ומתח ,או השייך לסוגת -הרומנים.
בעקבות פרסומים בתקשורת ובאינטרנט על ספרה החדש מאת לי הרפר שיצא זה עכשיו בארה"ב בשם- "Go Set A Watchman",
ולאור המחלוקת אודות הספר והרקע לכתיבתו ולפרסומו -החלטתי שאני חוזרת לקרוא את "אל תיגע בזמיר"-מחדש.
זכרתי במעומעם את עלילת הספר וכמובן את הסרט בכיכובו של גירגורי פק.
חיפשתי בספרייתי כי ידעתי שיש לי ממהדורה קודמת של שנות ה-70 -ולא מצאתי. מסתבר שהוא "עבר דירה" -כמו כל הספרים האהובים עלי -לספרייה של בתי הבכורה. בלית ברירה העותק היחידי חיכה לי בספרייה העירונית מ-1990 -... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהייתי קטנה הייתי טומבוי. הייתי משחקת עם הבנים בשכונה בגולות, כדור, פוגים (זוכרים פוגים?) ובכל דבר שמלכלך. הייתי מתרוצצת מהרגע שנגמרו הלימודים ועד שהייתי צריכה ללכת לישון או עד שאמא היתה קוראת לי מהמרפסת.
כשבנות בשכונה היו מזמינות אותי ואת חברה שלי, שהיתה יותר טומבוי ממני, לשחק איתן בפיקניק עם בובות, היינו צוחקות וזורקות עליהן חצץ.
היתה גם כנופיה של בנים, גדולים מאיתנו בערך בשלוש-ארבע שנים, שהיו נוהגים ללכת תמיד ביחד, לרסס על קירות ולאיים עלינו במכות אבל אף פעם לא לקיים, כי הם פחדו שהאח הגדול הדמיוני שלנו יבוא להרביץ להם, כפי שהבטחנו שיקרה. ובכל זאת ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסופר מנקודת ראותה של ילדה- סקאוט, דמות שהתחברתי אליה מיד בסגנון קסום של פעם אך נושא הרלוונטי גם היום. דמותו של אטיקוס מעוררת השראה. ספר מקסים ואני באמת לא מבינה איך לא קראתי אותו עד היום...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני כמה שבועות ראיתי את הספר בבית של חבר שלי. הוא היה ישן ומצהיב. הוא ראה שאני מסתכלת ואמר ישר "אל תיגע בזמיר". ואין לי מה להגיד מעבר. אולי רק קצת. מעבר לציווי הפשוט הזה. קשה לי לכתוב על זה, ואני לא רוצה להתחיל לדבר איתכם על גזענות. ולא על אטימות, ולא על חוסר צדק. אני לא רוצה לדבר על מה אלו מסוגלים לעשות. גם לא על מה קורה כשהתמימות פוגשת בהם.
אני רוצה לדבר על היופי שבהבדל. בניגוד להרבה אנשים שהיו שמחים לטענתם לעולם בו אנשים נראים אותו הדבר ואין סיבות לאפליה, האידיאליה שלי הייתה הזכות, היכולת לראות את השונה. הבנת החיבור בין הדברים השונים זה מזה, לא הדומים. ק... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תאור ביד אומן של מציאות שחלפה לכאורה אך שינתה צורה למעשה. ערכים,יושר, חינוך, חמלה ומוסר. אחד מספרי המופת של המאה, חובה שהיא עונג. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר דן בגזענות ודעות קדומות בעייריה קטנה בארצות-הברית של שנות ה-30.
ספר נעים לקריאה סך הכל (גם אם גדוש מידי בפרטים) ויש בו רגעי הומור.
הבעיה שלי הייתה עם המסר של הספר שבעיניי היה פשוט מידי ומיושן. גזענות בימינו (ואולי אני תמימה), בהחלט קיימת, אך קשה למצוא אותה בגרסאות כל-כך מוחצנות ובוטות כפי שהיא מתוארת בסיפור של הרפר לי. בכדי לדבר עם הקורא המודרני על גזענות ולהעביר מסר מעניין צריך להיות הרבה יותר עדינים ומתוחכמים. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפהפה, כבר נכתב כאן הרבה ואין מה להוסיף.
