ביקורת ספרותית על המלך הנרי הרביעי - חלק ראשון - נעורי המלך מאת היינריך מאן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 11 ביוני, 2018
ע"י Pulp_Fiction


" יקום אלוהים,יפוצו אויביו,
וינוסו משנאיו מפניו,
כהדוף עשן תנדוף
כהמס דונג מפני אש
יאבדו רשעים
מפני אלוהים"

מזכיר משהו?..
אם חשבתם על פרק בספר תהילים, ס"ח ליתר דיוק, צדקתם. הספר הזה הוא עתיר בציטוטים ומזמורי מלחמה דתיים בעיקר מה"ברית הישנה" – דהיינו התנ"ך שלנו - כיאה לספר שמלחמות דת מהוות חלק נכבד ממנו.

עם זאת הוא ממחיש עד כמה הדת יכולה להיות אמצעי שמגויס באופן אבסורדי למטרות השגת שליטה, כוח וכסף.


היינריך מאן הוא אחיו הבכור של תומאס מאן. בדומה לאחיו הצעיר (והמפורסם ממנו), היה הומניסט וסוציאליסט נלהב. יחד עם אלברט איינשטיין ואנשי רוח ומדע גרמניים בולטים ניסה ליצור חזית למאבק במשטר הנאצי. בעקבות זאת נרדף ונאלץ לברוח מארצו – תחילה לפריז ולבסוף לארה"ב.

הנרי הרביעי מלך צרפת (הוא הוא הנרי השלישי מלך נווארה) היה הראשון לבית בורבון. עלייתו על כס המלכות שמה סוף לשושלת ולואה, ששלטה בצרפת במשך כ- 250 שנה. מקורו כאמור,בממלכת נווארה שבדרום צרפת השוכנת בצילם של הפירינאים, למרגלותם גדל ושעל פי מאן נשארו תמיד יקרים לליבו.

דרכו למלכות צרפת הייתה ארוכה, מפותלת, עקובה מדם ומלאת אינטריגות.

כמנהיג טבעי של סיעת ההוגנוטים בצרפת, רק עצם העובדה ששרד עד גיל 40, בכדי לזכות לשבת על הכס, שלא לדבר על עצם הפיכתו למלך הינה בגדר פלא של ממש.

אימו ז'אן, המנהיגה הלא מתפשרת של ההוגנוטים הלכה לעולמה באופן פתאומי וככל הנראה הורעלה זמן קצר לפני שבנה נשא את מארגו, נסיכה מבית ולואה שבנתה לעצמה שם של משכילה גדולה ומופקרת גדולה לא פחות בחצר המלוכה.

נישואים אלה אורגנו על ידי קאתרין דה מדיצ'י, אימה של הנסיכה השובבה וגם של אחיה המלך- קארל התשיעי. על ידי ברית זו ניסתה המלכה האם התככנית לאחד את הפרוטסטנטים והקתולים כנגד... קתולים אחרים מבית גיז ששמו לעצמם למטרה לתפוס את השלטון בצרפת.

הציניות והאכזריות שבאינטריגות החצר ומלחמות הדת ממש מעוררת חלחלה. לדוגמה, אחד השיאים של הספר הוא טבח ליל ברתולומאוס הקדוש. זה למעשה פוגרום שבוצע בהוגנוטים שהוזמנו (!) לפריז לחתונתו של הנרי שלנו עם הנסיכה מארגו. אדריכלי הרצח ההמוני שגבה את חייהם של אלפים רבים בצרפת כולה(ההערכה היא כי מדובר בכ-30,000 קורבנות) היו קאתרינה מדיצ'י האימתנית ויועציה האיטלקיים. המלך קארל החלש תומרן על ידי אמו לתת הסכמתו לכך.

לאחר ליל ברתולומאוס הקדוש שהה הנרי למעשה בשבי בלובר במשך שנים ועל מנת לשרוד נאלץ לעבור השפלות ולהתאים עצמו למדכאיו עד שעלה בידו להימלט.

מכאן מתחיל ההמשך של אפופאה המתארת את דרכו של הנרי, שלא התקשה לגייס תומכים משורות העם הפשוט, אל הפסגה. הוא היה טיפוס גמיש וחלקלק בעצמו שהמיר את דתו מפרוטסטנטיזם לקתוליות ובחזרה לא פחות מארבע פעמים!

