זליג

זליג

בן 18 ממודיעין




» דירג 74 ספרים
» כתב 15 ביקורות
» יש ברשותו 0 ספרים
» מוכר 0 ספרים
» נרשם לסימניה לפני 5 שנים ו-6 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני שנתיים ו-7 חודשים
» קיבל 50 תשבחות לביקורות שכתב

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים
» ספריה משולבת מודיעין

» רשימת הסופרים של זליג

ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 15 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

ההתחלה היתה קצת משעממת. אפילו התלבטתי אם להמשיך את הספר. אבל אז... הגיע עמוד 217, באוטובוס מירושלים, ואמרתי: אין סיכוי שאני ל... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-7 חודשים


אוח אוח אוח, למה זה נגמר. אני לא רוצה להחזיר את הספר הזה לספריה. לדויד גרוסמן יש כישרון גדול. הדמויות אמיתיות כל-כך בחוסר ה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-7 חודשים


20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי מהשולחן בסלון. עמ' 219. "לא" אני אומר לו. "היום תורי לשטוף כלים, ועוד לא למדתי את התנ"ך של היום. חכה ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-7 חודשים


נפלאגדי, במלוא מובן המילה. פשוט מושלם... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-10 חודשים


כמה דברים על ספר שהיה מדהים עד שני העמודים האחרונים: 1) הכריכה: מאלפת. תמונה שהיה קשה להפסיק להתבונן בה כדי להתחיל סוף סוף ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-11 חודשים


ספר נחמד. בסך הכל הדמות שהכי אהבתי היא אבא של הייזל. חבל שהסופר לא הרחיב עליו קצת יותר, הוא ממש מצא חן בעיני. מספק חומר למח... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-11 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

"אשמת הכוכבים" אינו מאד שונה מספריו האחרים של ג'ון גרין שקראתי, "מחפשים את אלסקה" וPaper Towns. זה היה חביב, אבל כמות הקלישאות שכל... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-7 חודשים


1. מהי הנוסחה לחיים מאושרים? 2. היכן היא נמצאת? אלו שתי שאלות עיקריות שמעסיקות את המין האנושי החל מראשית קיומו. כי אין אדם... המשך לקרוא
62 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 שנים


"טוב, די. צריך הולך. סידורים תחופים. אולי פעם עוד נראה אותך. אולי כבר לא. אולי פעם תלך ברחוב, ואיזה ואיזה סבא נוח ניגש אליך או... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 שנים ו-4 חודשים


לקחתי את הספר בספריה כי משהו המליץ לי. זו הייתה אחת הטעויות שלא יחזרו על עצמן. ספר גרוע ומשעמם. חיקוי גרוע של הארי-פוטר בכ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-5 חודשים


ידיעה צהובה במדור הרכילות של "מאקו" היא שגרמה לי להזכר בספר הישן והרעוע הזה, ששכב על המדף שלי בשלוש השנים האחרנות, אחרי שבי... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-5 חודשים


-אזהרת קלקלנים.- שוב יוצאים לקניות. יוצאות, למעשה. אני ואמי יצאנו לסידורים ובנוסף עברנו בחנות סטימצקי, מפני שיש לי כרטיס מ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-6 חודשים


עוקבים אחריו
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני שנתיים ו-11 חודשים
» תגובה (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-8 חודשים
» התדמית (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-10 חודשים
» שירת המפיק (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-10 חודשים
» כוכב נופל (סיפור שכתבתי)
לפני 4 שנים ו-10 חודשים
» כל כך נכון. (סיפור שכתבתי)
לפני 4 שנים ו-10 חודשים
» שעיר לעזאזל (סיפור שכתבתי)
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

