רגע אחד של אזהרה :
אם אתם לא אוהבים חפירות, שונאים ביקורות משונות ולא מסוגלים לקבל דברים שונים מהרגיל אז אל תקראו, הביקורת הזאת לא שגרתית במיוחד... קצת כמו הספר... אבל על זה כבר נדבר בהמשך ^-^
אז אם אתם קוראים זאת ברכות! עברתם את האזהרה :)
עכשיו אפשר להמשיך לביקורת עצמה ;)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קודם כל אפתח בשלוש סיטואציות אשר קרו לי (כמובן)
הראשונה קרתה לפני שבוע בערך, דמיינו לכם אותי, משוטטת בצומת ספרים עם חיוך ענקי על הפנים (כמו שקורה לי בכל פעם שיש ספרים מסביבי) מחפשת אחר ספר טיסה טוב בעוד יומני החנונית 4 (שהתלבטתי עם לקנות או לא) בידי שלפתע עיניי לוכדות את הספר "פלא" ישר שעטתי על ההזדמנות ולקחתי אותו במהירות מהמדף, הייתה עליו מדבקת מבצע, עוד יותר טוב, חשבתי לעצמי עד שהבנתי שאני צריכה לבחור, יומני החנונית 4 או פלא? הבחירה די ברורה פה לא? אז לקחתי את יומני החנונית 4 (חחחחח סתם סתם, נו ברור שלקחתי את פלא) והלכתי לי לדרכי...
השניה קרתה ביום ראשון הזה, דמיינו לכם אותי, יושבת במטוס, אחריי שעות אין ספור של שופינג, בעודי רוצה לצרוח על המטומטם שהמציא את הדיוטי פרי המפגר והע-נ-ק-י בארץ (כן... אני ושופינג לא הולכים טוב ביחד...), מוציאה את הספר מהתיק, פותחת בעמוד הראשון ומתחילה לקרוא, זהו. מאותו הרגע אין יותר תות, הדברים היחידים שעצרו אותי היו ההמראה (הייתי בתוך ענן ^-^ וזה היה כל כך מגניב!) והנחיתה.
ועכשיו דמיינו לכם אותי, בבית המלון ברומא, יושבת על המיטה וקוראת מילה אחר מילה מהסוף, סוגרת את הספר ואז מבינה עד כמה זה היה טעות לקרוא אותו...
רגע! חכו שניה, לפני שאתם מתאגדים מול הבית שלי עם גרזנים מונפים באוויר תנו לי רגע להסביר, הטעות שבלקרוא את הספר הייתה התזמון, התזמון הנוראי שבו קראתי אותו, החשבתי אותו כספר טיסות אבל ברור לגמרי שהוא ספר למחשבה, (ועכשיו בעברית למי שלא מבין : ספר טיסות זה בדרך כלל ספר קליל מאוד כמו... אמממממ לא יודעת "הפיל שהלך לגן החיות" או משהו כזה, ספר למחשבה זה... כמו השם שלו, ספר שצריך זמן כדי לעכל אותו) הרי אני הייתי בלי טלוויזיה שהיא הגורם מספר אחד ששוטף ספרי מחשבה במהירות או מחשב או כל דבר אחר שיסיח את דעתי מהספר... (פרט לעיר המהממת רומא, המיתולוגיה וכו') הספר נשאר לי כל הטיול בראש, ויש לזה 2 סיבות עיקריות,
הראשונה היא שאוגוסט הוא לא הפלא היחיד בספר,
זהו! אמרתי את זה! סקלו אותי באבנים, גזמו את ידי, ערפו את ראשי בגיליוטינה, זרקו את בשרי לכרישים עשו בי מה שאתם רוצים, אוגוסט הוא לא הפלא היחיד בספר,למה? כי גם ויה היא פלא, לא כל אחת יכולה לוותר כמו שהיא עושה, לסבול כמו שהיא עושה ולתמוך כמו שהיא עושה, היא הקריבה את החיים החברתיים שלה בשביל אוגוסט, היא סובלת בשקט כדי לא להטריח את ההורים שלה, היא מגנה על אוגי כל פעם שמישהו מסתכל עליו מוזר, היא עושה הכל כדי שהוא יהיה מאושר... וזה רבותי פלא בפני עצמו... גם ההורים שלו, גם הם פלאים בפני עצמם, הם עושים הכל בשבילו, הם תמיד יהיו שם בשבילו, לא משנה מה יקרה, הוא תמיד יוכל להיעזר בהם... זה גם פלא, לא?
