ביקורת ספרותית על גבר אישה ציפור מאת איריס אליה-כהן
ספר מעולה

---

אני כולי נסערת מחווית הקריאה בספר הזה. קראתי לאט. חזרתי על פיסקאות. אני אוהבת קריאה ולא פעם נקשרתי לספר ולדמות. אבל אף פעם לא ככה.
אין לי די להסביר מה הספר הזה עשה לי. כעסתי על דליה, על יואל. ואז התאהבתי בהם. כן, אפילו בו. נעלבתי, בכיתי, צחקתי (היו קטעים שלמים שהתפוצצתי מחוק) התרגשתי, חרדתי, ציפיתי ובעיקר נפעמתי - מעושר הכתיבה, ממורכבות ההבנה מהחכמה ומהיופי. כמה יופי.להגיד שאהבתי? מדובר בספר שלא הצלחתי להניח מהיד. ומהלב. קראתי אותו במהירות והכרחתי את עצמי לעצור. כתיבה כל כך מרגשת. גם פרוזה יפהפייה וגם שירה פיוטית, מרהיבה כל כך. מידי פעם התעכבתי על מילה, צירוף, דימוי, נשמתי והמשכתי. קטעי השירה או מה שזה לא יהיה בסוף כל פרק שוברים את הלב, ווירטואוזיות מאין כמותה. התחלתי את הספר כשאני מתנגדת לאהבה המורכבת הזאת וסיימתי אותו כמהה בכל ליבי לקיומה.
מה זאת אהבה? חשבתי שאני יודעת מה זאת אהבה. ומסתבר שאני לא יודעת כלום. כלום.
ממליצה בחום רב!

» ביקורות נוספות של ספרנית
» ביקורות נוספות על גבר אישה ציפור