איריס אליה-כהן

איריס אליה-כהן

סופרת


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (132):
הרשימה החמה, ספרים שריגשו אותי, יומן מסע-הספרים שלי., קראתי ואהבתי מאוד!, ספרים משעממים , רוצה לקרוא - ואין לי, לקרוא, ספרים שקראתי ואהבתי, רשימה, בינוני, מחכים על המדף, ספרים מצויינים, מחכים על המדף, חדשים על המדף , רשימה לחפש בספריה , אהבתי מאוד מאוד מאוד, ספרים מעולים, איריס אליה-כהן , רותם , עוד ...
1.
ספטמבר, שנת 1983. זוהרה, עורכת דין מצליחה ואֵם ליונתן בן השבע, אמנם התגרשה כבר לפני חמש שנים מבעלה הקיבוצניק, אבל טרם הסירה את הטבעת מאצבעהּ. זוהרה נושאת על גבה את כאבי משבר ההגירה של הוריה שעלו מתימן, ובתוכם את היעלמותה של אחותה בתיה מן המעברה. עייפה מעשרות שנים של היתקלות בקירות, היא יוצאת למסע חיפושים עם יגאל, חוקר פרטי שתקן ואופטימי, שנותן לה זמן ומרחב נשימה. חברתה הטובה ביותר של זוהרה היא אדיבה, בת לניצולי שואה פולנים, ששכלה את אחיה במלחמת יום הכיפורים. אדיבה היא דור שני לסודות ולהשתקות, וגם היא נושאת על גבה את סבלותיהם של הוריה, שהולכים ומתבררים כאיומים יותר ויותר ככל שנוקף הזמן. סיפורן של השתיים מבטא באופן עז מבע את מורכבותו של כור ההיתוך הישראלי בגילומו המיוסר והשביר. העלילה נודדת בין סביבות חיים שונות, אך דומות להפליא, ובין זמנים – לסירוגין מאז סוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, עת הסעיר משפט אייכמן את המדינה, ועד תחילת שנות השמונים, שאז החלו להיפרם הפקעות שלכדו סודות כמוסים על פשעים רחוקים. כל זאת תוך שיבוץ מעודן של רגעי הומור וגרוטסקה, חסד וחמלה, שברי שפות יהודיות נשכחות ופיוט רב־יופי. גַּלְבִּי הוא רומן מותח, מסעיר ושובה־לב על כוחם הנצחי של קשרי דם ומשפחה, על תעצומות נפשן ותשוקתן של נשים חברוֹת ונשים אחיוֹת, על התמודדות עם אובדן ועל אוזלת היד של כולנו – ולא משנה מאיזו עדה אנחנו – אל מול כוחם המצמית של תהליכים היסטוריים ושל עוולות שנעשו בזמנים אחרים, שאין ביכולתנו למנוע ואין ביכולתנו לתקן. פרשת ילדי תימן מוצגת כאן כפי שמעולם לא הוצגה בספרות העברית: פצע שותת ומייסר, שאין שוכחים ממנו ואין מכפרים עליו. הסופרת הנפלאה איריס אליה כהן שבה ומוכיחה בפנינו את רגישותה העצומה לכל מה שסוער בלבבם של אנשים, ואת כושר ההבחנה הקפדני שלה באשר לכל הרוחש בין קירות הבית, בין בני הבית, הנוכחים והנעדרים. זהו הרומן השלישי מפרי עטה של איריס אליה כהן, סופרת ומשוררת, אם לארבעה המתגוררת בטבעון. קדמו לו "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), שזכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן; ו"דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), שנמנה עם תריסר המועמדים לפרס ספיר....