נקודה אחת הפריעה לי: גם הלוחמים הגדולים בספר נגד גזענות רואים נישואים בין גזעיים כחטא נורא שאין שני לו. הנושא אפילו לא מוסבר, כאילו אך טבעי שכך יהיה. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קודם כל הספר מעולה. שלפתי אותו מהמדף בספריה, ספר קטן וישן, של פעם. פשוט נהניתי מכל מילה. במיוחד התרשמתי מדמותו של אטיקוס, אב המגדל את שני ילדיו בגפו. הרוגע והביטחון בו הוא מחנך את ילדיו, החינוך לאהבת כל אדם, להיות נאמן למצפון שלך וללכת עם זה עד הסוף, גם במחיר לעג ואיומים סביבתיים, שלוות הנפש והערכת רוח האדם באשר היא. כל אלה הם מרכיבים באישיותו של האב אותם הוא משתדל להעביר הלאה לילדיו תוך מתן דוגמא אישית. מה שעוד מעורר התפעלות שזה הספר היחידי שלי הרפר כתבה, כנראה היא הכניסה בו את כל תמצית נשמתה, יותר טוב מזה אין, אז בשביל מה לכתוב עוד...... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעטים הספרים שבאמת חווים בהם את כל הרגשות,ובאותה מידה.
בבואי לספר זה,בדקתי קודם איך נקרא הספר באנגלית (כמו שאני תמיד עושה).
וכרגיל,המתרגם הישראלי נתן לעצמו חירות והחליט לתרגם את to kill a mockingbird ל"אל תיגע בזמיר".
היה צריך לתרגם ל"להרוג זמיר",או אולי ל"מות הזמיר" (שבאופן מפתיע ככה תורגם הסרט,אך לא הספר).
אחרי שסיימתי להתרתח על המתרגם הישראלי,פניתי לקרוא את הספר.
הספר עצמו הוא סיפור התבגרות באלבאמה בתקופת ההפרדה בין לבנים ושחורים בארה"ב.הסיפור מסופר מנקודת מבטה של ג'ין לואיז,בת לפרקליט שנאלץ להגן על כושי הנאשם באונס.במהלך כל הסיפור מוזכר עניין "הזמיר" התמ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר קסום. אין לי מילה אחרת לתאר אותו.
קראתי ביקורות קודמות בהן נטען כי הדמויות נדמות כשטוחות, סטריאוטיפיות וברורות. לא כך הדבר. אנחנו צריכים לזכור כי הסופרת ביקשה לשמור על מידת מה של אותנטיות, משום שהמספרת, בסופו של דבר ועל אף שלעתים קל לשכוח, היא בקושי בת תשע. כל הסיפור משתקף דרך עיניה הצעירות של סקאוט, ילדה פיקחית לכל הדעות, אלא שהיא עדין מחזיקה באותה זווית ראיה ילדותית שלא מצליחה להבחין ברבדיה השונים של האמת. אני חושבת שדבקותה של הכותבת בנקודת המבט של סקאוט לכל אורכו של הספר, גם כאשר היא דנה בנושאים כבדים ומורכבים, הופכת את הספר ליצירה שהוא, ולא ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"משחלפה תקופת-שנים שדי בה לסקירת העבר, שוחחנו לפעמים על המאורעות שגרמו אסון זה. אני טענתי כי מבּנֵי יוּאֶל יצאה הרעה, ואילו ג'ם, שהיה גדול ממני בארבע שנים, אמר כי הענין התחיל זמן רב קודם-לכן. הוא טען כי ראשיתו באותו קיץ, כשבא אלינו דיל והציע לנו להוציא את בּוּ רֶדלי מכּלאו. אמרתי, שאם רצונו לראות את הענין מנקודת-ראות רחבה, הרי התחיל הכל בעצם באֶנדריו גֶ'קסון. לולא הבריח גנרל ג'קסון את האינדיאנים במעלה הנהר, לא היה סַימון פינץ' חותר במעלה האלאבאמה, ומה היה עלינו אילמלא חתר? כבר היינו מבוגרים מכדי ליישב חילוקי-דעות בקרב-אגרופים, ועל-כן פנינו אל אַטיקוּס. אב... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר כתוב ביד אמן, העלילה מרתקת, הדמויות מתהדרות באופי עשיר ועמוק, הנושא מייצר רגשי הזדהות ומתואר בחדות ובבהירות מסנוורת, תובנות מהספר לחיים גם יש.