הרב והקרב

הולך לו רבנו ברחוב בצלאל,
ופתע צליל סמס בחוצפה מסתלסל.
לרב, שאלה: איך אנהג אם, ישמרנו הא-ל,
היום בבוקר שכחתי להתפלל?
הרב רק קורא ומיד מחוויר.
עוצר לשנייה ולוקח אוויר.
את דין תשלומין איננו מכיר?
הן רק על דין זה יש ספרים למכביר!
מגיע למשרד ומוציא את דפיו.
חייב לפסוק פסיקה דחופה לגבי איזו גרושה.
מתכונן למאמץ מוחי משולהב,
מכין כוס קפה - מברך - הוי! צרים קמו עליו!
הטלפון שוב פוצח בפיזוזים.
"סכום גילי וגיל אחי ארבעים בדיוק
והשאלה: היות ושנינו אשכנזים,
נוכל להעמיק יחדיו בחכמת הרזים?"
ממהר הרב להשיב והוא לא מתרגז.
עליו להיות סבלן כלפי כל שאלה ואדם.
"הרב, מה קורה אם הקדשתי עז
לבית המקדש, אך עשיתי לה גז?"
הרב מכה אגודל במקשים בחוזקה.
גם בענייני מיסטיקה ופיזיקה,
כמו רמטכ"ל הוא משיב מלחמה.
מהגרושה כבר שכח, ומדחיפות הפסיקה.
"מחילה הרב, באמת שתי שניות,
נכון שהשחיטה מחסלת בקטריות?"
והרב- כמו לוחם! מסמס כמו אביר!
"סליחה הרב, סיליקון- זה שביר?"
"הרב, דגים טעונים מליחה?"
צהריים עובר במהירות מסחררת.
"הרב, גבינה צפתית - טעונה מליחה?"
אבל רב נשאר שלו גם כשעושים אותו בדיחה.
רגע של שקט. המתקפה נפסקה.
הטלפון מונח בצד, בשלווה.
הרב צונח לכורסה. פתאום בדלת- נקישה.
"פתוח!" מרים אט ראשו ומתמלא בושה.
על סף הדלת עומדת הגרושה.
נכתב לפני שנתיים ו-11 חודשים
ביום בהיר היה זה, עת ציוץ ציפורים ערב נשמע, וזמרת הארץ חצררה בקול בוכים על בניין עזריאלי, כי כבד הוא משאת. ויהי מקץ כמה דקות, ואלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה. ואשאף לקרבי אוויר רענן, מקשיב לקול התור הנשמע בארצנו. והנה, מעין ריח מטפס ועולה מראש הגבעה. והוא ריח חרוך ומגעיל.
בימי אלול היה הדבר, וזמן היה מצוי לי סאתיים בשקל. ואצא לתור אחר מקור הריח, כי חפץ אני להשמידו. והנה, תחת עץ תאנה חנוטת פגים, רואה אני כמה מהאנשים להם רגיל אני לומר "בוקר טוב" ולא לערוך עמהם הוויות יוסי בנאי ודודי שמחה, כדרכי עם חברי הטובים. והנה הם מעבירים ביניהם סיגריה ומשיקים אותה אל בין שפתותיהם. סובבת סובבת הסיגריה, והנה, עוד אני מתפלץ ונדהם, ואחד קם על חברו לאמר: "תורי היה" והשני משיבו: "לא כי, חמור בריבוע, תורי היה". ראה מה חביב התנ"ך על ישראל, שאף נוטלי הסיגריה שביניהם מקיימים הפסוק "וקול התור נשמע בארצנו". רגע אני פונה ללכת, הבחין בי אחד האנשים ויפן אלי לאמר: "בו'נה, גבר, 'צטרף אלינו!" ראה מה חביבה האחדות על עם ישראל, שאף מקלקלי שפה שביניהם מקיימים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". והנה ניגש אלי אותו בחור, ויאמר אלי: "הנה, קח. דע לך שנתייגעתי יגיעות הרבה בשביל סיגריה זו" ויתחב בידי מאותו רעל צרוף, שעליו נאמר "גליל נייר פורה רוש ולענה", וגם נאמר: "אזהרה: כל סיגריה מכניסה 43 חומרים מסרטנים לגופך." ואומר לאותו בחור: "האזינו השמיים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. לא לשוא אמר חיים נחמן ביאליק: 'לכל סיגריה יש שני צדדים: בצד האחד יש אש, בצד השני- טיפש, ובאמצע עשב יבש.' ולא לשווא כל שלל האזהרות הללו כדוגמת: 'אזהרה: העישון הורג' כי נכונות המה. דע לך, שכל סיגר וסיגר, יש בו החומר שיש גם בK300, ועוד יש בו אמוניה ושתנן. ועוד דע לך, שאך ורק בגלל דברים כדוגמתה של הסיגריה נאמר: 'ונשמרתם לנפשותיכם מאוד' ולא עוד, אלא שגם אמרו רבותינו: 'כל המעשן סיגר אחד, סופו להידלק באש סיגר בגיהינום' ודע לך שכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן." ואטול הסיגריה בשני ידי, ואשברנה לשנים, ואקרענה לגזרים, ואפיצם לארבע רוחות השמיים. לקיים הנאמר "וקרעת ימה וקדמה צפונה ונגבה".

ראה כמה חביבים דברי תוכחה על ישראל, שמאז שאמרתי לו, אינו מעשן מלבד עישון בשר, אבל זה לא נחשב.
נכתב לפני 3 שנים ו-4 חודשים
התדמית

בהכל אשמה התדמית,
אשמה התדמית בהכל.
בכוחה של תדמית להמית,
אך היא לא יכולה לאזול.

"מי את, הו, עלומת שם"
זו תדמית בלתי נגמרת.
אוויר מנפנף בחזות עם השם,
אשר התאהב בנסתרת.

מביטה בחלון התדמית,
ורואה עם הלום-
רעם. אותו פוסע.
הו, פסטורליה.

מי יתנני במדבר ושם חנית
התדמית לא תשפדני
כמו שעשתה לעמי
המכושף.
נכתב לפני 3 שנים ו-8 חודשים
שירת המפיק


ידידיי וקרובי, רבותי, מכריי
שירה די צורמת ביקעה את מעיי.
שמעו לאופנה! האזינו לשיק!
אשירה לכם את שירת המפיק.

"צבעי שערך בתקרוצת זרה!
היי אשת-ביש מופקרה וזרוקה!
תני בפוך עינייך, אצבעותייך במשרה,
אלי תהיי הכוכבה הבאה!

ואתה- אל תטמון בצלחת ידך.
הראה סופר-גבר, לא מה שאתה.
התנשא, צעק וצווח, טנף מילותיך.
בעשן הסיגריות הרעל ריאותיך!"

