לא רציתי לקרוא על קוּמה של קשת. אני מכירה את הסיפור הכללי: מלחמת יום הכיפורים הסתיימה. קיסינג'ר וגולדה מתווכחים על נסיגה מהגולן. חבר'ה צעירים ונלהבים עולים לקוניטרה, בונקר נטוש על גבול סוריה. בהתחלה זאת הפגנה, אחר כך זה יישוב.
הסיפורים האלה גורמים לי תמיד קצת חלישות הדעת. סבא ו... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
"ובכן נבואות השירים העתיקים התקיימו, אפוא, במובן מסוים!" אמר בילבו.
"כמובן!" אמר גנדלף. "ומדוע לא יתקיימו? בוודאי אינך מפקפק בנבואות, רק משום שהיה לך חלק בהגשמתן."
//
בימים אלה, כאשר הצבע השחור באופנה והבוז העצמי כה פופולרי וכה משתלם, רצונו של המדור הזה להזכיר לקוראיו פרט ז... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
סיפוח או הסכם שלום? זאת השאלה סביבה סובב הספר הזה, שיש לו הפוטנציאל להיות לא פחות מאשר המארגן מחדש של השיח הפנים ישראלי בנושא הסכסוך הישראלי- פלסטיני.
הספר מציג נקודת מבט מרתקת ואינטלקטואלית הן על שורשי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הן על ההגות הציונית של תחילת המאה ה20 והן על הטענ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מי שלא חווה את זה לא יבין- את תחושת האושר שמתפשטת בך ברגע שחניכה מספרת לך סוד, שלא סיפרה לשום חברה שלה. את הרגעים בהם הצלחת להביא חניכה, שהיתה עד עכשיו שקטה ומופנמת, להשתתף במשהו שהיא כל כך רצתה להשתתף בו, אבל התביישה, או שהצלחת לגרום לה לדבר עם מישהי שלא מקבוצת החברות שלה. את היו... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בימים אלו ששרת החוץ השבדית פועלת כפי שפועלת: כשבראיון לערוץ טלוויזיה בשוודיה לאחר הפיגועים בפריז התייחסה השרה מרגוט וולסטרום להקצנה של צעירים מוסלמים, נתנה כדוגמה את המצב במזרח התיכון, שם פלסטינים רבים לדבריה חשים ייאוש, סבורים שאין להם עתיד ונוהגים באלימות והדברים מכוונים... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני לא יכולה לקרוא את סבתו כשיש לידי אנשים אחרים. זה הכל בגלל הכבוד העצמי העקום שלי, שלא מאפשר לי לדמוע כשרואים אותי.
וסבתו תמיד גורם לי לדמוע. זה לא שהוא כותב על דברים עצובים, זה לא בכי של עצב. זה בכי כזה של געגועים. הכתיבה שלו מעוררת בי געגוע לא מוסבר, למשהו לא ידוע, שכנראה לעולם... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
20:53 "מישהו לרוץ איתו" קורא לי מהשולחן בסלון. עמ' 219. "לא" אני אומר לו. "היום תורי לשטוף כלים, ועוד לא למדתי את התנ"ך של היום. חכה למחר. או לשבת." -"רק שבע דקות. עד שתהיה שעה עגולה" הוא קורץ.
22:30 סיימתי את הספר. אופס.
מן הסתם ההרגשה מוכרת- יש ספרים שפשוט אי אפשר להניח מהיד, עד שהם נגמרים, וז... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש לי כלכך הרבה סיבות טובות לאהוב את הספר הזה:
קודם כל בגלל העברית המשובחת שלו. שנית, בגלל מיקום העלילה ברמת הגולן, כנרת, דגניה ונהריים ומדבר יהודה וים המלח. אבל בעיקר בגולן, ביתי כבר ארבעים שנה. שלישית בגלל גיבורות הספר התאומות, שבהיותי אמא לתאומות אני מרותקת לעניין. ורביעית, ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
אשה בורחת מבשורה.
או, אם תרצו, גבר בורח מסקירה. כי איך, איך אפשר לבקר את גרוסמן. שהוא גדול, הוא באמת גדול. והספר, רציני כל כך, מעמיק, כבד, עשיר, עברית, תוכן, עלילה, מסר, ועם האסון האישי, איך אפשר שלא. הכול יש בו. כל כך הכול, שלא נהניתי בכלל. איך אפשר להנות? זה כמו לשכב עם אלמנה ט... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
סוף סוף יומן שמבין אותי!
אחריי כל סיפורי הפנטזיה והסיפורים המורכבים שקראתי הרגשתי שאני זקוקה לספר טיפה יותר מציאותי ורגוע כדי להרפות את המתח,
בואו רק נגיד שזה לא הלך לי כל כך טוב,
אומנם הספר הזה הוא לא הברקה ספרותית כמו פרסי ג'קסון אבל משהו בפשטות שלו ובהומור המוזר שאופף את ח... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני לא הולכת להתייחס כאן לספר השני והשלישי, אני לא חושבת שהם ראויים להתייחסות יחד עם הספר הראשון ואני משתדלת להכחיש את עצם קיומם, עכשיו לעיקר.
משחקי הרעב הוא ספר טוב, אני לא חושבת שיש מי שיכחיש זאת, הוא מותח, מרתק והבעיה היחידה שאני מכירה שמתלוננים עליה (בספר הראשון) היא שהספר ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
היום הראשון שלי בכיתה ז' היה נורא.
אני זוכרת, שהפחד התגבר על ההתרגשות. שניסיונותיה הכושלים של אימא לעודד את רוחי ירדו לטמיון, ושהמעבר מהחברות המוכרות והבטוחות, אל כיתה חדשה (שבה ידעתי מבעוד מועד שחברות קרובות- אין לי שם), היה קשה מנשוא. המקום נראה כמו מבוך ענק (או "ענקיסטי", אם נצ... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפני מספר ימים, ביום שלישי, חזרתי ללימודים. ארזתי שוב את תיק הגב הגדול שלי, בדקתי שיש לי מספיק מחברות סנופי (אין, עברתי למחברות צבעוניות בלי סנופי), שיש לי מפתח לבית ומשקפיים חלופיים, ושהטלפון לא עומד למות. התעוררתי בסביבות שבע, התלבשתי והלכתי לבית הספר, לראשונה זה יותר מחודשיים... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|