את סיפורו של חיים שמעתי ממנו, קרעים קרעים. משהו בסיפור מיוחד זה משך אותי אליו, קרא לי. האם אפשר להיות בתוך סיפור של מישהו אחר? מה לי שנולדתי וגדלתי בקיבוץ בעמק יזרעאל ולילד חיים בן השלוש שחי בתוך בור ביער? מה לילדת שמש ותפוזים ולטעמו של סלק - בהמות שנלעס שוב ושוב? מה בין ילדת "הביחד הגדול" לבין הילד שנשאר לבד בעולם? אינני יודעת. אבל הסיפור הזה חלחל בי פנימה ופרט על נימים, והלך וניבנה לאט, עד שהתחברו הקרעים לכדי תמונת - חיים. אני יודעת, כי האדם איננו אבוד כל עוד יש לו סיפור לספר. ואני יודעת, כי הסיפור חי כל עוד יש לו שומע....