כך אמר המפיק ופניו לוהטות,
מאותה התרגשות של עיצוב הדמויות.
הנה פני המפיק זוהרות כחמה:
"נעשה לצופים הצגה מופלאה!

חרחרי איזה ריב לשם אהבה,
ואתה- קלל ואיים על מי שאיתה.
כך נגרום לפירוד בין הזוג האוהב,
והצופים (הוי, הצופים!) יאכלו את הלב.

הכסף יזרום, הרייטינג יקפוץ,
אם תצמד אליה כמו קוץ.
המשכורת תגדל, ביחס מתאים,
אם תלחש באוזניה מילות- עגבים.

כך הצופים יורעלו בזימה,
ואני אקבל משכורת שמנה!"
אך חדל המפיק את שירו וסיים:
"זה הם שרצו, אני לא אשם!"

ובכן, זו שירתו. הצגתיה בפניכם.
וכעת- התרצו את לבכם לטמטם?
להקריב אֹמץ שכל נאור ואדיר,
למפלצת הרייטינג, הכסף, המחיר?

וללא שמץ קושי או מעש קטן,
להפך כלי קיבול לאיזה שטן?
אם תרצו, רבותי, הרשות בידכם.
רק אל תגידו שלא אמרתי לכם.

*הערה. אין לי שום דבר נגד מפיקים. זה פשוט התחרז יפה. הביקורת היא נגד תרבות הריאליטי בכללותה.
נכתב לפני 3 שנים ו-10 חודשים
כוכב נופל

"ראו! הנה כוכב נופל!"
כוכב נפל הערב,
עוד כוכב נפל.
סלב נוסף הודח.
כך ראינו- ש
כוכב נפל הערב.
חבל על הכוכב.
היה נחמד לצפות בו.
לפעמים הוא קילל וצעק.
לפעמים נעלב.
חבל עליו.
איזה טיפש הכוכב.
זוכרים אותו זורק על כוכבה קומקום?
כוכבה הודחה מזמן.
אז כן, כוכב נפל הערב,
עוד כוכב נפל.
סלב נוסף הודח.
אבל
כוכב נולד הערב.
יש כוכב שנולד.
יש כוכב נולד.
תבוא לראות?
נכתב לפני 3 שנים ו-10 חודשים
"גם אני רוצה לעוף" אמרה ציפור זקנה.
"גם אני רוצה לעוף, לעזאזל איתך.
להתנפץ אל תוך הסלע הצהוב,
ולהיות לכפרה,
אל תאמין, אך זה אומר רק טוב"

והזקנים יודעים, על מה הם מדברים,
כי נסיון שכבר נצבר לאורך השנים,
מפמפם החוצה בגלים ומהמם,
את אוזניו של השעיר,
קטן האמונה הצעיר המתלהם.

"זה יכאב" אמר התם, "ויובלים של דם,
ממני יזרמו. והם ילבינו את חטאם.
אני לא מסוגל, לא שאלו אותי בכלל,
זה פתקית אחת,
שגררה אותי אל המצב המקולל

אני אדחף, אל תהום ארוכה,
ממני תשאר אולי חצי פרסה,
ואת מדברת רק שטויות, כי
לא יכול להיות
שזה יהיה כל כך נחמד ולבבי"

"מילים כאש בשדה קוצים" אמרה ציפור זקנה.
"זה כואב, ותדמם, אבל למעלה הנשמה,
שלך תזרח באור גדול ורם,
כי אתה הלכת,
נגד עצמך, בטוב, והצלחת גם."

"גם אני רוצה לעוף" אמרה ציפור זקנה.
"גם אני רוצה לעוף, לעזאזל איתך.
להתנפץ אל תוך הסלע הצהוב,
ולהיות לכפרה,
ותאמין, כי זה אומר רק טוב"
נכתב לפני 4 שנים ו-10 חודשים
לחפש משמעות
בעולם דומה מאוד לשלנו, או שאולי בעולם שלנו, חי רווק פשוט ובודד למדי בשם פול מקנזי. זה נשמע נחמד לומר 'רווק פשוט' אבל האמת היא שהוא לא היה כל-כך פשוט. אולי בזמנו הוא היה אדם רגיל, אבל בזמננו לא. ואני אסביר למה: במקום בו חי פול היו בני אדם, כמו אצלנו. אך כל בני האדם האלה, כולל פול, חיו חיי תענוגות ושורתו בידי יצורים שנראו כמו דגים עם מכנסיים וסינר. הם היו אנוסים לשרת את בני האדם ולספק להם כל דבר שאפשר לבקש, החל מקרטונים סגולים עד לחוות היפופוטמים. בני האדם חיו חיי עושר אינסופי.
פול מקנזי היה קם יום-יום חצי שעה לפני הזריחה, שדגים-משרתים חישבו את שעתה מדי ערב. הוא אהב לקום מוקדם בבוקר ולראות את השמש זורחת. כרבע שעה לאחר ההשכמה, פול מקנזי יצא אל המרפסת, עטוף בחלוק מפוספס גדול וחמים, והתיישב אל כיסא גבוה שעמד ליד שולחן עגול קטן, כמו בציורים. הוא הביט בשמש עד שעלתה וחשב מחשבות נוגות על החיים השקטים והיפים שלו, ועל הפרח האדום שקיבל בדואר אתמול. לאחר זמן מה היה נכנס למרפסת דג-משרת נושא מגש ועליו עיתון, קפה וקרואסון שוקולד טרי-טרי שאפה. פול מקנזי היה נאנח, שותה מהקפה, פותח את העיתון ונוגס בקרואסון השוקולד. לאחר ארוחת הבוקר הזו היה מסיים את העיתון, זורק אותו לפח המחזור, ויורד לחניה, שם חיכה לו דג- משרת כדי להסיע אותו לפארק. בפארק היה עושה הליכה רגלית במשך כשעה, וחוזר לביתו. מהשעה תשע היה לו את כל היום לעשות כל מה שעולה בדעתו. הוא יכל לגלוש-בים או ללמוד יפנית בחדרו שסודר ובושם בידי דגים משרתים. הוא יכל להישאר בפארק עם כמה ידידים ותיקים. הוא יכל לעשות הכל, ה-כ-ל.
אח! אילו חיים היו לפול מקנזי.
אני חושב שכל אחד היה רוצה חיים כאלו, רגועים ויפים. ואני צודק, לא?
אבל יום אחד קם פול מקנזי כרגיל, והתישב ליד השולחן שלו, כרגיל. אך שלא כרגיל, על שולחנו העגול היה מודבק סטיקר שעליו נכתב: "מר פול מקנזי היקר, למה אתה חי?" פול מקנזי כמעט ולא הביט על המדבקה. "אוח, איכס." אמר. "נקו את זה מפה." דג-משרת החל לקרצף את המדבקה במהירות. פול מקנזי התיישב אל שולחנו באיחור של כמה דקות. הוא היה קצת עצבני מזה, אך קרואסון השוקולד, הקפה והעיתון, השיבו לו את שלוותו. בתוך המכונית, בדרך לפארק, ראה כרזה ענקית. נכתב עליה באותיות אדומות עם מסגרת ירוקה: "מר פול מקנזי היקר, למה אתה חי?" פול מקנזי סובב את ראשו לאחור כדי לקרוא את הכרזה שוב ושוב, עד שתיעלם מעיניו. "מה זה היה, דג-משרת?" שאל. אך כתשובה זכה בשתיקה. פול מקנזי נאנח. בפארק, היה נדמה לו שהוא שומע את הרוח לוחשת לו דרך העצים והדשא "פול מקנזי, למה אתה חי?". על העץ שנשען עליו היה כתוב אותו דבר.
"מר פול מקנזי היקר, למה אתה חי?" חשב לעצמו פול מקנזי כל משך ההליכה הרגלית שלו, וגם בדרך חזרה הביתה. בארוחת הצהריים, הוא ראה שהאפונים במרק האפונים יצרו את השאלה "למה אתה חי?" או שאולי הוא דמיין?
בשעת התה הוא שבר את כוס התה שלו בפעם הראשונה בחייו. עוגת השוקולד שאכל היתה מצופה בזיגוג שוקולד שעליו כתוב: "מר פול מקנזי, למה אתה חי?" כל ראשו היה כואב ומלא במחשבות.
את ארוחת הערב, עוף צלוי עם תירס ברוטב, הגיש דג-משרת, כרגיל. אבל פול מקנזי לא היה יכול לאכול. "למה אני חי?" חשב. "תביא לי אקדח, בבקשה" אמר פול לדג- משרת. בקשתו בוצעה במהירות. אם הוא לא יהיה יותר, שום מחשבה לו תטריד אותו. הוא גם לא יהיה חי, אז המחשבה "למה אני חי" לא תהיה רלוונטית לגביו. איזה פתרון נהדר. פול נטל את האקדח, השתהה מעט, ולבסוף ירה במוחו. מר מקנזי התמוטט על הרצפה בגלל שלוש מילים.
למה אתה חי.
הדג- משרת החל לנקות את כתמי הדם ולפנות את ארוחת הערב. לקברן הוא כבר קרא מראש. כמה דגים- משרתים אחרים התגודדו סביב גופתו של פול. "זה היה רק עניין של זמן" אמרו הדגים- משרתים. "בני האדם מחפשים משמעות לחייהם בדרך כלל" אחד הדגים המשרתים הלך להוריד את הכרזה בדרך לפארק.
פול מקנזי נקבר באותו היום, בהלוויה שקטה וצנועה. לאט- לאט, בני האדם ישאלו שאלות לבד, ידעו הדגים- משרתים. זה רק עניין של זמן.
נכתב לפני 4 שנים ו-10 חודשים
זה מעין כתיבה מחדש של 'סקרנות' שכתבתי פעם בסיפור שכתבתי.