2.
הרומן "מַכְּתוּבּ", הוא סיפור סוחף של אהבה ובגידה, שחודר באורח נוקב לעולמן של דמויות מורכבות ולא צפויות. זהו רומן מלא חיים ומרגש שנכתב בקפדנות ובדיוק מופלגים. הוא משרטט באורח מופלא את המרחב הישראלי על מתחיו וצבעוניותו האנושית, כמו גם את נופי האדמה והצומח, מבלי לגלוש לרגע לסנטימנטליות. ומעל הכל, מעמיד ייצוגים וירטואוזים של ארוטיקה ואינטימיות שמעטים כמותם מצויים בספרות הישראלית. "'כל מה שצריך לקרות קורה. הכל מַכְּתוּבּ' אחסאן אומר בלי להסתכל עלי, זוקר אצבע לשמים." הלשון הערבית היא שדוחפת את עירית, גיבורת רומן הביכורים המסעיר הזה, להתאהב באחסאן, והיא שמשקמת ומחזירה לעירית את זהותה, שהלכה לאיבוד בנבכי הישראליות החדשה. כך, מוטל על הלשון הערבית תפקיד מכריע בהתפתחות העלילה, עד שהיא הופכת לגיבורה הלטנטית, ואולי אף האמיתית, של הרומן. ביסוד הספר רוחש מתח אתני ולאומי. איריס אליה-כהן חוקרת את המבנים המורכבים של הפוליטיקה האתנית של לשון הספרות העברית. היא פורשת אנליזה מדוקדקת של מפגש התרבויות מזרחי-ערבי-אשכנזי, תוך שהיא מאתרת את התערובת הבלתי פתורה של תשוקה, אלימות ואינטימיות באהבה שחוצה גבולות אתניים ולאומיים. ...

3.
"גבר אישה ציפור" הוא רומן קצר על אהבה גדולה וארוכת שנים שנדמה כי יד הגורל העלומה היא שמובילה אותה, מושכת ומרפה, מקרבת ומפרידה, ולפרקים אף מוחקת וכותבת אותה מחדש. זהו סיפור אהבתם של דליה ויואל, המשתרע על פני שלושה עשורים ומתרחש בצמתים שונים על ציר חייהם: בילדותם, על גדות בריכה טבעית, שדות שלף ובתי כפר חד־קומתיים; כנער ונערה, למרגלות בניין רב־קומות בעיר הגדולה; וכאנשים בוגרים, במסדרונות ההוצאה לאור, כשדליה היא סופרת בראשית דרכה ויואל כבר היסטוריון מבטיח. בפעם הזאת, כך נראה, יצליחו סוף־סוף לממש את אהבתם. האומנם? היֵלכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? זהו סיפור חושני, פיוטי ומכמיר לב, שבין דפיו מתגוששים הנשמה והגוף, המציאות והחלום, האהבה והתשוקה; סיפור שבו כרוך המין במילים והמילים כרוכות במין, תרתי משמע, בערבוביה נהדרת של יצר ויצירה, התחוללות זוגית, תנועה דיאדית עמוקה, הוויה ערה של אש ומים, קשר בין גבר ואישה במובנו הגשמי והשמימי ביותר. "גבר אישה ציפור" הוא ספרה השישי של הסופרת והמשוררת איריס אליה כהן, שכמו בספריה הקודמים, בוחנת גם כאן, בלשון צלולה ומדויקת ובאומץ, את הארוטיקה והפואטיקה של הזוגיות, הנשיות והכתיבה. איריס אליה כהן נחשבת כיום לאחד הקולות המרשימים והבולטים בספרות העברית. בנימוקים לקבלת פרס היצירה לשנת 2015 כתב פרופ' אבנר הולצמן: "ספריה של איריס אליה כהן מפגישים עולמות זרים החולקים את ההוויה הישראלית. היא עושה זאת בכתיבתה המרגשת, הקפדנית והדייקנית להפליא. תוך כך היא מקימה לחיים את המרחב הישראלי על צבעוניותו האנושית, על מתחיו, על נופיו וצמחיו, ולא פחות מכך – על ייצוגיו הארוטיים והאינטימיים. איריס אליה כהן היא קול סגולי, בעל עוצמה ייחודית שעוד נכונו לו עתידות"....

