ביקורת ספרותית על אשת סודו מאת שרלוט פילבי
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 בפברואר, 2024
ע"י yaelhar


#
החלק המעניין ביותר בסיפור הזה הוא שהסופרת היא נכדתו של קים פילבי. כן זה שהיה מעורב בשערורית הריגול הענקית בבריטניה באמצע המאה העשרים, שחשפה את המעמד השולח את ילדיו הצעירים לפנימיות יוקרה, בהם ישכחו את ההורים, יזכו במבטא מדליק, ירוויחו המון חברים וקשרים שיעזרו להם בעת צרה. פילבי הפך סוכן כפול מוצלח ביותר. הוא נחשף מאוחר והמשיך בתפקידו הכפול כל כך טוב, שכאשר ברח בדקה ה-90 לברית המועצות, חשדו בו שם שהוא מגיע לבקשת הביון הבריטי...

פילבי (הנכדה) רקחה פה רומן שבו יש מקום לריגול (אמנם לא של מדינות), לסודות (אמנם ממש לא מעניינים ו/או חשובים), לאומללות (אמנם בעיני האומלל, אבל בכל זאת אומללות), לאהבה נכזבת(?!) לילדות עשוקה, לאי ביוון, לסוכן שתול ועוד. הסיגנון מוכר מספרים דומים: בעיקר דיאלוגים (וכמה מחשבות שיסבירו את הדיאלוגים) אווירת סודיות – אם צריך או לא צריך – ותיאורים של כל הסביבה, הביגוד וההופעה של הדמויות.

כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה הוא נראה לי מוכר. לא היה שום סימן שקראתי אותו בעבר ועדיין אני מניחה שהיכרות עם סיפור אינה יכולה לקרות אלא בדרך הרגילה. כנראה התחלתי לקרוא אותו פעם וזנחתי. התחלתי אותו שוב עכשיו והרהורי הנטישה שלו עלו פעמים רבות. כי למרות שסל הנושאים של הספר עמוס בכל טוב, פילבי, כמה חבל, לא מצליחה לטוות אותו באופן מעניין ועל אמינות אין בכלל מה לדבר.

אז למה המשכתי??? ובכן... לא המשכתי. קראתי יותר מהפעם הקודמת הנשכחת. הפרקים כבר לא נראו לי מוכרים והגעתי לעמוד 248 המכובד, שמקנה לי זכות לכתוב עליו (לפי חלק מהחברים בסימניה. חלק אחר לא מסכימים שייכתב משהו על ספר שלא סיימת עד הסוף) עכשיו אעביר אותו הלאה. כי אם לא, חס וחלילה, בעוד חודשיים או שנתיים אתקל בו שוב ואקרא בו שוב, עם תחושה מוכרת...



27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
ראובן, מי פה אמר שלסיים ספר זה כן חובה?
ראובן (לפני שנה ו-6 חודשים)
מסכים עם אנקה ובכלל על כך שלסיים ספר אינו חובה. כשלא הולך, לא הולך.
ספר זה לא עונש.
ובסדר גמור לכתוב סקירה עם 'למה עזבתי באמצע'
(לא אחרי 10 עמודים אבל מספיק כדי להבין את רוח הדברים
וחוסר התוחלת בקריאה עד הסוף).
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
טוב, הייתי אומר שטיפה נסחפתן, אף אחד לא כועס על שעוברים על "הכללים" וכו'. אני מתייחס לספר בכבוד מסוים כי הוא בסה"כ סוג של יצירה של מישהו. וגם אף אחד לא עושה "דוקטורט". אני(ובטוח שלא רק אני) בודקים ביקורות של משתמשים נחשבים על ידינו כמה שניות לפני שמוציאים סכום כסף על ספר או שואלים בספריה.
אם אתן לא רואות שביקורת באתר חינמי ונגיש לכל היא כך או אחרת מהווה המלצה,גם אם פחות התכוונתן לכך, אז בסדר, לגיטימי. שאלה יהיו הבעיות שלנו בחיים.
yaelhar (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה רבה אנקה על התוספת המועילה לדיון.
גם אני חושבת שמדובר בעמדות שונות, המציגות עצמן דרך העניין האתי, כביכול. פעם הדגישו בפנינו כמה דברים על ספרים: אסור לקשקש בהם, אסור לעשות "אוזני חמור", אסור באיסור חמור לנטוש ספר בטרם השלמת את קריאתו. לא יודעת כמה דורות של ילדים ויתרו על הקריאה בזכות הכללים הנוקשים... הגישה הזאת חילחלה לאנשים שעד היום מגשימים את כלליה.