אחד הקטעים המעניינים בספר הוא תיאור פגישתם ושיחתם של הנרי השבוי עם מישל דה מונטיין – אציל והוגה דעות ממוצא יהודי.

הספר כתוב בשפה די ארכאית ואין זה מפתיע כי מדובר על תרגום ישן של לאה גולדברג (הוצאת הקיבוץ הארצי, 1960). הדבר מקשה במידה מסוימת ולדעתי תרגום מודרני היה הופך את הקריאה לזורמת יותר. יש בו לא מעט חוכמה פילוסופית, אך הוא מלא בפרטים פעוטי חשיבות, שמות ,אירועים ודיאלוגים (פרי דמיונו של המחבר, כמובן) שגורמות לתחושה עמוסה ומזכירות אופרת סבון.

בחלק האחרון של הספר הייתי כבר די חסר סבלנות ועברתי על קטעים שלמים ברפרוף.

אף על פי שניכר כי מאן השקיע עבודה רבה בתחקיר ההיסטורי ובלמידת פרטים רבים מאוד על חייהם של הדמויות והאירועים (זמן רב לפני המצאת האינטרנט),הכתיבה שלו נעדרת ניצוץ שסוחף את הקורא, להבדיל מדיומא למשל. היא עשירה עם זאת בתיאור חייהם המיניים של הגיבורים ואני חייב להודות שגודל ההפקרות היה עצום אף יותר ממה שתיארתי לעצמי. בעניין זה לכנסייה לא הייתה כל השפעה ממשית ורבים מנציגיה הבכירים לקחו חלק באורגיה הכללית.

הספר מומלץ רק למי שיש את האומץ וההתמדה הדרושים, כי לי אישית היה קשה לסיימו, על אף סקרנותי לגבי תולדות התקופה ואני די פריק של היסטוריה.

למעשה זהו הכרך הראשון מתוך שני ספרים אודות הנרי הרביעי ונקרא "נעורי המלך" (אם כי הוא לא ממש נער בסופו).



יתרונות: עשיר במידע היסטורי, התחקיר איכותי ומעמיק, לא מעט קטעים מרתקים, הרבה פרטים עסיסיים.



חסרונות: משרה תחושת עומס כבד לעיתים, כתוב בצורה די מונוטונית, מלא דיאלוגים מיותרים, תרגום מיושן וקשה לקריאה.


29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה, שין שין. הוא אכן קשה גם למי שאוהב רומנים היסטוריים.
נעמי (לפני 3 חודשים)
-חבל שאין דרך לסמן שקראתי את התגובה-
שין שין (לפני 3 חודשים)
סקירה מצויינת. אהבתי את הסיכום של היתרונות והחסרונות. לא נראה לי שאטרח למרות אהבתי לרומנים היסטוריים.
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
תודה, כרמליטה.
כרמליטה (לפני 4 חודשים)
סקירה מעניינת מאד.
תודה פאלפי.
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
תודה לך, נעמי. הוגנוטים- פרוטסטנטים צרפתים שאימצו את דרכו של ז'אן קאלווין.

ארועי הספר מתרחשים באמצע - סוף המאה ה-16.
נישואי הנרי למארגו 18/8/1572.
טבח ליל ברתולומאוס 24/8/1572.

כן, לצערינו פשוטי העם לא ממש נספרו אז,אבל לפחות מבחינה הצהרתית הנרי אהב אותם ואמר כי לכל איכר צריכה להיות אפשרות לאכול עוף בימי ראשון.

בית בודנברוק זרם לי דוקא , אם כי לא כל כך התחברתי למסר ולאופן הכתיבה.
אני לא חושב שהם זממו, זה פשוט יצא להם ככה. אולי כי ניסו לחשוב על כל פרט כמו גרמנים טובים?
אני לא יודע איך מאן עשה את התחקיר, האם נעזר בהיסטוריונים או לא, אבל התחקיר של סופרים שמשקיעים יכול להיות נהדר. זה הצליח לצוויג, למארק טווין, לואלטר סקוט,דיומא ואחרים. נתקלתי דוקא בפשלות אצל סופרים מודרניים מסויימים. אולם בסופו של דבר מטרתם לכתוב רומן ולא ספר עיון בהיסטוריה, אז לעיתים יש שם הרבה פרטים שלא היו ולא נבראו.