4.
איריס אליה כהן, שספרה הקודם, מכתוב (הקיבוץ המאוחד, 2011), הפך לרב-מכר וזכה בפרס שרת התרבות ובפרס עיריית רמת-גן לספר הביכורים הטוב ביותר לשנת 2012 , יוצרת גם כאן רקמה סיפורית נועזת ומהפנטת מחומריה הנפיצים של הרב-לאומיות הישראלית, בתועפות של דמיון, הומור, יכולת המצאה וכישרון סיפורי יוצא דופן. תקציר: בערב יום הולדתה ה-34 מוצאת את עצמה הדס ב"בַּבּוּשְׁקָה", מועדון בעיר התחתית של חיפה, בחברת שלושה גברים זרים. כאב צורב ורעב חסר פשר דוחפים אותה לעשות מעשה שעתיד להיות התחנה הראשונה במסעהּ לאורך הארץ ולעומק הלב, המבקש תיקון. דוּשִׁינְקָא, נשמה נע חליפות בין ישראל, מרוקו ואוקראינה, נודד בין מחוזות לשוניים ותרבותיים לא מוכרים ובין תקופות זמן שונות. בהדרגה, עם התקדמות העלילה, נקשרות התודעות של ארבעת גיבוריו לכדי סיפור אחד משותף: כואב, מצחיק, מכמיר-לב ומלא תקווה. ...

5.
שירתה של איריס אליה כהן היא שירה של השתאות גדולה. אליה כהן מיטיבה לגלות את נשמת האדם בכול. בלי לכסות על חולשות ובלשון טבעית, היא מזמינה אותנו אל היכלי נפשה פנימה, בה בשעה שהיא פונה אל העולם שבחוץ ומתעכבת על אותותיהן של נפשות אחרות: חיות או דוממות, מתות ונוכחות. יחד איתה אנחנו שומעים צחוק סביב, אנו חרדים לשלומם של הדברים היפים, מחפשים אחר אותות היופי גם בנוף הפשוט ביותר, או מחפשים מילה פשוטה כדי לתאר נוף עשיר וצבעוני. שלוש פואמות בקובץ הזה: שיר אהבה ארוך שמאפשר לנו להקשיב לשיחות שבלב בין גבר לאישה; שיר מסע להודו, שכולו חומר בלול ברוח, היסטוריה שזורה בביוגרפיה, בעקבות ביקור שערכה אליה כהן במחוזות משפחתה ועדתה; והפואמה "יולדות", שמבין שורותיה הרועדות עולה נעימת ההפצעה אל העולם, תינוקת ואם נולדות יחדיו. בין הפואמות משובצים שירי יתמות מאב, הנוגעים עד הלב, ושירי חברות ואחוות נשים מלאי הדי חיים. זוהי שירה שראויה להיות נקראת באהבה, כי נצנוצי פליאה מיפי העולם מזדהרים בה בכל טור וטור....

6.
"היא הרחיקה את האפרכסת מאוזנה, כמו כדי להדוף את שרצתה ולא רצתה לשמוע. איך ייתכן שכל האסונות קורים לה דווקא ברגעיה המאושרים ביותר? יחלפו ימים עד שתבין את עומק השבר, וכי מרגע זה יהיה עליה לסנכרן בין שתי אמיתות מנוגדות: שתי עלילות חייה היו סיפור והיפוכו." ד"ר בטי מולנר, רופאה ניו יורקרית כבת שלושים, גדלה בידיעה שנמצאה נטושה על מדרגות בית כנסת בלוס אנג'לס וכי אומצה כשהיתה בת ימים ספורים. שיחת טלפון אחת שנערכת ביום הכיפורים של שנת 1983 טורפת את הסיפור שעליו גדלה וכותבת אותו מחדש. ספרה הקודם של איריס אליה כהן, גַּלְבִּי, כבש את רשימות רבי־המכר, וזכה באות "ספר הזהב" ובאינספור ביקורות עתירות שבחים. הוא זכה בפרס נבון, היה מועמד לפרס ספיר, נבחר כאחד מעשרת ספרי השנה של עיתון "הארץ", עובד למחזה בתיאטרון הבימה ועוד, אבל מעל לכול נחשב לספר "שהחזיר את פרשת חטיפות ילדי תימן לתודעה". מַיין הַארְט ("הלב שלי" ביידיש) הוא מעין המשך של גַּלְבִּי ("הלב שלי" בערבית בניב תימני) אבל עומד לחלוטין בפני עצמו, שכן יש לו לב אחר, משלו. קראו אותו מלב אל לב. איריס אליה כהן פרסמה עד כה שישה־עשר ספרים, רובם ככולם היו לרבי־מכר סוחפים ועטורי פרסים. גם בספר זה היא מניחה את החברה הישראלית על שולחנה, בוחנת ומטפלת באזמל כתיבתה בפצעים ובחולאים שצילקוהָ, מבלי לשכוח לרגע את יופייה הווירטואוזי של המדינה העברית, מולדתה, ואת נס קיומה. ...