סקרנות

היה היה שיר. והשיר הזה היה יפה כל-כך, שכל מי שעבר לידו היה חייב לעצור ולהאזין לזמן-מה, עד שהשיר היה עובר למקום אחר. כי השיר נהג לטייל בכל רחבי העולם, ומדי פעם להותיר אחריו חרוז או פזמון. לפעמים השיר היה שר לקהל מאזינים רב, ולפעמים לזרזיר אחד עצוב. אך תמיד היה ממלא את שומעיו בתקווה ובאושר. בדרכו השיר היה עובר בנחלים ובמדבריות, בימים או בהרים, אך תמיד מצא קהל מאזינים שיכלו לשמוע את שירתו ולהתמכר אליה.
ויום אחד קם איש. האיש הזה חי בכפר בו נהג השיר לעבור מדי פעם, ולכן רוב האנשים בכפר זכרו חלקים נרחבים מהשיר בעל-פה. ובאיש הזה התעוררה סקרנות. "מאין השיר בא?" הוא שאל. אך גם זקן הכפר לא ידע לענות לו. כדי למצוא תשובה הוא הרחיק לבקר אף אצל המשכילים הנאורים, שהתגוררו בקצות הארץ, אבל גם הם לא ידעו מהי התשובה. "בסדר" חשב האיש. "אם אף אחד לא יודע מהי התשובה, אלך לחפש אותה בעצמי."
והאיש הסקרן יצא לחפש אחר מקורו של השיר. לשם כך הוא היה צריך לחצות את כל הנהרות והימים שהשיר חצה, ולהעפיל במעלה ההרים והגבעות שהשיר עלה בהם. לשם כך הוא גם היה צריך לצלוח את המדבריות והיערות שהשיר דהר בעברו בהם. תוך- כדי מסעו, רשם האיש הסקרן את מילות השיר, מדד את פזמוניו ואת מילותיו, וערך עליו מחקרים עמוקים ונבונים. פעמים שהאיש הסקרן פגש במסעו אנשים שהציעו לו מקום ללון וארוחת ערב חמה. האיש הסקרן היה אסיר תודה להם, אבל הוא קיבל את תשורותיהם בשתיקה והמשיך להתחקות אחר מקורו של השיר.
מאמצי האיש הסקרן לא עלו בתוהו. יום אחד, לאחר טיפוס מייגע על הר גבוה במיוחד, שמט האיש את צרורו על הארץ, ולפתע הבחין באחד מהבתים הראשונים של השיר. האיש הסקרן החל להעתיק אותו למחברת שהכין לכך במיוחד, אולם הבית היה חמקמק, וניסה לחמוק ממגע עטו של האיש הסקרן. האיש רדף אחר המילים, וניסה לתפוס לפחות משפט או חרוז, כשהבחין בבית רעוע ומט-לנפול. האיש הסקרן קרב אל הבית. עץ מיואש עמד בחצר. זה היה המקום בו נוצר השיר.
"זה המקום בו נוצר השיר" הבין הסקרן. "הגעתי אל מקורו של השיר!" בהתלהבות פתח את הדלת החורקת של הבית המיושן. הדלת הובילה לחדר יחיד, גדול וריק.בפינתו ניצב שולחן כתיבה עצום, וניירות התגוללו עליו, רבים כגבעולי דשא. בקצה השולחן ישב זקן. והזקן כתב מילים במהירות בעזרת עיפרון מושחז. האיש הסקרן התקרב אל הזקן אט-אט, אך הלה לא הבחין בו. "סליחה" לחש הסקרן, בתקווה שהוא אינו מפריע יותר מדי. "אני מבין שאתה כותב את השיר..." אך הזקן לא הגיב, ואף לא נשא את מבטו. הוא רק המשיך לכתוב, ואף יותר במרץ מאשר קודם. הסקרן כחכח בגרונו כמה פעמים ושוב לחש: "המממ... סליחה שאני מפריע, אני מבין--" אך קולו נדם. קולו נדם כיוון שברגע שהוציא מפיו את המילים, האיש הזקן הזדקף ונעץ מבט חיוור ומבוהל בסקרן, והפסיק לכתוב. וברגע שהאיש הזקן הפסיק לכתוב, השיר הפך להיות פראי יותר ויותר, ומהיר יותר ויותר.
והשיר הניף את גליונות הנייר באלימות, והטיח אותן מטה בעוצמה.
והשיר הסתחרר ודהר ונפל וקפץ והרים והפיל וזרק והרס.
והשיר שבר את עפרונותיו של הזקן, וטלטל אותו בחוזקה.
השיר טלטל את הזקן בעוצמה רבה כל-כך, שהאיש הסקרן חשש לחייו. הוא ניסה להפריד בין השיר ליוצרו, אך לשווא.
האיש הזקן מת.
וברגע שהאיש הזקן מת, השיר מת יחד איתו.
וכשהשיר מת, לא היה יותר מי שיפיח תקווה בחסרי התקווה, ולא היה מי שישמח את האנשים האומללים. ולא היה מי שייתן במדוכאים את הרצון לחיות. ולכן, העולם וכל מי שחי עליו, החלו לקמול ולהתפורר. הפרחים איבדו את צבעם. בעלי החיים נשכבו על הארץ בעצב. גם עצמות האיש הסקרן החלו לבלוט מעט, וקמטים הופיעו על פניו. שערו הלבין. כל היקום גסס ופרפר למוות.
והאיש הסקרן, בשתיקה כואבת, הוציא את עטו מצרורו, הניח מעט עפרונות חדשים על השולחן, והחל לכתוב את השיר. ובאותו רגע בו הניח האיש הסקרן-זקן את עטו על הנייר, העולם כאילו קם לתחיה. וכל האנשים הקמלים פרחו, והפרחים המדוכאים התעודדו, וצבעם חזר. והאיש הסקרן הזקן המשיך לכתוב ולכתוב, ללא עצירה, שכן אם יעצור, אפילו לרגע אחד, היקום יתפרק ויחדל להתקיים.
והשיר חזר להסתובב בעולם, ולשיר, לקהל מאזינים רב או לזרזיר אחד עצוב, ומדי פעם להשאיר חרוז או פזמון.


