כל אחד שחושב שאפשר לשלוח ילדים לעשות מלחמה או לשלוט על אחרים ואחר כך יחזרו ויחיו כאילו כל הזמן הזה לא היה יעני כל מה שעשו בזמן הזה כאילו זה בכלל לא קרה וימשיכו את החיים שלהם כמו אחד שעשה רק דברים רגילים צריך שיקרא את הספר הזה ואז אולי יבין שזה לא עובד ככה.
אולי אפילו מייקל הר חש... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
בגב הספר מצוטט אחד המבקרים כמי שקרא אותו על שפת הים. זה הספר האחרון שהייתי ממליץ לכם לקחת לים. אם כבר, הספר הזה ייקח אתכם ישר לים. ים של דמעות. ואם המילים הללו מעלות לנגד עיניכם תמונה של ספר היסטרי שמתאר אומללות אנושית בצורה אמוציונאלית ומלאת פאתוס, כנראה שההגדרה שלי, היא זו שסו... המשך לקרוא
51 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מתוך ההקדמה של מוקי צור: בסוף המאה ה-19 עברו אדמות עמק יזרעאל לבעלות משפחה לבנונית עשירה, בעלת זכיון למסחר ימי של האימפריה העותמנית. מטרת ההשקעה הייתה להפוך את עמק יזרעאל לאסם התבואה של המזרח התיכון, שיספק חיטה ושעורה לאירופה באניות. הרעיון לא נשא פירות כמצופה בגלל בעיות של ביט... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
![השמכאן - הספריה החדשה #1999 [16] - גי דה מופסאן](/100x154/bookimages/covers1/16561.jpg "השמכאן - הספריה החדשה #1999 [16] - גי דה מופסאן")
גי דה מופאסאן, כותב פורה שהתחרה בזמן האוזל שלו בשל מחלת הסיפיליס בה לקה, כתב המון, מעט רומנים והרבה סיפורים קצרים ומאמרי עיתונות וביקורות אמנות. ולמה הקדמה זו? משום שקובצי סיפורים רבים התפרסמו בעברית, חלקם עם אותם סיפורים החוזרים על עצמם.
אלא שמופאסאן הוא מופאסאן והוא יודע לכ... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא משנה כמה ספרים אקרא בחיי, ואם אזכור בכלל משהו מהם, אלה המכושפת ימשיך לככב ברשימת הכוכבים שלי לנצח.
הספר הכי נוגע, הכי קסם, והכי כיף שיש.
כזה שלא משנה אם את יודעת את הסוף, את תהני לפתוח אותו שוב ושוב ושוב.
אלה המכושפת פיתח לי את הדמיון ואת האהבה לקריאה- ואני מוקירה לו תודה עד לר... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"ג´ון גרישם הוא כותב המתוחנים המצליח ביותר בעולם."
נכתב על הכריכה האחורית של הספר הזה.
(בספר הבא בסדרה, אגב, הוא יורד בדרגה ל"מסופרי המתח הבולטים בעולם", מעניין למה).
אין לי אפשרות להתווכח או לחלוק על המשפט הזה, גם כי אין לי נתונים על מכירת ספרי מתח בעולם אבל בעיקר כי בשב... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אדם הולך הביתה - יורם עשת אלקלאי
לפני כחודש הצלחתי לשבור את אחת מעצמות כף הרגל (המסרק החמישי) . חזרתי מהעבודה ובחוץ התחוללה סופה אדירת רוחות. לאחר שהחנתי את הרכב רצתי לפתח הבית מחשש שמשהו יעוף ויפגע לי בראש, אך לגורל הערמומי תוכניות משלו, ונחבלתי עם כף הרגל בשפת המדרכה. למזלי ה... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
יש לסופרים אמריקאיים תכונה מגונה של להג יתר. שניים עולים לקבל פרס: דונה טארט וג'ונתן פראנזן. לו היה להם שמץ מהיכולת של יאנגיהארה, מלאכתם היתה צולחת בידם יותר.
בחירת המילים של אמיר צוקרמן המתרגם לא תמיד היתה הבחירה הטבעית. התרגום זורם ברובו, אבל לפעמים נעצרים בגליץ' כזה או אחר.
... המשך לקרוא
64 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אחיו הגדול של הומר נשלח לשדה הקרב. התקופה היא מלחמת העולם השניה. הומר בן ה-14 עובד בשליחויות ותוך כדי השליחויות הללו הוא נחשף לבשורות איוב על חיילים שנפלו בשדה הקרב, בין היתר, בין כל המטלות המוטלות עליו.
זו סיטואציה אירונית כי למרות שהספר הוא ספר התבגרות בעת תקופה לא פשוטה, הנ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
נדיר מאד להרגיש קירבה לחיים זרים לחלוטין. להרגיש געגועים למצב בו לא הייתם מעולם. ביכולת ספרותית נדירה מצליח ארלי לחבר את הקוראת למה שהוא מספר, נושאים ותיאורי חיים הזרים לה באופן מוחלט.