7.
8.
מְעַט אֲנָשִׁים מְעִזִיּם לְהַזְמִין חֶדֶר בַּמָּלוֹן הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי. אֲבָל אֲנִי דַּוְקָא מַמְלִיצָה לָכֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אַחֶרֶת לאֹ תַּכִּירוּ אֶת הַסָּבְתָא הֲכִי מַצְחִיקָה וַחֲזָקָה בָּעוֹלָם, הֲלֹא הִיא סָבְתָא טוּרְבּוֹ! אָז מָה גָּרַם לְסָבְתָא טוּרְבּוֹ לְזַנֵּק עִם מַטְאֲטֵא שָׁלוּף? מַדּוּעַ אַלְבֶּרְט, נַגַּן הַטּוּבָּה הַמְּהֻלָּל, הִגִּיעַ לְהִתְאָרֵחַ בַּמָּלוֹן שֶׁלָּהּ? מָה הֵכִילָה הַמִּזְוָדָה הַגְּדוֹלָה וְהַכְּבֵדָה שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ? וּמָה עוֹשִׂים עִם תַּנִּין רָעֵב בִּמְיֻחָד?אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת תִּמְצְאוּ בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִדְרַת הַרְפַּתְקָאוֹת חֲדָשָׁה וּפְרוּעָה. וְרַק בַּקָּשָׁה קְטַנָּה: אַל תְּסַפְּרוּ לְסָבְתָא טוּרְבּוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי עָלֶיהָ סֵפֶר. הִיא עֲלוּלָה לִכְעֹס שֶׁלֹּא כָּתְבָה אוֹתוֹ בעְּצַמְָה!ּשֶׁלָּכֶם, קֶרֶן קָרֵנִינָה.אִירִיס אֵלִיָּה כֹּהֵן מְגַדֶּלֶת אַרְבָּעָה יְלָדִים, גִּנַּת יָרָק וּמַחְשֵׁב שֶׁכָּל הַזְּמַן נִתְקָע. כְּשֶׁהִיא לֹא יְשֵׁנָה, הִיא כּוֹתֶבֶת סְפָרִים שֶׁהוֹפְכִים לְרַבֵּי־מֶכֶר וְזוֹכִים בִּפְרָסִים. זֶהוּ סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים.רָמיִ טלַ, בּוֹגֵר הַמֶּרְכָּז הָאָקָדֶמִי לְעִצּוּב וִיצוֹ, חֵיפָה, אוֹהֵב אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, אֲבָל מַעֲדִיף תַּנִּינִים מְצֻיָּרִים. זֶהוּ הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁא יִרֵּ .לגיל 6-8. ...