נכתב לפני 4 שנים ו-11 חודשים
הוא חיכה לה בגשם,
ליד עץ בלי עלים
מטריה לא היתה לו,
והעננים אפורים.

הוא חיכה לה בגשם,
ברחוב האפור הקודר לבדו.
אין נפש חיה בזמן זה בחוץ.
מדי פעם מציץ בשעונו.

הוא חיכה לה בגשם,
רועד ורטוב.
נאנח וצפה,
אל סוף הרחוב.

הוא חיכה לה בגשם,
בכביש עברו שתי אורות צהובים.
זו היא שם רחוק?
לא. איזה חוסר אונים.

הוא חיכה לה בגשם,
וכמעט התייאש.
איפה היא?
הם קבעו כאן בחמש.

הוא חיכה לה בגשם,
ברק הבזיק, ורעם.
ופתאום הוא ראה שתי אורות באפילה,
מכונית צהובה ונהג עם שפם.

הוא חיכה לה בגשם,
והיא הגיעה סוף סוף!
המונית.
נכתב לפני 5 שנים
קבוצות קריאה:
הקוראים:
  • לפני ארבעה שבועות כשארצה, אכתוב. בת מארץ ישראל
  • לפני חודש סיגל בת 36 מתל אביב
  • לפני 3 חודשים pace בת 24 מhaifa
  • לפני 4 חודשים תולעת ספרים בת 17 מניו יורק
  • לפני 5 חודשים shahaf בן 28 מירושלים
  • לפני 5 חודשים יולי בת 16 ממודיעין
  • לפני 9 חודשים נונו בת 16 מיהוד
  • לפני שנה ו-10 חודשים רב סרן שמועתי בצבא דמבלדור בת 13 מירושלים
  • לפני שנתיים ו-1 חודשים רב סרן שמועתי בצבא דמבלדור בת 15 מירושלים
  • לפני שנתיים ו-1 חודשים BookLover בת 17 ממכתש גודריק
  • לפני שנתיים ו-5 חודשים טרי בת 65 מרמת גן
  • לפני שנתיים ו-5 חודשים Israeli bookworm בת
  • לפני שנתיים ו-5 חודשים choulaw בת מירושלים
  • לפני שנתיים ו-6 חודשים אליה בן 18 מתל אביב
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים אני בת 15 מכאן
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים תולעת ספרים בת מגבעתיים
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים Manu בן 58 מהרצליה
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים אריאל בן 21 מירושלים
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים snow fox בת 17 מקיבוץ בהרים הקפואים
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים זה שאין לנקוב בשמו בן 100 מהעולם הבא (וטוב שכך)
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים אור בן 25 מחיפה
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים גיא יעקבי בן 22 מתל אביב
  • לפני שנתיים ו-11 חודשים ~פנדה~ בת 16 מהאי היגיון
  • לפני שנתיים ו-11 חודשים רויטל ק. בת 36 מגבעת זאב
  • לפני 3 שנים ו-1 חודשים Lali בת 18 מעולם המשאלות
  • לפני 3 שנים ו-2 חודשים LaughOutLoud בת 19 מרמת גן
  • לפני 3 שנים ו-4 חודשים ~Gaigula~ בת 15 מהבית שלי
  • לפני 3 שנים ו-4 חודשים ~RAIN~ בת 16 משבע הממלכות
  • לפני 3 שנים ו-4 חודשים א.מ. בן 42 מאי שם
  • לפני 3 שנים ו-6 חודשים לחן בת 13 מראשון לציון
  • לפני 3 שנים ו-8 חודשים אנג'ל בת 18
  • לפני 3 שנים ו-9 חודשים ג'ן בת 18 מבדיוק במקום ההוא
  • לפני 3 שנים ו-9 חודשים הבלגית המעופפת בת 19 מהצוללת הצהובה
  • לפני 4 שנים ו-1 חודשים סרגלית בת 66 מקרית אונו
  • לפני 4 שנים ו-3 חודשים לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
  • לפני 4 שנים ו-5 חודשים קלי בת 27 מתל אביב
  • לפני 4 שנים ו-7 חודשים פאי בן 3 ממעגל
  • לפני 4 שנים ו-7 חודשים DOCTOR FATE בן 18 מהגורל
  • לפני 4 שנים ו-8 חודשים אליעזר בן 29 מנתניה
  • לפני 4 שנים ו-8 חודשים monti me בת 21 ממרכז
  • לפני 4 שנים ו-10 חודשים sss בת 18 מבית שמש
  • לפני 4 שנים ו-10 חודשים חלבי בן 64 מדליהת הכרמל
  • לפני 4 שנים ו-10 חודשים יחיאל בן 22 מצפת
  • לפני 4 שנים ו-10 חודשים סברסון בן 41 מניר עציון
  • לפני 4 שנים ו-10 חודשים dominogol בת 17 מ---
  • לפני 4 שנים ו-10 חודשים Knight בן 18 מהקרב
  • לפני 4 שנים ו-10 חודשים חבר לעט בן 21 מבת ים
  • לפני 4 שנים ו-10 חודשים POLLO בן 17 מארץ החתולים
  • לפני 4 שנים ו-10 חודשים רון.א בן 24 ממודיעין


