ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 30 ביוני, 2018
ע"י dina
ע"י dina
בשנת 2010 כשיצא ספרה הראשון של הסופרת - מכתוב - היה דיון על הספר בפייסבוק, אם אני לא טועה בדף של ההוצאה. נורא התרגשתי לראות דיון על הספר, בדיוק סיימתי לקרוא אותו, וכל כולי נשביתי בכתיבתה של הסופרת. הרבה ישירות היתה בכתיבה שלה, מילים גלויות שעומדות איתן בפני עצמן, לא מהוססות, ולא נחבאות.
אז למה בעצם ההקדמה הזו והחזרה לספרה הראשון? כי אני זוכרת שכתבתי שם בשרשור ההוא שאהבתי את הספר, אבל הרגיש לי שהסופרת יכלה ללכת ולהעז עוד בקטע המיני בין הגיבורים. הרגשתי כמו זה שמושיטים לו את הארטיק להתכבד בלק, וברגע האחרון מסיטים ממנו את הארטיק וזה נשאר עם תאוותו בידו (או בפיו). אחד המגיבים שם כתב לי משהו בנוסח: אוי, את ילדה קטנה. לא זוכרת ממש את המילים המדויקות, אבל את שתי המילים האלו אני כן זוכרת. וזוכרת שנעלבתי. לא, אני לא ילדה קטנה, קודם כל, ודבר שני- זו דעתי והתרשמותי. מי שמך לבוא ולרמוס אותה?
אז הספר הזה הגיש לי את כל מה שהיה חסר לי אז. היצירה הזו היא כל כולה יצר, יצרים, ולא רק כמשחק מילים.התשוקה מפעפעת בו בכל פסקה ופסקה, בצורה הכי טהורה, קמאית, הכי אמיתית שאפשר.
התשוקה היא לא רק של יואל ודליה, גיבורי הספר, אלו המילים של הסופרת שנבעו ממנה בתשוקה גדולה, ויצרו את הספר הנפלא הזה.
אהבתי גם את חשיפת הדברים שחושפת הסופרת. היה בספר איזה גילוי, ועל אף הנושא הרגיש, לא היתה בומבסטיות בגילוי, אלא זרימה עדינה וטבעית של האמת. כמו נביעת המים בנחל, היודעים את כיוונם הטבעי.
אפשר לכתוב על סקס, אפשר להיות ייצרי מבלי לעבור את הגבול הדק שבין הטוב, לזה הפחות טוב. ופה הטעם הטוב נשמר לכל אורך הספר.
ספרות ישראלית במיטבה!
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה שונרא ובנצי!
מסמרון, אני יכולה לשבת שעות עם הספרים של רוביק יקירנו. |
|
מסמר עקרב
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אאוץ'...
לפחות גיליתי שאת ודינה אוהבות את רוביק יקירי, אז מעז יצא מתוק. |
|
שונרא החתול
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מסמרון, דינה כתבה בפסקה שלפני 'הספר הגיש לי' גם את 'אבל הרגיש לי...'
לפיכך אתה לא דימית שראית אלא באמת ראית ולכן המחמאה שלך מיותרת. אבל את רוביק רוזנטל תמיד כיף לקרוא. |
|
בנצי גורן
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה דינה. אהבתי את מה שכתבת.
|
|
dina
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מסמרון, אוהבת לקרוא את רוזנטל, מאוד! הפעם לא ממש מסכימה אתו. יש מקום (לדעתי) למילה להרגיש. הלא קריאה בספר תמיד גורמת לנו לשלל רגשות.
|
|
dina
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
רץ, כן, קראתי את סקירתך, ראיתי שהיית חצוי לגביו. אני חושבת שאיכות הכתיבה מנצחת פה אל מול העלילה, שהרי בעצם אין פה ממש עלילה. בכל אופן לא כזו נפתלת.
אבל זה מה שעושה את האתר הזה לכל כך מגוון ומעניין. נקודות הראיה השונות. |
|
מסמר עקרב
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי מאוד את המשפט הלפני אחרון על היצריות ועל הגבול הדק שהיטבת לשרטט.
אהבתי את ה- "הספר הזה הגיש לי", מה שדימיתי לראות בהתחלה כ- "הספר הזה הרגיש לי". וזה מה שכתב רוביק רוזנטל בחינניות על הביטוי המכוער הזה: עד לפני שניים-שלושה עשורים דוברי העברית הרגישו, מאז כל דבר מרגיש. “הבית הזה מרגיש לי פתאום לגמרי אחרת”, או "המסעדה הזאת מרגישה לי כמו אירופה". למה? כי ככה זה באנגלית: it feels או it feels like מעתיקים את ההרגשה מהאדם למה שמעורר את ההרגשה, ואנחנו לקחנו, שאלנו ותרגמנו. הבעיה היא שגם בעברית זה מרגיש ממש אנגלית. |
|
רץ
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מכבד את דעתך השונה משלי, מסכים שבספר הזה למרות מגרעותיו יש איכויות ומקוריות.
|
|
dina
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה לילוש ורותה.
|
|
רותה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לדעתי הוא בינוני מינוס או רע פלוס,
אבל הביקורת שלך יפה ומנומקת ואני שמחה שאהבת.
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
כתבת יפה. לדעתי כוחו של הספר בשפה. את העלילה פחות אהבתי
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת