ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שישי, 12 במאי, 2017
ע"י פֶּפֶּר
ע"י פֶּפֶּר
"ובכן נבואות השירים העתיקים התקיימו, אפוא, במובן מסוים!" אמר בילבו.
"כמובן!" אמר גנדלף. "ומדוע לא יתקיימו? בוודאי אינך מפקפק בנבואות, רק משום שהיה לך חלק בהגשמתן."
//
בימים אלה, כאשר הצבע השחור באופנה והבוז העצמי כה פופולרי וכה משתלם, רצונו של המדור הזה להזכיר לקוראיו פרט זעיר שנשכח ברעש הגדול -
שיש לו ארץ נפלאה.
כי, מה לעשות, לפעמים אנחנו שוכחים. מתרגלים לכל דבר, גם לחיים בתוך נס. והמדינה הזאת שלנו היא לא פחות מזה.
אולי צריך לחזור שבעים שנה אחורה בשביל לתפוס. אבל באנו לפה, בגדינו לעורנו, עניים ונרדפים, מגורשים בבעיטה מארצות ערב, נמלטים מאירופה הבוערת. והקמנו פה מדינה מפותחת תוך עמידה בלחצים לא יאומנו ומאבק על קיומנו מדי שנתיים שלוש. ואיזנו איכשהו את התקציב, והפסקנו לגור בפחונים. על הדרך הקמנו אוניברסיטאות ומכוני מחקר וכור אטומי וחזרנו לדבר בשפה שהעולם הבלשני כבר הספיד מזמן.
ומה שמציק לנו עכשיו הוא מחיר הקוטג'.
ובכן, זאת התקדמות.
//
היֹה היה כאן סאטיריקן.
הוא לא נולד כאן, אבל היה הכי ישראלי שיש.
העברית שלו היתה עשירה ומחוצפת ונהדרת, אף שלא היתה שפת האם שלו.
הוא צחק על הממשלה ועל הצנע ועל הבירוקרטיה ועל החוצפה הישראלית, ועם זאת הוא שהמציא והוציא לפועל את האוקסימורון "סאטירה פרו-ישראלית".
הוא נפטר לפני 12 שנים, ועדיין מאוד רלוונטי.
הוא ליווה אותנו בשנים המטורפות ההן של קומנו, והצחיק אותנו על חשבוננו שלנו, בטורים וספרים וסרטים ומחזות שהפכו לחלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. ואיך בוחרים בכלל ציטוט אחד של אפרים קישון, כשכולם כל כך טובים?
הספר הזה, מושא הביקורת, יצא במהדורת מלחמה בהוצאת משרד הביטחון. כבר לא עושים דברים כאלה. לפני כמה שבועות הצלחתי סוף סוף להשיג אותו. קראתי מיד, בנשימה אחת, ואז קראתי שוב. ושוב. ומצאתי את עצמי פשוט מתגעגעת. ליכולת הזאת להיות פטריוט בלי להיות נלעג. להצחיק בלי לרדת לחייו של אף אחד, לאהוב את העם ואת המולדת בלי להתבייש, ובלי לעצום עיניים מול החסרונות. לקול השפוי בעולם של משוגעים, להומור הטוב, לסלחנות, להמצאות המילוליות שלו. לסאטיריקן הישראלי הטוב ביותר אי פעם. חבר, אתה חסר.
//
זוהי ארץ בה לא מצפים לניסים, אלא מתחשבים בהם.
זוהי ארץ שקיומה בסכנה מתמדת, אך תושביה מקבלים אולקוס דווקא מן השכנים למעלה.
זוהי הארץ היחידה בעולם שאני יכול לחיות בה.
זוהי הארץ שלי.
40 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
הן בעד הן סליחה שניצחנו הן אסופות של קטעי אקטואליה. אם אינני טועה יש כמה קטעים שמופיעים בשניהם.
|
|
האח הגדול
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אני קראתי בזמנו את "סליחה שניצחנו"
מעניין אם יש קשר בין הספרים.
|
|
קריקטורה
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
מותק של ביקורת. אין על קישון.
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
...והיום שאג לי מישהו בסיבוב "מה אתה עוקף, אידיוט!"
"היי!" שאגתי, "נאצר מקבל מיגים!" "סע, אדוני," אומר הוא, "אני יכול לחכות..." |
|
פואנטה℗
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
האופטימיות
שלך מדבקת. גזרתי ושמרתי.
"זוהי מדינת ישראל...כמה יפה. שמע, אל תידחק! אתה חושב, שמכיוון שהכול כאן יהודים, מותר הכול?! חמור!" |
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
גדול הסטיריקנים של מדינת ישראל, העולה החדש שבקושי דיבר עברית אבל ידע לכתוב יצירות מופת, סלאח שבתי למשל.
שאלה מעניינת שאל "רץ", ובאמת קשה לענות על השאלה הזו, בעידן ששחר חסון, עם חומר עלוב, וצרחות, נחשב למצחיקן ולגיבור תרבות. |
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
הוא נהדר! לא היה נהדר, אלא נהדר!