הביקורות האחרונות של זליג שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. מישהו לרוץ אִתו (איתו) / דויד גרוסמן 20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי... המשך לקרוא 99Dark_Lady לפני שנה ו-8 חודשים
2. מישהו לרוץ אִתו (איתו) / דויד גרוסמן 20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי... המשך לקרוא רב סרן שמועתי בצבא דמבלדור לפני שנה ו-9 חודשים
3. יש ילדים זיגזג / דויד גרוסמן אוח אוח אוח, למה זה נגמר. אני... המשך לקרוא נטע לפני שנתיים
4. גלנקיל - מותחן כבשים - ספריה לעם #592 / לאוני סוואן ספר טוב וטיפה מבלבל. הסוף פ... המשך לקרוא ענת לפני שנתיים ו-1 חודשים
5. מישהו לרוץ אִתו (איתו) / דויד גרוסמן 20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי... המשך לקרוא ביני <FONT COLOR=074953> לפני שנתיים ו-4 חודשים
6. זיכרונותיו של חבר דמיוני / מתיו דיקס ההתחלה היתה קצת משעממת. אפי... המשך לקרוא Mira לפני שנתיים ו-6 חודשים
7. זיכרונותיו של חבר דמיוני / מתיו דיקס ההתחלה היתה קצת משעממת. אפי... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו לפני שנתיים ו-7 חודשים
8. זיכרונותיו של חבר דמיוני / מתיו דיקס ההתחלה היתה קצת משעממת. אפי... המשך לקרוא יואב לפני שנתיים ו-7 חודשים
9. יש ילדים זיגזג / דויד גרוסמן אוח אוח אוח, למה זה נגמר. אני... המשך לקרוא רץ לפני שנתיים ו-7 חודשים
10. מישהו לרוץ אִתו (איתו) / דויד גרוסמן 20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי... המשך לקרוא אני לפני שנתיים ו-7 חודשים
11. יש ילדים זיגזג / דויד גרוסמן אוח אוח אוח, למה זה נגמר. אני... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו לפני שנתיים ו-7 חודשים
12. יש ילדים זיגזג / דויד גרוסמן אוח אוח אוח, למה זה נגמר. אני... המשך לקרוא האופה בתלתלים לפני שנתיים ו-7 חודשים
13. מישהו לרוץ אִתו (איתו) / דויד גרוסמן 20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי... המשך לקרוא אריאל לפני שנתיים ו-7 חודשים
14. מישהו לרוץ אִתו (איתו) / דויד גרוסמן 20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי... המשך לקרוא michalro לפני שנתיים ו-7 חודשים
15. הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה - הרפתקאות דוד אריה #1 / ינץ לוי ספר נהדר. הסיפורים עתירי דמ... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו לפני שנתיים ו-7 חודשים
16. קלמנטיין - קלמנטיין #1 / שרה פניפקר אין, פשוט אין כמו קלמנטיין. ... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו לפני שנתיים ו-7 חודשים
17. מישהו לרוץ אִתו (איתו) / דויד גרוסמן 20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי... המשך לקרוא תמיד אוהב אותו לפני שנתיים ו-7 חודשים
18. מישהו לרוץ אִתו (איתו) / דויד גרוסמן 20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי... המשך לקרוא גלית לפני שנתיים ו-7 חודשים
19. מישהו לרוץ אִתו (איתו) / דויד גרוסמן 20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי... המשך לקרוא ילדת~כוכבים לפני שנתיים ו-7 חודשים
20. מישהו לרוץ אִתו (איתו) / דויד גרוסמן 20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי... המשך לקרוא Command לפני שנתיים ו-7 חודשים
21. זהירות, שביר / ג'ודי פיקו כמה דברים על ספר שהיה מדהים ... המשך לקרוא לי יניני לפני שנתיים ו-11 חודשים
22. שני ירחים / שרון קריץ' ספר ממש ממש ממש יפה ומדהים. ... המשך לקרוא לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 4 שנים ו-8 חודשים
23. שני ירחים / שרון קריץ' ספר ממש ממש ממש יפה ומדהים. ... המשך לקרוא תושיק לפני 4 שנים ו-8 חודשים
24. שני ירחים / שרון קריץ' ספר ממש ממש ממש יפה ומדהים. ... המשך לקרוא מיכל לפני 4 שנים ו-8 חודשים
25. שני ירחים / שרון קריץ' ספר ממש ממש ממש יפה ומדהים. ... המשך לקרוא ג'יהאן לפני 4 שנים ו-8 חודשים
26. קלמנטיין - קלמנטיין #1 / שרה פניפקר אין, פשוט אין כמו קלמנטיין. ... המשך לקרוא ג'יהאן לפני 4 שנים ו-11 חודשים