למרות זאת, ולא ברור לי למה, פשוט לא התחברתי אליו.
לקח לי נצח לקרוא אותו, כמעט חצי שנה. הסיבה מדוע לא נפרדתי ממנו לשלום ושלחתיו לעולם שכולו מדף מאובק, כנראה נעוצה בכתוב מעלה.
למרות הכל, אני שמח שהתעקשתי לשמור לו אמונים ולקרוא אותו עד סופו.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האם חשבתם פעם מה יקרה לספרים אותם אספנו באהבה כה רבה אחרי לכתנו? סבא שלי נפטר לפני שנה בשיבה טובה ובגיל 88. בחדר העבודה אשר הותיר אחריו, שולחן כתיבה פשוט כיאה לקיבוצניק לשעבר ולצידו ספרייה עמוסה ספרים מאביקים. את צלילות מחשבתו איבד סבא לאט ובהדרגה כבר שנים וכך נבצר ממנו להותיר אחריו מילות פרידה. מה שכן הותיר הוא את הספרייה.
כמעט מדי סוף שבוע אנו פוקדים את ביתם, בו עדיין מתגוררת סבתא, ואני מאמץ עוד אחד מספריו היתומים. לא אוכל לתאר בפניכם את האושר במציאת סימניה אשר הותיר בספר והן בדך-כלל גלויות מקרוביו, או תמונה של המשפחה, ולעיתים אפילו הערות בכתב ידו ... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין- כל כך אהבתי את התיאורים של האנשים: כמו "ידה רחבה כלוח של מיטה וקשה כפליים" וכו'... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ידיעה צהובה במדור הרכילות של "מאקו" היא שגרמה לי להזכר בספר הישן והרעוע הזה, ששכב על המדף שלי בשלוש השנים האחרנות, אחרי שבילה על המדף של המנחה שלי כשלושים שנה, עד שהועבר אלי (אני מתה על ספרים משומשים ועייפים). קייטי הולמס (גרושתו הטרייה של קרוז), רוצה לשנות את שם ביתה ל"סקאוט" על שם הדמות מהספר 'אל תיגע בזמיר'.
אמרו עליו, בין השאר, שהוא ספר על בעיית הגזענות בארצות הברית של שנות השלושים, אבל מה שהותיר עלי את הרושם הגדול ביותר היא דווקא העובדה שמדובר בסיפורו של אב. כזה שמגדל את ילדיו ללא אם, ועושה זאת באופן מעורר התפעלות. דמותו של אטיקוס- אביהם של סקאוט וג'ם... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא. יצירה חד פעמית (נדמה לי שזהו ספרה היחיד). קראתי לפני כ-30 שנה ושבתי לקרוא לפני כשנה. מרתק!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי אי-פעם.
נכון, בהתחלה אומנם קשה היה לי להתעלות מעל השפה הגבוהה בה כתוב הספר, וחשבתי להפסיק לקרוא אותו. אם להודות באמת, המשכתי לקרוא מהנקודה הזו רק מפני ש"זאת קלאסיקת חובה... אני חייבת להמשיך!". בדיעבד, אני מאוד שמחה שהמשכתי: אחרי לא הרבה עמודים כבר ממש נכנסתי לסיפור ולעלילה. למדתי לחבב את סקאוט וג'ם, את בו רדלי ובעיקר את אטיקוס.
