לפני שנים רבות קראתי את כל ספריה של אגתה כריסטי בתרגום מיושן בהוצאת מ. מזרחי. הפונט היה גרוע ומטושטש למחצה, והטקסט נראה כאילו יצא לאור שוב ושוב בעזרת מכונת צילום כשהדפים מונחים עקום.
עכשיו, ברוך השם, הוצאת עם עובד מעניקה כבוד לגאונית של ספרי הבלש ומוציאה את הספרים בזה אחר זה ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
אם עד לא מזמן, אני, כמו לא מעט ישראלים, הייתי רוצה לחזור בזמן לשישי באוקטובר ולמנוע את כל הטרגדיה הזו שקרתה שם - עכשיו, לאחר קריאת הספר הזה, אני מתחיל להטיל ספק ביכולת שלי לשנות את המצב לטובה, שלא לומר די בטוח שהמצב יהיה רע אף יותר, עד כמה שזה נשמע לא הגיוני שיכול להיות רע יותר.
מס... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
אחרי שקראתי כמה ספרים של הסופר, לרוב אני נמנעת מספריו. הוא כותב לא רע ולא משעמם, אבל פיתח נוסחה שחוזרת בכל ספריו. לפעמים כתיבה נוסחתית זה לא נורא, כי אתה יודע למה לצפות. כל ספר חדש של לי צ'יילד, אבי אבות הנוסחה, הוא רב-מכר. אבל, למרות שדמויותיו של קובן שונות אחת מהשניה, הוא לא מצלי... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מכיוון שאגתה כריסטי גמרה את רוב הרעיונות, ואחרי שמתה לא נשאר הרבה מה לחדש, הבלש המטורזן והאלגנטי התחלף בבלש אלכוהוליסט ומכריס ורצוי גם גרוש ואומלל. היו כמובן בלשים אחרים במשך כמה עשרות שנים של כתיבה, כמו אדם דלגליש המשורר, או רוי גרייס, שהוא נשוי באושר, אבל הצרות הישנות רודפות ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בשנים האחרונות אני חוזר מידי פעם לקרוא ספרים שקראתי בעבר הרחוק והם זכורים לי לטובה. זה מן שגעון פרטי כזה לבדוק מה קרה לכל מיני יצירות בחלוף השנים ולראות האם מבחינתי הן עדין עומדות במבחן הזמן. כך קראתי בשנים האחרונות שוב את ספריו של הרמן הסה (סידהארתא וזאב הערבה) שנשארו בעייני ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מלכוד היום השמיני
מיכה גודמן, נחשב לאחד מהוגי הדעות של הציונות העכשווית, אך אני לא קראתי כמעט דבר מכתביו. שמעתי הרצאה מוקלטת שלו על שאול המלך וחשבתי שהיא נפלאה, הן מבחינת התוכן והן מבחינת העברת ההרצאה.
הופתעתי שגודמן, הוציא ספר על השבעה באוקטובר, בשם היום השמיני, זמן לא רב ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כמה זקן צריך להיות כדי להחשב "זקן" באמת? נגיד - שמונים זה זקן? אני מסתכלת על אבא שלי בן השמונים, ולא נראה לי. נכון שיש לו שיער לבן, גם לי יש. נכון שהוא צריך תרופות בגלל הלב, נכון שאם הוא נוסע באוטובוס ומפנים לו מקום, כדאי מאוד שהוא יגיד תודה ויתיישב, כי כבר קרה שהוא נפל ככה באוטובוס ו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
אין לנו ברירה אלא להסתכל על הזמן כלינארי. מה שהיה קודם, היה קודם, ומה שהגיע אחר כך - הגיע אחר כך. סבא, אבא, בן, אף פעם לא להיפך. למה? לא, לא רק כי "ככה", אלא כי התודעה המוגבלת שלנו לא מאפשרת לנו להביט על העולם באופן שונה, לפחות בהיבט הפרקטי (למשל, שהכול קורה "כל הזמן" באותו "זמן", ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מהו טוב? מהו רע? האם יש בכלל דבר כזה טוב ורע אבסולוטיים? אם תסתכלו קצת מסביבכם, אז תראו שכנראה שלא.
קחו לדוגמא את 7 באוקטובר. בשבילנו, אנחנו הטובים והחמאס הם הרעים. בשביל הסטודנטים בהפגנות באוניברסיטת קולומביה? בדיוק ההיפך!