בעניין הדת הכוונה היא לא לדת עצמה, אלא לעסקנים ובני אדם בתפקידים שונים, שעושים שימוש ציני באמונה תמימה של אנשים רבים על מנת לצבור כוח להניע אותם למעשים נוראיים בשם אותה האמונה.
כמובן שבמאה ה-20 היו אידאולוגיות מפלצתיות או אפילו נחמדות למראה שהמיטו אסונות נוראיים על האנושות. אך הן הצליחו בכך כי דמו לסוג של דת רעה- כלומר אין להתנגד, אין להתלבט, אין להטיל ספק.


נעמי (לפני 4 חודשים)
ומלחמת הדת שלי: כל אידאולוגיה יכולה להיות אמצעי שמגויס באופן אבסורדי למטרות השגת שליטה, כוח וכסף. במקרה אז הייתה זו הדת. בחייאת, אנחנו בוגרי המאה העשרים.
נעמי (לפני 4 חודשים)
טוב ומושקע.
ההוגנוטים- לא כינוי נפוץ עד כדי כך שהייתי מוותרת על הבהרה קטנה.
חסר לי מיקום על ציר הזמן - אני עדיין לא יודעת להדביק לכל מלך את שנת מלכותו.
איזה מזל שפשוטי העם לא נספרים- לא הייתי רוצה להיות נעמי ה5000.
האם האחים מאן זממו להתיש את הקוראים או שזה עובר בגנים? כי אני התקשיתי עם בית בונדבורק.
ואחרון: מה דעתך על אמינותו של תחקיר היסטורי שנערך בידי לא-היסטוריון במקצועו (או שמא הוא כן?)
נעמי (לפני 4 חודשים)
בדיוק עלתה ביקורת על ספר שלם על פרק ס"ח
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
בוב, מודה לך על שהגבת. אני רוצה להגיד לך שבמידה מסוימת גם אני נהניתי מהתרגום, זו עברית יפה וזו הייתה ללא ספק סוג של חוויה. אני יודע שאתה אוהב תרגומים ישנים, אך אם אני מסתכל על מהלך הקריאה בכללותו והתאמת הספר לציבור הרחב, אז ללא ספק תרגום חדיש יותר(ואיכותי) היה משפר את חווית הקריאה. באשר למאן, אז זה הספר הראשון שלו שקראתי וייתכן שאוהב יצירות אחרות שלו יותר(ולא שזה ספר גרוע ).
בוב (לפני 4 חודשים)
היינריך מאן אדיר. אני הרבה יותר אוהב את הכתיבה שלו מאשר של אחיו. את הספר הספציפי הזה לא הכרתי, אך כן קראתי את 'פרופסור אונרט' ואת 'הנתין' שהוא לא פחות מיצירת מופת. אני חושב שדווקא העובדה שלאה גולדברג תרגמה אתו הופכת אותו למעניין יותר. אני חסיד מובהק של תרגומים ישנים. תודה על הביקורת המעניינת!
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
תודה, אירית!
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
תודה, סקאוט. את כל כך צודקת. התרגום הוא אכן פיוטי אך גם כבד
אירית (לפני 4 חודשים)
יופי של ביקורת !
סקאוט (לפני 4 חודשים)
נשמע ספר עשיר במידע. העובדה שלאה גולדברג תירגמה אותו היא דווקא יתרון עבורי כי אני מאוד אוהבת את תרגומיה ואותה כמשוררת וסופרת בפרט. נדמה לי שאת הספר הזה צריך לקרוא בזמן המתאים, ברוגע, כשאין לחץ, על מנת שיהיה אפשר להתעמק בו כראוי.