אף אחד פה לא חושב באמת שביקורת חובבנית כמו שאנחנו כותבים פה משנה גורלות של ספרים ושל סופרים. האמת שמקריאת מעט מאד ביקורות "מקצועיות" בעיתונים וכו'אין לי ספק שגם הן לא משנות מאד למי מהקוראים, אם כי לנתוני המכירה של ספרים הן בהחלט תורמות. אבל אנשים קצת כועסים שכללים מסויימים לא נשמרים, כפי שהם היו רוצים שישמרו עליהם.

אז... לא חושבת שמדובר בעוול. כתיבת ביקורות וקריאתן היא פעולה רצונית לחלוטין ורק חלק קטן מהמשתתפים כאן עושים אותן. אף אחד לא דומה לשני בטעמו הספרותי, לכן אין טעם לבחון מי אמר מה על הספר ולהחליט לפי זה אם לשאול אותו בספרייה. ואם שאלת ספר שאינו לטעמך? יותר פשוט ומהיר להחזיר מאשר לעשות דוקטורט האם כדאי לך לקרוא אותו.

ולגבי מסעדות - מהתבוננות, מסעדות גרועות מלאות עד אפס מקום כמו מסעדות בינוניות וטובות. ככה זה כשיותר חשוב למצוא מקום מאשר להתקטנן על האוכל...
אנקה (לפני שנה ו-6 חודשים)
נ.ב. סליחה על התוספת, לאחר ההשוואה המשעשעת בין סקירות של ספרים לבין ביקורת על מסעדות האם ציון למסעדה שנהניתי מהאוכל, מההגשה מהאווירה אבל בסוף מנהל המסעדה גרש אותי כיוון שתפסנו לו שולחן בשעה שאחרים המתינו לתורם, ראוי לשבח או לגינוי ? מה דעתכם ? האם זה לא גורע בגדול מהציון שהיה ניתן לו, אילו היה מבקש בנימוס שנעבור לשולחן אחר ? מה אתם הייתם עושים במקרה כזה ואיך הייתם מבקרים את המסעדה ?אגב, על המסעדה הנ"ל היו עוד ביקורות חריפות ולא לשבח.
אנקה (לפני שנה ו-6 חודשים)
לאור הוויכוח הסוער, המעניין ובהחלט רעיוני שהתפתח כאן, אנא הרשו לי להוסיף את התובנה בשקל שלי : אישית אני קוראת ספרים להנאתי ככה סתם, ברור שיש לכך גם ערך מוסף של רכישת ידע, תלוי בספר, בעיתוי, אם אני לא במצב הרוח הנכון והמתאים וכו'.
קורה לפעמים שאני לא אוהבת את תוכן, סגנון, נושא של ספר מסוים עוד מהדפים הראשונים או לאחר 50-100 עמ' ראשונים מהספר ואז אני נפרדת ממנו לשלום, מבלי לכתוב ביקורת או עם ביקורת קטלנית, אז מה ? חטאתי, פשעתי לאנושות ? לעולם הספרות ? לסופרים לקוראים החביבים שמחכים לסקירות שלי בכיליון עיניים ? עצם העובדה שהחלטתי לכתוב רשמים אישיים לגמרי על הספר, כאן באתר כיוון שאני מרגישה כאן כבית שני לי ומשתפת קוראים אחרים, האם אני עושה עימם עוול ? לא. נכון ? ולעניין הסקירה של יעל, היא יכלה לא לציין את מס' העמ' שקראה מהספר, היא בהגינותה שיתפה כי היא קראה X עמ'ממנו, האם מישהו היה מנחש כמה ממנו היא קראה והאם העובדה משפיעה על סקירתה או הגינותה בהביעה את רשמיה מהספר הנ"ל. לעניין הקוראים האחרים והסקרנים, הם תמיד מוזמנים לקרוא בעצמם את הספר ולהתרשם אישית ממנו וכך יחליטו בעצמם, לא כך ? קריאה וכתיבה הם עניינים אישיים וסובייקטיבים לגמרי אי אפשר לבוא בטענות לכותבים באתר זה. זאת לא עבודה אקדמית שהכותב אמור להגיש וכתיבת סקירות כאן לא ירכשו לו תואר כלשהו. סוף. נקודה.
פואנטה℗ (לפני שנה ו-6 חודשים)
זה נכון לגבי מבקרי מסעדות / מבקרי ספרות מקצועיים - לא יהיה הוגן להביע דעה *מקצועית* על סמך היכרות חלקית בלבד.
אף אחד כאן לא מבקר ספרות מקצועי, ואם אתה מתחיל לקרוא ספר שלתחושתך כתוב גרוע או אלף ואחת סיבות אחרות שגורמות לך לרצות לנטוש אותו, למה צריך לסבול עד סופו?
מדברים כאן על חוויות אישיות סובייקטיביות, לא על חוות דעת שחורצת גורלות.