ג'ים הוא ילד שחי בקרוליינה הצפונית והסיפור מתאר את החיים בחווה בתקופת השפל הגדול בארצות... המשך לקרוא
50 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הוא מותח אבל לא נמתח.
הוא מרגש אבל לא אמוציונלי.
הוא מאתגר שכלית אבל לא סובל מפיגור.
הוא מהלך קסם אבל לא מכשף.
הוא מלכותי אבל לא מלאכותי.
הוא פנטסטי אבל לא פנטזיונרי.
הוא הספר הראשון שקראתי בפעם השנייה. ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אישה קובנית יפה וחתיכה בשם שרה, סירה בשם המפוצץ "פישי ביזניס" של יוצא וויטנאם בשם מק ששירת באפגניסטן , דייגים, קובה מדינת משטרה וקבוצת טיולים מטעם אוניברסיטת ייל שיוצאת לקובה. ויש גם אוצר במערה מוחבא שצריך למצוא.
איך שלא מערבבים את התמהיל אפשר להוציא מזה סיפור. על כסף שזורם כש... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בובה על חוט דק
ההורים שלי סברו שילדות היא רק מסדרון לקראת הבגרות, ועל כן אין צורך להשקיע בתרבות לילדים. מבחינתם ילד הוא מבוגר קטן. במצב הזה לא בהכרח הייתה לי רק ילדות עשוקה, אלא גם יתרונות. די מהר הבנתי, שאם אין אני לי, מי לי, ופתחתי עצמאות בגיל די מוקדם. לעתים חיפשתי לעצמי את נו... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
תחשבו על זה רגע: ההיסטוריה - היא בעצם סוג של רכילות.
הרי מהי היסטוריה? אירועים מסויימים שקרו לאנשים מסויימים בזמן מסויים. באותה מידה, היה אפשר לצרף לספרי ההיסטוריה, כתבה שעוסקת בבר רפאלי ובגברים שאיתה ניהלה מערכת יחסים.
קריאת ספרי היסטוריה, אם תחשבו על זה, היא כמו קריאת מדור ר... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
וואו, המצחיקה עם העגילים!
קראתי אותו לא מעט פעמים, אבל לאחרונה קראתי אותו שוב כי חשבתי שהוא יכול להתאים לילדה שאני חונכת...
וכה התלהבתי מהקריאה החוזרת, עד אשר החלטתי בלב פועם מהתרגשות שזו הזדמנות לגרום לשובבה לאהוב ספרים.
סתם, עזבו לאהוב ספרים - לקרוא.
זו לא פעם ראשונה שאני עו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
" יקום אלוהים,יפוצו אויביו,
וינוסו משנאיו מפניו,
כהדוף עשן תנדוף
כהמס דונג מפני אש
יאבדו רשעים
מפני אלוהים"
מזכיר משהו?..
אם חשבתם על פרק בספר תהילים, ס"ח ליתר דיוק, צדקתם. הספר הזה הוא עתיר בציטוטים ומזמורי מלחמה דתיים בעיקר מה"ברית הישנה" – דהיינו התנ"ך שלנו - כיאה לספר שמל... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
***
"הפרק הראשון הוא המכריע, מרקוס. אם הקוראים לא יאהבו אותו, הם לא ימשיכו לקרוא את הספר שלך."
לא נכון. יכולות להיות סיבות להמשיך לקרוא גם אחרי פרק ראשון גרוע.
ביקורות סותרות ומעוררות סקרנות בסימניה, למשל.
מצד שני, יכול להיות שזה המקום היחיד שבו ז'ואל כותב רעיון חכם:
לא אהב... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר הביכורים "מכתב שנשכח" הוא A PIECE OF CAKE, שמורכב משתי שכבות. שכבה תחתונה שייכת לשנת 1939 בברטניה ושכבה עליונה לשנת 1973. שתיהן ביחד שוקולד וניל מעניקים משוב נפש לעוגה הזו.
זהו ספר מרגש ומטלטל על אהבה כנה, טעויות, החמצות ואופציות לתיקון ואם אפשר לתקן בכלל...
הסיפור מתחיל בפרולוג ואנ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
בדיוק כמו שצריך משהו נוסף על יפי-תואר, מנטליות שמקובלת עליך והתאמה בדעות כדי להימשך למישהו, צריך משהו נוסף למלים ומשפטים כדי לגרום לך להישאב לספר. זה דבר חמקמק מאד, שכן יש מליוני דימויים שגורמים לך להחליט – שכלית לפחות – שספר מסויים הוא "טוב" – בדיוק כמו שמליוני דימויים גור... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אף פעם לא סיימתי את הוגוורטס. אף פעם לא עזבתי באמת את הפלך. אף פעם לא נטשתי סופית את אבונלי, וחלק ממני עדיין מטפס על ערמות עצים בגרונד ברחוב פאל. אני משלמת דמי שכירות על דירה בירושלים אבל גרה כדיירת משנה גם באינגרי ובנרניה ובפרידיין ובסנקטפראקס ובנוֹחִיָּה, כמו גם במקומות ממשי... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|