אשה מתה, ולאחר חצי שעה קמה לתחייה וממשיכה לחיות את חייה, אך הפעם נעים חייה בכיוון ההפוך. לתדהמתה, היא הופכת צעירה מיום ליום. העולם, ממנו נפרדה כאשה זקנה, משתנה ומזדקן מול עיניה. גופה חוזר לאור, לימים טובים יותר, ואילו נפשה ... מה קורה לנפשה? כולם רוצים למתוח את החיים עד הקצה, אך היכן הוא הקצה הזה? אילו יכולנו לחיות מהסוף להתחלה, האם היינו מתרפקים על מה שהיה ומי שהיינו? האם היינו מתכחשים לעצמנו, מנסים לשנות? או אולי לא ניתן לתקן את שעשה הזמן?

שם הספר
קיפודים
קונפטי
בדידותו של קורא המחשבות
יותר מדי נינה