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
תודה לכולם :)
רץ, באסופה הזאת, שיצאה ב1970, מופיעות כמה סאטירות שיכלו להתפרסם היום בעיתונים. או בפייסבוק. הו, המחשבה על אפרים קישון עם פייסבוק. ייתכן, כמובן, שהאו"ם, והעיתונות הבינלאומית, והאמריקאים והערבים והבירוקרטיה - אולי אלה הם שלא השתנו. אני מעדיפה לתת את הקרדיט לאפרים קישון. אחרי הכל, לסאטירה פוליטית יש בדרך כלל תאריך תפוגה קצר מאוד, והנה הטקסטים שלו מצליחים להצחיק גם ב2017. |
|
מוּמוּ
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אני בת :)
אושיית פייסבוק |
|
האופה בתלתלים
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אריאלוש, התגעגעתי!
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
האם קישון היה יכול להיות רלוונטי לעכשיו? אני ממש לא בטוח?
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
נכון היית צריך
ומי זה אמיר מויאל?
|
|
מוּמוּ
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
זה אמיר מויאל כתב, לא אני.. אולי הייתי צריכה להבהיר את זה לפני.
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
פפריקה, תודה. אפרים קישון סיפר פעם בראיון שבכמות הזמן שהוא השקיע ללמודי עברית הוא היה יכול
בקלות להפוך "למהנדס אטום", אבל המקצוע שלו זה כתיבה, אז לא היתה לו ברירה.
מומו, נפלא !!! |
|
חני
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
מומו כל כך נפלא כל מה שכתבת.
ופפריקה יש לנו ארץ נהדרת באמת וקישון
היקר מעניין מה היה חושב עליה כיום. בדיוק עלה לי שיר בראש בשבילך. אז רגע מאתרת אותו. https://www.youtube.com/watch?v=xgMgL5eBKqw |
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
היתה לו דרך משלו לראות דברים.
לעתים היה מצחיק מאד עם ראייה אכזרית וכושר ביטוי יוצא מהכלל. חלק ממה שכתב רלוונטי גם היום. |
|
מוּמוּ
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
באיזו עוד מדינה,
יותר מ20 אלף איש יגיעו להלוויה של חייל שהם לא מכירים, רק כדי שההלוויה לא תהיה ריקה? היכן בעולם, אפשר למצוא ארגון כמו 'ידידים', שישלח אליך מתנדב לכל מקום כי נתקעת מחוץ לבית, כי יש לך פאנצ'ר, או סתם כי הרכב לא מניע? איפה ברחבי הגלובוס, תמצא אלפי ארגוני חסד, שיעזרו לך מכל הלב מבחינה רפואית, כלכלית, סיעודית, נפשית, ויחד עם מאות אלפי המתנדבים שלהם, אתה יודע שאף פעם לא תהיה לבד? * איזו עוד מדינה, עצרה את הנשימה שלה למשך 18 ימים (!) בחיפוש אחרי שלושה נערים שנחטפו? היכן בעולם, בזמן מלחמה ישנה דווקא הגירה חיובית מרחבי העולם? איפה ברחבי הגלובוס, אנשים מבטלים טיול שתוכנן במשך חודשים רק כדי שתהיה להם את הזכות להגן על המדינה שלהם? * באיזו עוד מדינה, חייל מוכן לסכן את חייו רק כדי שלהורים של החבר שלו יהיה קבר לעלות אליו? היכן בעולם, בתי החולים קורסים בזמן מלחמה, אבל דווקא בגלל כמות המבקרים? איפה ברחבי הגלובוס, תוכל למצוא מישהו שלא מסכים עם דעתך, אבל מוכן לקפוץ על רימון כדי שתוכל להמשיך ולהשמיע אותה? * איזו עוד מדינה, קיבצה אליה מאות אלפים מכל העולם שבאו לבנות אותה ולהיבנות בה? היכן בעולם, תושבי הצפון מארחים אלפי משפחות מהדרום המופגז, ותושבי הדרום מארחים אלפי משפחות מהצפון המופגז? איפה ברחבי הגלובוס, יש אנשים שלא משנה באיזה חור הם, את החגים הם יעשו יחד בבית חב"ד. ** אני רוצה לגור במדינה שבה לכולם יש דעה. גם אם זה על ספר שהם לא קראו. אני רוצה מדינה שבה אני יכול לצאת לאכול לאפה שווארמה עם סמנכ"ל הלוגיסטיקה ולדבר איתו בגובה העיניים. אני רוצה לדבר עברית. לשמוע עברית. לקרוא עברית. לנשום עברית. אני רוצה להתהלך באותם שבילים שבהם הילכו אבות אבותיי לפני אלפי שנים. אני רוצה לגור במדינה, שבה גם אחרי שעזבת – חשוב לך להזכיר כל הזמן לכולם כמה טוב לך שם בחוץ. |
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
לפני מספר שבועות קראתי לראשונה ספר שלו שמכיל סיפורים קצרים ואני בהחלט מבינה על מה את מדברת, אני ללא ספק אמשיך לשאר ספריו
ואפרים קישון הוא מה שנקרא יחיד מסוגו.
|
40 הקוראים שאהבו את הביקורת