העלילה היא לא צפוייה ומעל הכל מרגשת; זהו ספר שמזעזע אותך, וגורם לך לחשוב על החברה של פעם וגם של היום; הרפר לי מספרת את הסיפור דרך העיניים של סקאוט, ביתו הקטנה של אטיקוס, פרקליט העיירה, ובכך נותנת ל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר יש לי בכריכתו הישנה והמרופטת, מכירה בו כל קמט וכל דמעה שנשרה בכל פעם שקראתי אותו. בכל כמה שנים אני קוראת אותו מחדש ואם הייתי מןכרחה לצמצם את כל הספרים האהובים אלי לאחד, הייתי נשארת איתו. לצעירים שבינינו שלא הצליחו לצלוח את העמודים הראשונים של הספר ולא מבינים על מה ההתרגשות - הקסם של הספר הוא בעדינות ובנינוחות לכאורה שבו הוא מביא סיפור כ"כ אנושי, קשה ואכזרי מצד אחד, ומרומם ומלא אהבת אדם וחסד מצד שני. בעיני, היופי בספר טמון כולו בסאב טקסט, בחללים שנשארים בין מה שנאמר, למה שהקורא מבין.
בדור של מסרים מהירים ושטוחים בדקת זמן אוויר,
המורה של הבת שלי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נהדר אני לא הורדתי את הספר עד העמוד האחרון במשך רוב השבת.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעמים רבות תהיתי למה דווקא הספר הזה נכנס לרשימת "נכסי צאן ברזל" שלי. ספר קטן, ספר יחיד של הסופרת, כתוב בגוף ראשון של ילדה קטנה המתארת ארועים שחוותה בקיץ אחד, בו התחילה להבין את הכללים לפיהם מתנהל העולם. קראתי אותו עשרות פעמים, ובכל פעם שאני קוראת אותו, מתווסף עוד משהו שלא הבנתי קודם.
על פניו הסיפור הוא על "הבעיה הגזעית" בארצות הברית. כי סיפור המסגרת מספר על כושי צעיר שנאשם במעשה שלא ביצע - שאפילו מאשימיו ידעו שלא ביצע - אלא שבהתאם לקוד הנהוג לא היתה ברירה אלא להאשימו בפשע ובמקביל להביא נדבות למשפחתו... אולם למעשה הסיפור רחב הרבה יותר: הוא עוסק במוסכמות:... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתחילת הספר, במדינת אלבמה בדרום ארה"ב לאחר תחילת המאה הקודמת מסופר סיפורן של מס' משפחות מבעד לעיני הילדים בישוב קטן.הקיטוב בן לבנים ושחורים בעיצומו ומה שקורה כאשר כושי נאשם בפשע שלא ביצע.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אם לי היו נותנים לבחור איזה ספרים להוסיף לתנ"ך, אל תגע בזמיר היה אחד מהם. סיפור על אדם דגול, שנלחם מלחמה הירואית למען העקרונות של אהבת האדם ושוויון. מסופר בשפה כל כך מקורית ויפה, ומנקודת מבט מרתקת וכנה.
אני חושב שזה ספר שצריך להיות בכל בית שגדלים בו ילדים.
הוא מחדיר את הערכים הנעלים שלו בצורה כל כך נעימה ומשכנעת. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
7 חודשים עברו חלפו מאז קראתי את הספר האחרון ומאז כתבתי משהו בכלל וחוות דעת בפרט,מחסום קריאה וכתיבה שלא זכורים לי ועבורי לכתוב שוב, זו התרגשות כמו בפעם הראשונה, לכן, כשהלל הזקן חבר בסימניה וחברי הטוב אמר לי: "תקראי את "אל תיגע בזמיר" ואז תביני כי אין להגיב לאנשים כאלה...צריך לרחם עליהם",תגידו לי אתם, מי יכול לסרב להמלצה כזו שמגיעה עם ביקורת נפלאה שלו לספר? בודאי לא אני.
אז הלל היקר, שמעתי בעצתך,שכחתי מכל תלאות היום יום, משונאי ומתכניות הריאליטי אותם גם ככה אני לא רואה ופירגנתי לי את הספר "אל תיגע בזמיר" ולאחר מכן את הסרט "מות הזמיר" שנעשה על פי הספר והבנתי ל... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רבים מנסים לתאר, פה ובמקומות אחרים, את החוויה הגלומה בקריאת ספר טוב; יש שנוטלים אותה למחוזות ההתעלות הנפשית ויש גם כאלה, נועזים יותר, שמשווים אותה לעניינים שמתחום תאוות הבשרים... אני, באופן אישי וסובייקטיבי לחלוטין, טרם הצלחתי לנסח לעצמי את הסוגיה בוודאות. אמש סיימתי את ספרה הנפלא של הרפר לי ובא לי בעיקר להאזין ל-Carpenters ולחייך לעולם... איך זה ?!
כמעט כרגיל, לפחות לגבי הספרים שנקלעים לידיי בעת האחרונה, יוצא איכשהו שהסיפור שמאחורי הסיפור אינו פחות מעניין מהסיפור הנרקם בספר. למשל, העובדה שהרפר לי היא צאצאית ישירה למפקד העליון של כוחות הקונפדרציה בימי מל... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שנים רבות קראתי ספר מופתי.
'אל תיגע בזמיר'
ראיתי את הסרט הנפלא, בשחור לבן נשמר לי לזככרון לטווח הארוך
איני שוכחת את היצירה.
היו ימים שלהיות רודף צדק, היה מסוכן, במיוחד באמריקה.
ובכל זאת, אל לנו להתיאש מרדיפת הצדק.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לא רוצה לשחוט פרה קדושה, אבל הספר "קל" מדי לטעמי. המסרים זמינים מדי לקורא. אין מקום למחשבה לאחר סיום הקריאה, ובשבילי זו אחת הסיבות המרכזיות לקריאת ספרים מלכתחילה. חבל לי, כי הספר באמת מצויין. יאללה, לספר הבא.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעיניי, הספר ראוי להכנס לרשימה של קריאת חובה של כל הזמנים. מאותם ספרים בוני אישיות שחוזרים אליהם בתקופות שונות בחיים וכל פעם מוצאים בהם משהו חשוב.
עבורי זהו קודם כל ספר על חינוך ילדים נבון ויפה, על אבא חכם שיושר צדק וכבוד מנחים אותו בגידול ילדיו. אבא מדהים, שלא מתעייף משאלותיהם ויודע להסביר להם הכל, החל משאלה, מדוע צריך ללכת לבית הספר, וכלה בשאלה, איך 12 אנשים רגילים לחלוטין מסוגלים לדון למוות אדם חף מפשע רק בגלל צבע עורו.
קסמו של הספר הזה עולה עם כל קריאה חוזרת, כאשר מפסיקים לעקוב אחרי המאורעות ומתרכזים בפרטים הקטנים: דיאלוגים,הברקות של הילדה, פנינ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תקציר הספר המופיע כאן אינו שלם ואינו מדוייק. לצד הומור בכתיבה ואהבת האדם הבאים לידי ביטוי בכתיבתה של לי, יש בספר גם דאגה עמוקה לאופיו המשונה של האדם הלבן כאשר מולו ניצב נאשם שחור: הבינה מסתלקת מחבר המושבעים. צבע עורו של הנאשם חורץ את גורלו ולא חשוב כמה טענות עומדות נגד החלטתם הקטלנית.