הספר הזה עוסק בשאלה של מיהו טוב ומיהו רע. אוקיי, נכו... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר ההיסטוריה "מלחמתה של רוסיה" שכתב ההיסטוריון הבריטי עטור השבחים ריצ'רד אוברי (הוצאת דביר, 2001) ביקש לנתח את מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט של ברית המועצות. לאחר כחודש מפתיחתה של מתקפת הפתע של צבאו של היטלר על ברית המועצות, שהחלה ב־22 ביוני 1941, העריכו אומות העולם כי בקרוב תתרחש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בספרו של פול אוסטר "בארץ הדברים האחרונים" מוצאת את עצמה הגיבורה בעיר דועכת, שבה יש מחסור במזון, רוב התושבים חסרי בית, וחפצי ערך נשרפים כדי לספק חימום ודלק עבור התושבים שמנסים לשרוד עוד יום. זוהי דיסטופיה הממוקמת בעתיד מעורפל כלשהו, ונחשבת הספר הקודר ביותר של אוסטר, וכמו שכתוב ע... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מה מגדיר קלאסיקה? קודם כל הזמן, ספר שנקרא בהשתאות 85 שנה לאחר שנכתב, עונה למינימום הנדרש. שנית, היכולת של הכותב לבטא את רוח הזמן, ובה בעת יש בכתוב משהו על זמני, אמת אנושית שנכונה תמיד בכל מופעיה המשתנים.
כזה הוא ענבי זעם. ימי השפל הגדול בשנות השלושים בארה"ב שאליהם מצטרפות שנות בצו... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כתבתי חוות דעת על הספר הנפלא בעיני, אך לא ממליצה למי שעדיין לא קרא, כי חושפת פרטים מהעלילה.
קראתי את "סטונר" של ג'ון וויליאמס. בנשימה אחת. חוויה יוצאת דופן, שלא קרתה לי מזה יובלות. תענוג צרוף. מה יש לי להגיד על הספר, בדיוק את מה שכולם אומרים חף ממניירות ומושך באורח קסם. בפשטות של חי... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
נמרוד הראל הוא מנטליסט ישראלי, או אם תרצו - אומן חושים, כמו אורי גלר (ויותר ממנו, ליאור סושרד). נדמה לי שבעיקר בעשור האחרון, אומנות החושים תפסה את מקומם של הצ'יקו ודיקואים למיניהם, קוסמויות הקלפים, השפנים בכובע וחיתוך הנשים לשניים, והעלתה אל הבמה מחדש תעלולים שנושאים אופ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
רובנו יודעים בוודאי מספר פרטים על ישו.
אבל כנראה שרק חלק קטן יחסית, יודעים יותר מאשר מספר פרטים אלא ממש את חיי, מכירים במידה רצינית.
אחת הסיבות שבגינן החלטתי לקרוא את הביוגרפיה הזאת,
היא השאלה, איך יכול להיות שישו הוא אחד היהודים המפורסמים וכנראה גם המשפיעים ביותר בעולם,
וא... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
סוחף, מרתק, מעורר מחשבה. מאחר שאני אדם עסוק שקורא רק בערב ואז נוטה להרדם אחרי כמה שורות, היה לי קצת קשה לקרוא ספר עם 640 עמודים צפופי שורות. אז קראתי קצת-קצת ופתאום מצאתי את עצמי מהרהר באמצע היום בסיפור, מסתקרן, מדבר עליו עם אנשים ורוצה לחזור הבייתה להמשיך. חוץ מזה שהדמויות בספר מר... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בינואר השנה, 2024, חגג גרוסמן 70. סטנד מיוחד הוצג בסטימצקי ובו ספריו בהנחה מיוחדת לרווחת הקונים ובעיקר החדשים, שעיניהם טרם שזפו את ספריו. אחד הספרים בסטנד שבה את עיני, מהתחלה.
בספר הזה שתי נובלות, שהחלו את קריירת הכתיבה של גרוסמן בתחילת שנות השמונים. סדר הנובלות הפוך להופעתן במצי... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ציירי לי כיבשה
לא פעם כשאני נחשף לתגרה מבישה, (ראה ערך: אמסלם, גוטליב) או לשיח רדוד מעל בימת הכנסת, אני חש בבושה וייאוש הגורמים לי למתגעגע לחלק מחברי הכנסת שמילאו את המשכן בעבר...
במקרה התגלגל לידי ספר מופלא על שולמית אלוני, אחת מחברות הכנסת המשמעותיות בעבר, לא יכולה אחרת, שול... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
החלק המעניין ביותר בסיפור הזה הוא שהסופרת היא נכדתו של קים פילבי. כן זה שהיה מעורב בשערורית הריגול הענקית בבריטניה באמצע המאה העשרים, שחשפה את המעמד השולח את ילדיו הצעירים לפנימיות יוקרה, בהם ישכחו את ההורים, יזכו במבטא מדליק, ירוויחו המון חברים וקשרים שיעזרו להם בעת צרה. פי... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"שתי תאונות עברתי בחיי: התאונה עם האוטובוס ודייגו. התאונה עם האוטובוס, לא הייתה התאונה הקשה מבין השתיים". הציטוט הזה שייך לציירת המקסיקנית פרידה קאלו. ספרה הנפלא של אלנה פונייטובסקה – דייגו היקר, עוסק בתאונה הקשה יותר, הצייר דייגו ריברה.
פרט לכשרונו של דייגו ריברה כצייר, היה ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|