27. קלמנטיין - קלמנטיין #1 / שרה פניפקר אין, פשוט אין כמו קלמנטיין. ... המשך לקרוא אנג'ל לפני 4 שנים ו-11 חודשים
28. קלמנטיין - קלמנטיין #1 / שרה פניפקר אין, פשוט אין כמו קלמנטיין. ... המשך לקרוא נתי ק. לפני 4 שנים ו-11 חודשים
29. קלמנטיין - קלמנטיין #1 / שרה פניפקר אין, פשוט אין כמו קלמנטיין. ... המשך לקרוא חמדת לפני 4 שנים ו-11 חודשים
30. קלמנטיין - קלמנטיין #1 / שרה פניפקר אין, פשוט אין כמו קלמנטיין. ... המשך לקרוא yaelhar לפני 4 שנים ו-11 חודשים
31. גלנקיל - מותחן כבשים - ספריה לעם #592 / לאוני סוואן ספר טוב וטיפה מבלבל. הסוף פ... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-4 חודשים
32. גלנקיל - מותחן כבשים - ספריה לעם #592 / לאוני סוואן ספר טוב וטיפה מבלבל. הסוף פ... המשך לקרוא rachis לפני 5 שנים ו-4 חודשים
33. גלנקיל - מותחן כבשים - ספריה לעם #592 / לאוני סוואן ספר טוב וטיפה מבלבל. הסוף פ... המשך לקרוא michal_84 לפני 5 שנים ו-4 חודשים
34. הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה - הרפתקאות דוד אריה #1 / ינץ לוי ספר נהדר. הסיפורים עתירי דמ... המשך לקרוא אנוכי הנני אני לפני 5 שנים ו-5 חודשים
35. התחלה נוראה - סדרה של צרות #1 / למוני סניקט ספר מצויין! כמה חבל שהוא לא ... המשך לקרוא גלית לפני 5 שנים ו-5 חודשים
36. התחלה נוראה - סדרה של צרות #1 / למוני סניקט ספר מצויין! כמה חבל שהוא לא ... המשך לקרוא שין שין לפני 5 שנים ו-5 חודשים
37. אל תיגע בזמיר - ספריה לעם #76 / הרפר לי ספר מצוין- כל כך אהבתי את הת... המשך לקרוא חמדת לפני 5 שנים ו-5 חודשים
38. ארטמיס פאול - ארטמיס פאול #1 / אואן קולפר לא ממש אהבתי את הראשון, אבל ... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-5 חודשים
39. שובו של שרלוק הולמס - כרך ב' - כל הסיפורים - שרלוק הולמס #2 / ארתור קונן דויל הכרך הכי אהוב עלי מכל שלושת ... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-5 חודשים
40. שובו של שרלוק הולמס - כרך ב' - כל הסיפורים - שרלוק הולמס #2 / ארתור קונן דויל הכרך הכי אהוב עלי מכל שלושת ... המשך לקרוא חמדת לפני 5 שנים ו-5 חודשים
41. שובו של שרלוק הולמס - כרך ב' - כל הסיפורים - שרלוק הולמס #2 / ארתור קונן דויל הכרך הכי אהוב עלי מכל שלושת ... המשך לקרוא אנג'ל לפני 5 שנים ו-5 חודשים
42. הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה - הרפתקאות דוד אריה #1 / ינץ לוי ספר נהדר. הסיפורים עתירי דמ... המשך לקרוא ג'יהאן לפני 5 שנים ו-6 חודשים
43. קלמן קימרלינג - חוקר פרטי, בעזרת השם / אשר קרביץ ספר נהדר.... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-6 חודשים
44. קלמן קימרלינג - חוקר פרטי, בעזרת השם / אשר קרביץ ספר נהדר.... המשך לקרוא כרובי לפני 5 שנים ו-6 חודשים
45. הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה - הרפתקאות דוד אריה #1 / ינץ לוי ספר נהדר. הסיפורים עתירי דמ... המשך לקרוא שין שין לפני 5 שנים ו-6 חודשים
46. הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה - הרפתקאות דוד אריה #1 / ינץ לוי ספר נהדר. הסיפורים עתירי דמ... המשך לקרוא חמדת לפני 5 שנים ו-6 חודשים
47. הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה - הרפתקאות דוד אריה #1 / ינץ לוי ספר נהדר. הסיפורים עתירי דמ... המשך לקרוא יפעת לפני 5 שנים ו-6 חודשים
48. הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה - הרפתקאות דוד אריה #1 / ינץ לוי ספר נהדר. הסיפורים עתירי דמ... המשך לקרוא אנקה לפני 5 שנים ו-6 חודשים
49. הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה - הרפתקאות דוד אריה #1 / ינץ לוי ספר נהדר. הסיפורים עתירי דמ... המשך לקרוא נתי ק. לפני 5 שנים ו-6 חודשים
50. הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה - הרפתקאות דוד אריה #1 / ינץ לוי ספר נהדר. הסיפורים עתירי דמ... המשך לקרוא rachis לפני 5 שנים ו-6 חודשים



©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