הבט חברתי - משפטי נוסף עולה מן העלילה וזהו הקושי העצום לתקן את העוולות המתחוללות בין כתלי בית המשפט בדרכי חקיקה, באשר החקיקה הינה תהליך ארוך ומייגע ועד שזו תתבצע - אזרחים רבים משלמים או ישלמו בחייהם או בחירותם כי מקבלי החוקים [או התיקונים בחוקה האמריקאית] לא רואים עין ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הביקורות מעליי ששיבחו את הספר ואני חייבת שלא להסכים. אותי הספר התיש. אולי בשל התרגום הארכאי של צבי ארד שהרס לי כל חלקה טובה של הנאה שאולי אפשר היה להשיג בספר (מישהו שקרא אותו באנגלית נהנה ממנו מאוד), או אולי כפי שנאמר כאן קודם עודף הדמויות שהסופרת העמיסה על הספר הוא שגרם לי לצאת מותשת מהקריאה בו. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אין לי אלא להצטרף לדעת הרב כאן הגורסת כי זהו ספר טוב ומרגש.
תמיד תהיתי מה מביא אדם להפגין את דעותיו הגזעניות בדרך אקטיבית, שהרי רובנו חוטאים, פה ושם, בדעות קדומות הנוטות לעיתים לגזענות- אך מכאן ועד לפעילות גזענית מתלהמת ארוכה הדרך. הספר הזה חיזק את דעתי (שאולי גם היא קדומה) שגזענות אקטיבית עשויה להיות פן לא נעים של חיי קהילה סגורה ומלוכדת, חיים, שמנסיוני הקצר איתם, מקשים על חשיבה עצמאית והליכה כנגד הזרם.
והנה קם אדם כאטיקוס וקורא תיגר על ערכי הקהילה, תוך כדי 'הפקרת' ילדיו ללשונות הרעות ואפילו לסכנה ממשית.
בחינת התנהגותו כהורה העסיקה אותי, בעצם, במה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מרוב שיש בספר הזה כל כך הרבה דמויות, (והרפר לי באופן מיותר פירטה עליהן יותר מדי)העלילה והמטרה העיקרית של הסיפור הולכת לאיבוד - לשום מקום.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
צר לי על הזמן שהקצתי לספר זה , לא מעניין לא סוחף
כל כך הרבה דמויות שלא מתחברות לאיזה שהיא עלילה נאותה
שתוכל לגרום לך לאיזה שהיא הנאה סבירה. מסוג הספרים
שאתה מוצא את עצמך מרפרף בין הדפים אולי למצוא פרק
או חלק ממנו שיהיה ראוי לקריאה מעניינת יותר אבל אין
כל כך . מבחינתי אכזבה. בעקבות הביקורות ציפיתי להרבה יותר מהספר הזה....... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סיימתי לקרא את הספר לאחר קריאה רצופה ועמוקה אל תוך הלילה ועד לפנות בוקר לאור מנורת השבת ומייד חשתי צורך ללטף את הכריכה הרכה ולהצמיד את הספר אל חיקי, להודות לסופרת המוכשרת על החווייה המדהימה שהעניקה לי .זהו מבחינתי ללא ספק ספר מכונן בעוצמות שלא הכרתי.תובנות שמעטות כמותן מרוכזות במידתיות ובכישרון רב כל כך בספר אחד.
כל המרכיבים לסיפור טוב נמצאים שם במינון הנכון באופן אמיתי , מוחשי ונוגע ללב . ראי התקופה על מעלותיה ומגרעותיה מתוארות בחן וברגישות מנקודת מבטה של ילדה חכמה ושנונה , ספר המתאים לצעירים ולמבוגרים כאחד.
ספר פשוט נפלא ! מי שעדיין לא קרא א... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ששינה, או יותר נכון גיבש את השקפת עולמי. ראיית האחר כשווה, מיגור הגזענות, דרך עיניהם הבוחנות והלומדות של שני ילדים. ספר חובה לכל יהודי ולכל אדם!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מאוד אהבתי את הספר.אחד הספרים החשובים שאי פעם נכתב.ספר על גזענות, דעות חשוכות ואהבת האדם, איןספק שהתואר קסום מתאים לו בהחלט.לא מפליא כי הוא נחשב בארה"ב לקלאסיקה מס' 1.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