נ.ב. 99% מהדיונים (אם אפשר לקרוא להם כך) באתר חוזרים על עצמם :)
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
אם תפסלי מסעדה שלמה, אז לא תהיי הוגנת, פואנטה יקרה. ייתכן והמלצר שלך בא חולה או סתם היה חדש.
ושניצל זו רק מנה אחת מתוך רבות. אדם הגון לא יפסול על כך את כל המסעדה.וההקבלה הזו אגב לא ממש עובדת.
אז נכון שאת זו את, את עצמך אינך יכולה להחליף, אז מה ששלך - שלך כמו שאמרו חכמינו. ואת זה כולם מבינים. אבל כשקראת את כל הספר, לפחות יש לך את כל הכלים להעריכו על פי דרכך...
האמת שהנושא הזה כבר די נמאס עליי, אז שכל אחד יעשה את ההוגן על פי ראות עיניו. אם מה שכתבתי גרם למישהו לחשוב - דיינו.
פואנטה℗ (לפני שנה ו-6 חודשים)
ואני יכולה גם לפסול מסעדה שלמה. כמו בכלכלה התנהגותית, גם (ובמיוחד) בקריאה:
ההטיות הקוגניטיביות שלנו הן לא רציונליות - זאת חוויה אינטואיטיבית ורגשית.
ואם קראתי שליש אני יכולה לגבש דעה על השלם ולשתף אותה עם אחרים.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
פואנטה את יכולה לכתוב על חוויית השירות שקיבלת ומנת השניצל בלבד
פואנטה℗ (לפני שנה ו-6 חודשים)
ואם באתי למסעדה והשירות היה גרוע, כמעט שפכו עליי מרק והשניצל היה שרוף -
מותר לי לכתוב ביקורת, או עד שלא טעמתי את כל המנות ובחנתי את תפקודם של כל המלצרים זה לא יהיה הוגן?
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
הי דן סתיו, תודה שקראת.
אין בעיה במקרה הזה או בכלל, הדיון היה תיאורטי, מה שהוסיף טיפה למחלוקת זו גם העובדה שיעל טוענת שאפשר לפרסם סקירה גם כשקוראים הרבה פחות מזה. אני טוען שזה כמו לראות רק את הפינה הימנית התחתונה של המונה ליזה ולחוות דעה על היצירה כולה. או לשמוע חלק מסוים של שיחה,להסיק מכך על השיחה כולה ולספר לאחרים. גם אם אנחנו עושים זאת לשם הנאה, אז ברור שזו לא הנאה מסוג רכיבה על אופניים והיא איך שלא נסובב את זה, מהווה המלצה
מתוך אינטראקציה עם גולשים אחרים. אז מתוך רצון להיות הוגן ולא לעשות עוול למחבר וגם לקורא הפוטנציאלי, אני אישית חושב שלכתוב סקירה על חלק קטן מספר זה לא ראוי. לגבי כיכוב: אני לא ממש מסכים. אני חושב שמרבית הקוראים מתייחסים לכיכוב שביקורת לצידו ולא כיכוב כללי.בנוסף, כיכוב מצדי זו גם אמירה שעוזרת לתאר את מה שאני חושב על ספר מסוים. כמובן, שהוא לא יכול לבוא לבד, אלא כתוספת לסקירה.
דן סתיו (לפני שנה ו-6 חודשים)
pulp fiction קראתי בעניין רב את דבריך החשובים אודות האתיקה של כתיבת סקירות ודירוגים. אתייחס לנקודה אחת. ציינת שבעיניך זה לא הוגן לכתוב סקירה אם המגיב לא קרא מחצית עד שני שליש לפחות מהספר. במקרה של הספר הזה, שאורכו 410 עמודים (בדקתי, לא קראתי), יעלהר מציינת שקראה 248 עמודים שזה קצת יותר מ-60 אחוזים. אז היכן הבעיה? בעיני הבעיה הגדולה יותר היא עניין הדירוג. לא נתקלתי בספר בסימניה שקיבל פחות דירוגים מסקירות. הדירוג הוא שרירותי - אין לדעת את נימוקי מעניק הדירוג או לברר בקלות את זהותו. לכן הייתי מציע לוותר על כלי זה.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
yaelhar (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה רבה, חני.
האמת היא שכמעט לא קרה שנטשתי ספר לפני שקראתי לפחות 100 עמודים ממנו והחלטתי שאין תקווה. ועדיין אני חושבת שיש מחשבות גם על קריאת הרבה פחות מכך, שאפשר לשתף בביקורת.

לרוב אני נמנעת מלדרג ספר שלא סיימתי, אם כי כבר קרה שדירגתי.
yaelhar (לפני שנה ו-6 חודשים)
עמיחי - בעיני היופי פה הוא ביכולת של כל אחד להגדיר את כלליו להשתתפות ולכתיבת ביקורות.
yaelhar (לפני שנה ו-6 חודשים)
לשאלתך, Pulp_Fiction - אני כותבת ביקורות כי אני נהנית מזה.
לא הייתי כותבת מילה אם לא הייתי נהנית. אני נהנית מהלייקים, נהנית מהתגובות, נהנית מחילופי הרעיונות ביני לבין אחרים. לא עוברת לי בראש מחשבה שהביקורת צריכה לענות לצורך זה או אחר של אחד מקוראיה. אני כותבת רק את ההתרשמויות שלי מהספר וממה שקראתי ממנו. ההגינות מחייבת אותי רק לכתוב שלא סיימתי את הספר וכמה קראתי ממנו.
חני (לפני שנה ו-6 חודשים)
יפה כתבת, חבל שלא דירגת.
מרגישה לא הוגן לכתוב סקירה
על ספר שלא סיימתי.אבל זה אני,
אם זה קרה זה בטח היה משהו ממש ממש חריג.
וזה גם אחרי שקראתי את רובו כמוך יעל.


עמיחי (לפני שנה ו-6 חודשים)
אישית, אני כותב סקירה רק על ספר שקראתי עד סופו.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
שוב ,אבהיר: אף אחד פה מן הסתם לא חייב כלום לא כלפי הסופרים ולא כלפי הקוראים האחרים. זו שאלה שהיא יותר אתית: האם אני משחיר כותר שקראתי עשירית ממנו? אני מניח שאם אנחנו היינו סופרים, היינו מצפים שמי שיכתוב סקירה לא מחמיאה על פרי עמלנו, לכל הפחות קרא את רובו.

את צודקת גם בכך שלכל אחד מאיתנו חווית הקריאה היא סובייקטיבית ואינדיבידואלית. אולם, יש משתנים שהם תחת שליטתנו ויש כאלה שלא. למשל, איני יכול להחליף את עצמי וכל מה שאני אכתוב ינבע מאישיותי וזה ברור. אולם, כמה דפים קראתי מהספר לפני שאני ניגש לכתוב עליו ביקורת זה משתנה שבשליטתי.

גם אם אנו מכריזים בריש גלי "אל תסמכו על השיפוט שלי", זה לא באמת עובד. אם אני נמצא בספריה
או בחנות ספרים ובא לרכוש ספר, אני לא פעם בודק ב'סימניה' מה כתבו עליו. עכשיו, אם אני או משתמש אחר רואה שסוקרת ותיקה ומוערכת כמו yaelhar נתנה לו שני כוכבים, אוטומטית זה מפחית משמעותית את הסיכוי שנרכוש אותו.ולהיפך. אם לצורך העניין אין משמעות לסקירות שלנו וממילא הכל אינביבידואלי, עולה השאלה, לשם מה בכלל אנו כותבים אותן? לייקים?
yaelhar (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
גם אני חושבת שצריך להשתדל לנהוג בהגינות. מבחינתי אין שום דבר לא הוגן בכתיבת ביקורת לספר שלא סיימתי. העובדה שלא סיימתי את הספר מגדירה, לפחות מבחינתי, חלק מהביקורת: הספר לא נהג כלפי בהגינות ולא מילא את חלקו בחוזה בינינו.

מבחינתי אני לא חייבת שום דבר לסופר. הוא אמנם עבד קשה בכתיבת הספר, אבל מרגע שפרסם ספרו נתון לביקורת הקוראים. אם לא גרם לי להמשיך לקרוא אותו, הוא האשם. אני גם לא מרגישה חייבת דבר (פרט להגינות) כלפי אלה שקוראים את הביקורת שלי. קריאה היא אינדבידואלית וכל קורא קורא בטקסט דברים שונים.

