ביקורת ספרותית על רעה תחת השמש מאת אגאטה כריסטי
ספר מעולה

---

לפני שנים רבות קראתי את כל ספריה של אגתה כריסטי בתרגום מיושן בהוצאת מ. מזרחי. הפונט היה גרוע ומטושטש למחצה, והטקסט נראה כאילו יצא לאור שוב ושוב בעזרת מכונת צילום כשהדפים מונחים עקום.

עכשיו, ברוך השם, הוצאת עם עובד מעניקה כבוד לגאונית של ספרי הבלש ומוציאה את הספרים בזה אחר זה באופן הולם.

אני אוהבת להציץ ולראות באיזו שנה כתב הסופר את ספרו. ההקשר ההיסטורי חשוב בעיני. והנה, הספר נכתב בשנת 1941. מסביב יהום הסער, מלחמת העולם השנייה, הבליץ על לונדון, מחסור כלכלי בערים ואפילו בכפרים וחבורת אנשים מבלה באי קטן, ומלחמה? הס מלהזכיר. דיים אגתה מתעלמת ממנה במופגן.

כרגיל בספריה של כריסטי, חבורת אנשים מצומצמת נמצאת במקום כלשהו, הרקול פוארו נמצא ביניהם בדרך מקרה (אצל ג'יין מארפל זה קורה בכפר) מישהו נרצח, כולם חשודים, אבל פוארו מפענח את הפרשיה באופן גאוני.

צריך להבין כי מדובר בשנים המוקדמות של המאה העשרים, אין פיענוח פורנזי, אין מעבדות, אין די.אנ.איי, לא משתמשים בזיהוי בעזרת טביעות אצבעות (לא שזה לא קיים, הזיהוי התגלה בסוף המאה התשע עשרה) אלא אין מחשבים כדי להשוות את הטביעות, אין זיהוי בעזרת מצלמות רחוב או זיהוי פנים, אין טכנולוגיה של טלפונים ניידים או אמצעים דיגיטלים אחרים. בקיצור, שכלו של הבלש הוא הכלי העיקרי בפיענוח.

שני השוטרים שחוקרים את הרצח, קולונל וסטון ומפקח קולגייט מנסים לנווט את דרכם בין שלל העדויות המבלבלות, לכולם יש אליבי, לכולם יש מניע משמעותי, אבל ברור שללא ההברקות של פוארו אין פיענוח. כפי שאומר פוארו, העקבות שלו הן כמה שיחות, מהן אמיתיות ומהן מטעות, להן האזין, בושם גבריאל מספר 8, זוג מספריים, מקטרת שבורה, בקבוק שהושלך מחלון, לוח שנה ירוק, חפיסת נרות, מראה ומכונת כתיבה, פקעת צמר סגול-אדמדם, שעון יד של נערה, מי אמבט זורמים בצנרת.

חבורת אנשים מגוונת מבלה באי בריטי בבית מלון יוקרתי, הם משתזפים, הם שוחים, הם אוכלים וקושרים קשרים. דמות אחת, שמן ההתחלה ברור כי תירצח, מושכת את תשומת לבם השלילית של האורחים. במקרה זה, האמפתיה אינה נתונה לדמות הנרצחת וגם אנחנו לא מתאבלים קשות. מעניין כי בספריה של כריסטי הנרצחים אינם זוכים לאהדת הקוראים, וכי הפיענוח אינו אקט של נקמה, אלא תרגיל בלשי והשלטת חוקי החברה על מי שמנסה להפר אותם.

לצערי, מצאתי שגיאה אחת בספר, גברת דורנלי במקום דרנלי, אבל לעומת זאת, שמחתי לקרוא כי גברת דרנלי משתמשת בבושם גבריאל מספר 8, ויש לו מקום של כבוד בפיענוח, אני משתמשת בגבריאל של קוקו שאנל (לא יודעת מה בעניין 8) אבל אם מדובר באותו הבושם, הוא מצוין.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על רעה תחת השמש