ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 ביולי, 2024
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
אחרי שקראתי כמה ספרים של הסופר, לרוב אני נמנעת מספריו. הוא כותב לא רע ולא משעמם, אבל פיתח נוסחה שחוזרת בכל ספריו. לפעמים כתיבה נוסחתית זה לא נורא, כי אתה יודע למה לצפות. כל ספר חדש של לי צ'יילד, אבי אבות הנוסחה, הוא רב-מכר. אבל, למרות שדמויותיו של קובן שונות אחת מהשניה, הוא לא מצליח לשכנע את קוראיו, בניגוד לצ'יילד, שיש בנוסחותיו משהו חדש ורענן. קובן נוטה להישען על טוויסטים, ומידת הידע שהוא מפגין בספריו (לגבי החוק, פעילות המשטרה או ה FBI, לדוגמה) נמוכה מאד ורתומה לעלילה שהוא טווה.
יש בסיפור בחור טוב, איש משפחה וחבר נאמן, שאיכשהו הצרות נדבקות אליו. (זאת הנוסחה). יש בסיפור המון טוויסטים, מהמופרך אל הפנטסטי, כולל צירופי מקרים מוזרים. קובן גם מאתגר את חוש הצדק של הקורא: אוכפי החוק האמריקאים מעלילים באופן חופשי על אזרחים חפים, במטרה לתפוס ולהעניש פושעים שאינם קשורים לאזרחים עליהם מעלילים. זה לא ממש מופרך, אנחנו מכירים את הפעולה הזאת ממשטרה יותר קרובה אלינו, אבל כנושא (משני) לסיפור, מדובר במניפולציה וגיוס הקורא, נראה לי.
מה עוד? החיים הפרבריים של אמריקה. צאצאי משפחה מתפזרים בארץ הענקית ומגיעים לביקור בחג או בלווייה. לכידות משפחתית היא ערך שקשה להבין על מה היא מסתמכת. איש מבני המשפחה אינו מכיר את האחרים ואת אורח חייהם, מרגע שבגרו ועזבו את הבית.
הספר מתאר מציאות קצת מיושנת, למרות שיצא לאור ב 2002. טלפונים ציבוריים, טלפונים נייחים. מכשיר וידיאו, פקס. "פורומים" באינטרנט. מוזר עד כמה מרגישים מוזר בתיאור מציאות שהיתה קיימת רק לפני כשני עשורים.
הספר הרגיש לי כמו משהו שאתה יודע שפגשת פעם, אבל לא זוכר פרטים. קראתי עד הסוף ולא הצלחתי להחליט האם כבר קראתי פעם. שום פרט, חריג ככל שיהיה, לא הזכיר לי אותו, ובכל זאת ידעתי בכל פעם מה יקרה, בערך.
יש לי רשימה שנקראת "לקחת לאי בודד" כלולים בה ספרים שנגעו בי באופן מיוחד. בקריאת הספר הזה הבנתי כמה טעיתי. הקונספט של אי בודד הוא, שתצטרך להסתפק בעותק מהוה של ספר אחד ולחזור ולקרוא בו שוב ושוב. לכן כדאי לך שהספר שיהיה לך שם הוא ספר שתצליח לשכוח ביסודיות, וכל פעם שתקרא בו הוא יהיה כספר חדש מבחינתך. נכון או לא?
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה רבהף יוֹסֵף
אני חושבת שהוא מהספרים שלא בנויים על זה שהקורא יזכור אותם... |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה רבה, בר
את כנראה צודקת. היתה תקופה שהוא היה ממש באופנה. אני מניחה שהספר שבידי נאסף מאיזה ספסל וחיכה בסבלנות המון זמן. |
|
|
יוֹסֵף
(לפני שנה ו-3 חודשים)
אני חושב שזה הספר היחיד שלו שקראתי לפני שנים.
לא זוכר כלום, וגם לא ממש מרגיש צורך להיזכר, אני אסתפק בסקירה שלך.
|
|
|
בר
(לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה על הביקורת. זכור לי שקראתי פעם מזמן.