חוץ מזה אוגוסט הוא לא פלא! הוא ילד רגיל, הוא ילד רגיל עם פרצוף לא רגיל, זהו, זה כל מה ששונה בו, הפנים, לא יותר מזה, מבפנים הוא ילד רגיל, חכם, מצחיק, אחד שקל להתחבר אליו, אם לא היו לו את הפנים האלו הוא היה יכול להיות מאוד מקובל ואהוד. אבל יש לו את הפנים האלו, וזה מה שמייחד אותו קצת, זה מה שמראה עד כמה בני האדם מקובעים במראה שלהם, אם אתה לא נראה כמו שהנורמה אומרת לך אין לך הרבה סיכויים, אם יש משהו לא בסדר במראה שלך אתה כבר שונה, אפילו אני אתן לכם דוגמא :
אם כולם לובשים אדום ואתה לובש כחול יסתכלו עלייך מוזר
אם כולם הולכים ואתה יושב יסתכלו עלייך מוזר
אפילו אם אתה תתעטש ברחוב שקט יסתכלו עלייך מוזר
הרחקנו לכת עד כדי כך! אבל ככה זה בני אדם, הם חייבים להסתכל על השונה מהם, אני מודה, אפילו אני מגניבה מבט אל עבר אנשים כאלו ואחרים אבל אני לא ארתע ממישהו רק כי הוא שונה ממני וככה אוגוסט רואה את העולם, הוא יודע שהם מסתכלים עליו מוזר, הוא יודע שהוא לא נראה רגיל אבל הוא פשוט סבור שהוא ילד רגיל, וזה נכון. הוא לא פלא, הוא לא עשה משהו מיוחד ויוצא מן הכלל, הוא פשוט ילד רגיל אבל העולם שבו הוא חיי הוא לא רגיל, הניתוחים, הפנים, זה לא רגיל, בגלל זה אנשים לא מבינים אותו, כי הם לא חוו את זה על בשרם...
הסיבה השניה שאתמקד בה היא הכתיבה, הסופרת הצליחה להעביר בצורה ילדותית את נקודת המבט של אוגוסט וג'ק ובצורה בוגרת יותר את נקודות המבט של ויה וג'סטין, עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם "זהו?! ככה שופטים כתיבה?!" (גם אם לא באמת שאלתם את זה תזרמו איתי...) אז זהו שלא סיימתי, כל הקטע של נקודות המבט השונות, החלוקה לפרקים (שקצת פחות אהבתי), הכתיבה עצמה והשפה הלא רהוטה אך גם לא שפת רחוב, כל אלו ביחד יצרו איזו שהיא נקודת מבט מיוחדת מאוד שאני חייבת להודות לא ראיתי בעבר, בלי קשר לקטע של העלילה, הסופרת מצליחה להביא בצורה מאוד פשוטה ונורמאלית כביכול את שלל נקודות המבט השונות בספר וטווה לאט לאט חיים שלמים של משפחה וחברים, עם הכתיבה הלא מתאמצת והלא מתיימרת להיות עמוקה וכאובה שתציג את אוגוסט כקדוש מעונה, עם הדברים האלו היא מצליחה לגרום לקורא להישאב עמוק לתוך הספר ואפילו לפתח רגשות כלפי הדמויות, אני מודה שאני מתגעגעת לאוגוסט, לסאמר, לג'ק ולשאר הדמויות, אבל אני הכי מתגעגעת לתחושה הזאת שהרגשתי כשקראתי את הספר, כאילו אני הולכת על הקו הדק בין המציאות לסיפור וזאת תחושה שקשה מאוד מאוד מאוד להשיג, במיוחד בספר שמחובר כל כך למציאות...
אז לסיכום : לא פלא שקראו לספר הזה בשם שלו, הוא פלאי, הוא גורם לך לצחוק ולבכות כאחד, הוא גורם לקורא להרגיש איך זה להיות שונה מהחברה, הספר הזה פשוט פתח את עיניי הקורא ומשנה את נקודת המבט, אחריי שקראתי אותו נותרתי עם המון חומר למחשבה.
טוב עכשיו באמת לסיום, כי נראה לי שחפרתי על הספר די והותר : כספר טיסה לא כדאי לקחת אותו, אל תחזרו על הטעות שלי, אך עם זאת אני חושבת שכל בן אדם צריך לקרוא את הספר הזה פעם אחת לפחות, רק כדי להבין איך זה להיות "פלא"...