שני דברים אני עושה לטובת ההגינות: אני מודיעה מראש שנטשתי את הספר בשלב זה או אחר. אני כותבת מה באמת חשבתי והרגשתי אל הספר, בלי קשר למוניטין שלו או של הסופר. ואני לעולם לא ממליצה/מציעה לוותר על הספר. לכל אחד שיפוט שונה. אל תסמכו על השיפוט והטעם שלי.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
מעניין כתבת. אני מאלה שחושבים שבחיים צריך להשתדל להיות פייר. אז נכון שאין שום חוק נגד כתיבת ביקורת על ספר גם אם קראנו רק את השם שלו. עם זאת, כאחד שהשתמש בסקירות כאן לצורך בחירת חומר קריאה, בעיניי זה לא הוגן לכתוב על ספר שלא קראתי לפחות מחצית עד שני שליש ממנו. זה לא פייר כלפי הסופר שהשקיע משאבים רבים, כי באמת לפעמים ספר מקבל טוויסט בשלב מאוחר שלו, קצבו משתנה, תובנות עמוקות צצות וכו'. לרוב, בלי שקראנו עד הסוף, אין לנו מספיק כלים להעריך ספר. אבל אני מבין שעד הסוף זה סטנדרט די מחמיר, אז לכל הפחות מחצית, כי במחצית כבר מתהווה מושג מסוים על אופי הספר כולו. וגם, אם במחצית הספר הסופר עדיין לא הצליח לרתק, אז יש למחבר גם חלק בכשלון. סקירה על ספר שלא נקרא גם לא הוגנת כלפי קוראים שמחשיבים את הסקירות שלנו, כי אולי אנו מונעים מהם משהו שהם יהנו וישכילו ממנו בלי שטרחנו להעריך כראוי. אז לא אהבנו ונטשנו אחרי 30 עמודים מתוך 500? נהדר,אבל לא חייבים לכתוב ביקורת ולתת ציון. יש אפשרות לחלוק את החוויה באחד הפורומים.
yaelhar (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה רבה, דן.
זהו שבדרך כלל אני כותבת ביקורת על רוב הספרים שאני קוראת גם אם ננטשו. אם לא כתבתי ביקורת - יש לי רשימה של "לא שווים ביקורת"... במקרה הזה לא היה שום סימן שהתחלתי לקרוא אותו. והסיפור כל כך בנאלי ו(סליחה) משעמם שהייתי מופתעת שהוא נראה לי מוכר.
yaelhar (לפני שנה ו-6 חודשים)
הרגשונים, מורי.
דן סתיו (לפני שנה ו-6 חודשים)
יעלהר סקירה משעשעת מאד. האמת לא איכפת לי עם הסופרת היא הנכדה של פילבי או לא....שתהיה בריאה. מעניין מדוע נמנעת מדירוג. יכול להיות שאילו השארת אותו אצלך היית מצליחה לסיים אותו. "השיטה" שלי לנטוש ספר היא פשוט לשכוח לחזור אליו... ובאשר לסוגיה הפילוסופית אודות כתיבת סקירה גם אם לא הסוקר לא סיים את הספר, מצידי שהכותב יכתוב סקירה רק על סמך הכריכה....כל עוד יש לו מה לומר.
מורי (לפני שנה ו-6 חודשים)
הספרים?
yaelhar (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה רבה מורי.
הם חסרים לך?
yaelhar (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה רבה, אנקה
לא דירגתי את הספר. זה מה שאני עושה בדרך כלל אם קראתי רק חלק ממנו. אם כי היו מקרים שדירגתי למרות הכל.
yaelhar (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה רבה, הלל
החמצת חלק גדול מהאקשן באתר. היו על הנושא ויכוחים מספר (כולם בנימוס, כמובן). אני שייכת לאלה שמרגישים שמותר להם לכתוב על כל מספר דפים שקראתי, אם יש לי מה לומר.
מורי (לפני שנה ו-6 חודשים)
כן, הלל. אני מתנגד נחרצות לסקור ספר שלא נקרא עד הסוף. זה פשוט לא הוגן, לא ג'נטלמני ולא עוד אלף ואחד דברים. מובן שלא צריך לשמוע בקולי ואני מניח לסוקר לחיות עם אשמתו הכבדה עד סוף ימיו.
מורי (לפני שנה ו-6 חודשים)
כל כך חסרים כאן רגשונים.
אנקה (לפני שנה ו-6 חודשים)
האם זה ספר ראשון שאת מככבת בכוכב אחד בלבד ? :)
הלל הזקן (לפני שנה ו-6 חודשים)
חחח הצחקת אותי יעל... נכנסו לפה כללים שלא ידעתי?! יש פה אולי 50% סקירות של אנשים שכותבים "נטשתי, תחנקו", ואת הגעת עד עמוד 248, הלו... :)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