זה מרגיש לי כאילו ספריו של הרלן קובן היו פעם באופנה ועכשיו כבר הבנו את ה"שטיק". עם זאת, לפעמים יש בי החשק לקרוא משהו כזה. |
|
|
אפרתי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
יעל, קונטרס של ההסתדרות... הרסת אותי. יותר גרוע הוראות שימוש של תרופה.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה רבה, אפרתי.
אלה שיודעים מראש שיגיעו לאי בודד, מן הסתם יקבלו את עצתך.יותר סביר שהספר שניצל יחד איתם מהספינה הטרופה יהיה קונטרס של הסתדרות הימאים, משהו מרתק כזה שמאפשר לא לשכוח איך קוראים וגם שינה עריבה בסוף כל יום... הספר הזה אכן נראה לי מוכר, אבל לא זכרתי שום דבר שקראתי. זה פשוט היה מבחינתי חדש לגמרי. והסדרות - אם לשפוט על פי הפרק וחצי שראיתי - ממש גרועות. |
|
|
אפרתי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
לאי בודד חייבים לקחת לפחות 50 ספרים, כי אחרת משמע שהזיכרון שלך ממש חלוד, ואני מאמינה שלא.
הנעלמים הוא אחד הטובים ביותר של קובן, הייתי אומרת אחד מחמישה טובים. כל השאר, פשוט לא. הסדרות שהופקו על פי ספריו, גרועות יותר מהספרים. את הנעלמים קראתי פעמיים ולא זוכרת טוב... בזמן האחרון אני מזהה ספרים על פי הכריכה, משוכנעת שקראתי, אבל על מה היה הספר??? ואז אני קוראת את התקציר ונזכרת קצת או פחות מקצת... כשאני קוראת ספר משובח זה לא קורה לי, אז אני זוכרת הרבה יותר מקצת.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה רבה, הלל (הזקן)
ראיתי פרק וחצי מסידרה אחת וחדלתי. זה היה פשוט משעמם. אני פחות סובלנית לסרטים מאשר לספרים, במיוחד כי האחרונים מאפשרים לי ללהק ולביים, זכויות שסרטים מונעים ממני. |
|
|
הלל הזקן
(לפני שנה ו-3 חודשים)
בול בפוני.
קובן רקם לפני כמה שנים נוסחה מוזרה עם נטפליקס, לפיה אחת לכמה חודשים מוציאים מיני סדרה המבוססת בכל פעם על אחד מספריו. יש לו ולבתו זכויות הפקה על הסדרות וכולם שמחים. החוזה המקורי עמד על 14 ספרים(!) ולא נראה שזה ייעצר שם. אמהמה? נדיר שספר נוסחתי ומביך הופך פתאום ליצירת מופת טלוויזיונית... התייאשתי אחרי מיני סדרה אחת ולספריו אני מזמן לא מתקרב.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
אין כמו תיאורים בספר לגרום לקורא להרגיש את חלוף הזמן. אם נכתב ששיחת הטלפון המשמעותית הגיעה מטלפון ציבורי, מישהו שולח או מקבל פקס. מישהו נכנס לפורום באינטרנט כדי להעביר הודעות למישהו אחר, וכו'. הכלל הוא שכל עוד אתה נמצא בתוך אווירה מסויימת, אינך יכול להרגיש שהיא לא עדכנית. רק אם לא תהיה חלק ממנה תוכל לעשות את זה. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה רבה, דן.
זה מסע התעוררות לניעור תפישות ישנות ומקובלות ולשינוי גישה... |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה רבה, חני.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-3 חודשים)
סקירה יפה.
ואנחנו משמשים לביקורות באתר שיצא בערך בתקופה של הספר ולא ממש השתכלל מאז.
אסתפק בביקורת שלך |
|
|
דן סתיו
(לפני שנה ו-3 חודשים)
YAELHAR
סקירה מעניינת מאד על ז'אנר שאינני מוצא בו עניין רב, גם בגלל הסיבות שציינת. ובאשר לתבונה שלך לגבי ספר "לקחת לאי בודד" - נראה לי שהצדק עימך...
|
|
|
חני
(לפני שנה ו-3 חודשים)
זוכרת שקראתי אבל לא מעבר לזה.
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