9.
מְעַט אֲנָשִׁים מְעִזִּים לְהַזְמִין חֶדֶר בַּמָּלוֹן הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי. אֲבָל אֲנִי דַּוְקָא מַמְלִיצָה לָכֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אַחֶרֶת לֹא תַּכִּירוּ אֶת הַסָּבְתָא הֲכִי מַצְחִיקָה, מַגְזִימָנִית וַחֲזָקָה בָּעוֹלָם, הֲלֹא הִיא סָבְתָא טוּרְבּוֹ!   אָז מָה גָּרַם לַשֵּׁף הַנּוֹדָע זְרוּבָּבֶל לְהַגִּיעַ דַּוְקָא לְבֵית הַמָּלוֹן שֶׁל סָבְתָא? מָה קָרָה לוֹ כְּשֶׁטָּעַם מִסֻּפְגָּנִיּוֹת הַטּוּרְבּוֹ? מָה פֵּשֶׁר הַקּוֹלוֹת הַמַּפְחִידִים שֶׁעָלוּ מִן הַמִּטְבָּח בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה? וְהַאִם תְּנַצֵּחַ סָבְתָא טוּרְבּוֹ בְּתַּחֲרוּת הַסֻּפְגָּנִיָּאדָה הָעוֹלָמִית?   אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת תִּמְצְאוּ בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁל סָבְתָא טוּרְבּוֹ. רַק שֶׁלֹּא תָּעֵזּוּ לִגְמֹר לִי אֶת הַסֻּפְגָּנִיּוֹת!   שֶׁלָּכֶם, קֶרֶן קָרֵנִינָה     אִירִיס אֵלִיָּה כֹּהֵן הִיא בַּשְׁלָנִית בֵּינוֹנִית, מַחְרִיבַת עוּגוֹת סוּפְלֶה מִקְצוֹעִית וּמֻמְחִית בִּשְׂרֵפַת עוּגִיּוֹת קִנָּמוֹן. יְלָדֶיהָ סְבוּרִים שֶׁעָדִיף כִּי תִּתְמַקֵּד בִּכְתִיבָה. סְפָרֶיהָ הִתְקַבְּלוּ בְּאַהֲבָה וְזָכוּ לִשְׁבָחִים וְלִפְרָסִים רַבִּים.   רָמיִ טלַ מָכוּר לְסֻפְגָּנִיּוֹת אֲבָל מַסְכִּים לֶאֱכלֹ גַּם לְבִיבוֹת תִּירָס וְקִשּׁוּאִים. מֵאָז וּמִתָּמִיד חֲנֻכָּה הָיָה הַחַג הָאָהוּב עָלָיו. בִּרְשׁוּתוֹ אסֶֹף עָצוּם שֶׁל סְפָרִים מְאֻיָּרִים, וּבַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה הִצְטָרְפוּ לָאֹסֶף שִׁשָּׁה סְפָרִים פְּרִי מִכְחוֹלוֹ!     מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת: "סִדְרָה חֲדָשָׁה שֶׁלְּלֹא סָפֵק תַּהֲפֹךְ לְלָהִיט!" — מאֵיִרָה ברְַּנעֵ גוּלֹדְבְרְֶּג "סָבְתָא טורְּבּוֹ נִמְצֵאת בְּטוֹפּ הַסָּבְתוֹת שֶׁל כָּל הַזְמַּנִּים." — אַלּוֹן שִׁילְדְקְרַאוּט "הַסִּפּוּר כָּתוּב בְּשָׂפָה נֶהֱדֶרֶת, מַצְחִיקָה וּמְשַׁעֲשַׁעַת, הַמְּדַבֶּרֶת אֶל לִבָּם שֶׁל הַיְּלָדִים הַצְּעִירִים." — שָׂרִית פֶּלֶד     לגיל 6-8.  לגיל 6-8. ...

10.

מצאתי את הספר הזה בספריה החדשה שאני עובדת ספריית תיכון, מישהי תרמה לי הרבה ספרים. משהו בכריכה משך אותי וגם התקציר. חשבתי שני אנשים אהבה בלת... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
הספר כתוב היטב. אין שום ספק שאיריס אליה-כהן היא כותבת מוכשרת (זה הספר הראשון שלה שאני קוראת). נהניתי מהשפה ומהכתיבה... למרות שהיו המון אי דיו... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
ספר שמציג לראשונה את פרשת חטופי תימן במבט שאין שני לו. בעקבות זאת, תיאטרון הבימה העלה את שטייןמיכ
1 אהבו · אהבתי · הגב
לא סיימתי. נושא שקשה לי. אמנם כתבתי קודם במקום אחר ש ספרות ישראלית זה מעולה וגם ספרות נשית. באמת ניסיתי. קראתי עד עמוד 95, וזה היה מזמן, נו במש... המשך לקרוא
ספר מאוד מאוד מצחיק מהנה כיף לקריאה מלא אקשן מאוד ממליץ ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מאד ישראלי. מתאר את החיים בארץ שזור בסיפור אהבה מאד סוער וארוטי. ערבים, יהודים, אשכנזים, ספרדים, ילידי הארץ,עולים ,ניצולי שואה, ותיקים ע... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