תודה על הביקורת היפה לספר שמתאים, כנראה, למיטיבי לכת.
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
תודה רץ. לא חשבתי על ההיבט הזה, אבל זה בהחלט ייתכן.זהו רומן היסטורי ולא הבחנתי ביסודות אידאולוגיים של המחבר במהלך הקריאה, אך אולי לבחירה בכתיבת רומן על מלך שהיה הכי קרוב לפשוטי העם ובסוף נרצח על ידי קנאי יש משמעות .
רץ (לפני 4 חודשים)
יופי של ביקורת לתקופה מרתקת, גם מאן שייך לתקופה מרתקת ורעה בתולדות האנושות, שלבטח יוצרת ראיה יחודית לכתיבתו.
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
בשמחה, מחשבות
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
תודה אפרתי .
אפרתי (לפני 4 חודשים)
ביקורת מושקעת ואינטליגנטית.
עמיחי (לפני 4 חודשים)
חני, עושה רושם שהחלפת את הנרי הרביעי בהנרי השמיני.
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
כן, חני תודה על תגובתך. דווקא הנרי בהשפעת אימו ז'אן, שהייתה הוגנוטית נאמנה באמת האמין בצדקת דתו. כך גם היו רוב הההוגנוטים שהם למעשה קאלוויניסטים. הסיבה שטבח ליל בתולומאוס הקדוש הצליח היא בין היתר כי ההוגנוטים לבשו בגדים שחורים ייחודיים כמצוות אביהם הרוחני שהתיר לבוש שחור או לבן בלבד. השנים הארוכות בלובר קילקלו את הנרי ובל נשכח שהיה שאפתן. לא היה מצליח להפוך למלך אילו לא המיר את דתו. ולו מיוחס המשפט: "Paris vaut bien une messe" - פאריס שווה מיסה - כלומר מעבר לאמונה הקתולית על מנת לזכות בפאריס.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
תודה על הסקירה המהוללת ותודה על האזהרה.
חני (לפני 4 חודשים)
הפיסקה השלישית זאת שאומרת כמה הדת משמשת כאמצעי להשגת כח ושלטון . בדיוק אתמול בהרצאה עם איתי אנגל הוא הסביר שאם חשבנו שיש איזה מניע נסתר להתפתחות הדת הקתולית או הפרוטסטנטית אז שלא נטעה. כי אין. הכל אינטרס כזה או אחר בשם דת כזו או אחרת. עם הנרי זה פשוט. האפפיור לא הסכים לו לגרש את קטרין אז הוא חצה קוויום וזיגזג בין הדתות. לא בגלל אמונה חס וחלילה.
כתבת סקירה יפה לדמויות עם כל כך הרבה
צבע שלא נראה שאשתעמם אם אקרא..
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
יעל, הצחקת אותי, תודה:-) זה הרבה יותר מורכב מזה. כמו שציינתי יש בו לא מעט קטעים מרתקים והפרטים שמאן ליקט על הגיבורים הם באמת פנומנליים, לדעתי זה היה קשה אפילו היום. הסקרנות שלי הייתה גדולה מאוד לגבי דרכו.
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
רויטל, מודה לך על שהגבת. פולט הוא סופר חביב, אך אני מעדיף ללא ספק את מותחניו על הרומנים ההיסטוריים שלו. אם כי כבר מזמן לא קראתי משהו משלו.
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
בתיה, תודה. בעיניי סדרה או סרט מספקים חוויה שונה בתכלית מספר.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
ביקורת מושקעת.
לא חושבת שהייתי שורדת שליש מהספר הזה, לפי התאור. אבל אני מודה לך על הנכונות לקרוא - ולכתוב - על חומר משמים לתועלת הציבור...
רויטל ק. (לפני 4 חודשים)
שלא ישמע שאני משווה, אבל הספר האחרון של קן פולט מדבר פחות או יותר על אותה תקופה, בצרפת ובאנגליה.
למי שמחפש את זה ב(הרבה הרבה) יותר קליל...
בת-יה (לפני 4 חודשים)
ביקורת טובה. עם זאת, בנושאי מלוכה שכאלה מעדיפה לחכות לסרט או לסידרה. מה שיבוא ראשון -:)
לי יניני (לפני 4 חודשים)
pulp בטח שאני אוהבת ספרי היסטוריה... במקרה הזה החסרונות שציינת מרתיעים אותי.
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
שמח שאהבת, עמיחי. באמת היו קטעים שהרגשתי שאני מתאמץ.
עמיחי (לפני 4 חודשים)
יפה. השקעת. :-)
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
תודה, לי. את דוקא אוהבת ספרים כבדים מדי פעם.
לי יניני (לפני 4 חודשים)
כהרגלך כתבת מקסים ... לא ניראה לי שיהיה לי את הסבלנות שיש לך... כל הכבודֱ שאפו





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