ביקורת ספרותית על מונה מספר לכוכבים מאת לויס לורי
ספר מעולה

---

בימים אלו ששרת החוץ השבדית פועלת כפי שפועלת: כשבראיון לערוץ טלוויזיה בשוודיה לאחר הפיגועים בפריז התייחסה השרה מרגוט וולסטרום להקצנה של צעירים מוסלמים, נתנה כדוגמה את המצב במזרח התיכון, שם פלסטינים רבים לדבריה חשים ייאוש, סבורים שאין להם עתיד ונוהגים באלימות והדברים מכוונים נגדנו, נראה לי שיש מקום להזכיר את ספרה לויס לוורי סופרת ילדים מעולה.
הספר מתבסס על עובדות הסטוריות עוסק בסיפור הצלת יהודי דנמרק, בזמן מלחמת העולם השניה כשהעם הדני התגייס תוך לקיחת סיכונים להציל את יהודי דנמרק כ -7200 יהודים כשנודע להם שהנאצים מכינים אותם למשלוח למחנות ההשמדה והעביר אותם לשוודיה הנויטרלית שהיתה מוכנה בטובה לקבל אותם. זאת מול התנהגות עמים אחרים באותה תקופה נוראה והדברים ידועים.
גבורות הספור הן שתי ילדות בנות 10,שכנות וחברות אלן-יהודיה והשנייה-אנהמריה-נוצריה .
ידידות בין הילדות ובין המשפחות מבלי להתעלם משוני התרבותי/דתי - ומתוארת כמרכיב חיובי במערכת היחסים.
כבוד השונה , פלורליזם. ההתארגנות של הדנים להוציא לפועל את היהודים מתחת לאפם של הנאצים מדהימה. אנהמריה ומשפחתה לוקחים חלק בהצלה, זהו אמצעי ספרותי שמקרב את הקורא ונותן לספור גוון אישי . סיפור משובח שמתקשר לאמיתות הסטוריות בעלות ערך.
מבחינתי זהו שעור בהסטוריה, הומניזם, תרבות פוליטית דמוקרטית. שיש לזכור ורצוי ומומלץ ללמד בבתי הספר.
בהקשר זה אני מביא את שירו של נתן אלתרמן בשבח שוודיה בעת ההיא לשואה ראוי לידיעה יש לזכור ששוודיה ודנמרק נהגו אחרת מנורבגיה וסייעו.

"מעטים הם יודעי הלשון השוֶדית

מי דובר בה? אולי רק השוֶדים עצמם.

כי ארצם בהרים ובפיורדים אובדת,

וקטן ומֻצְנָע העָם.



ועת שוֶדיה אמרה: "הנני מקבֶּלת

מגבול דַנְיָה (הקשר לדנמרק) את כל היהודים הגוֹלים",

נוכחו וראו כל עמי החֶלֶד

כמה דל הוא בשוֶדית אוצר המלים.



כי רבות מדינות כבר כָּהֵנָה הכריזו,

אך הללו הראו את גִנְזֵי לשונָן

במילות "אינפילְטְרַציה", ו"קווֹטָה" ו"ויזה"...

רק בשוֶדית

מלים שכאלו אינן.



ועת נער נמלט אל גבול-שוֶדיה מציד,-

היא איננה פונה לעַיֵּן בַּמפות.

היא פשוט מוליכה אותו פנימה לַבַּית,

בלי לדעת כי זו שאלה של טרַנְסְפורט.



מדינות בעולם יש גדולות שבעתים

ומקום בהן רב למַחְסֶה וּמָלון,

אך לפני הצילן איש-טובע ממים

אוהבות הן תמיד להביט בַּמִלון.



יען שפת מִלּוֹנָן ססגונית כַּפּרפר היא -

יש "קצה-גבול-של-יכולת", או "כושר קליטה".

רק בשוֶדיה עוד חי המנהג הברברי

להציע לַהֵלֶך כוס תה וּמִטָּה.



ולכן הגדרות היא איננה בוררת

ואיננה מרבה דקדוקי מנגָנון,

היא כותבת פשוט: "הַכְּנִיסָה מֻתֶּרֶת"...

ויסלח לה האל על דלוּת הסגנון.



ויאמַר לה האל בדמעה: שוֶדיה, שוֶדיה,-

שתי מלים נשכחות את כָּתַבְתְּ על פתחים.

אך שוות הן טרקְטַטים ואנציקלופדיה,

כן... אפילו בריטניקה... כל הכרכים.



ואזי מלאכים בלחישה יְמַלֵּלוּ

ואָמרו זה לזה: מָה רבָּה התהום,

אם שתי המלים הפשוטות האלו

הולידו דמעה בעיני מָרוֹם."

» ביקורות נוספות של מיכאל
» ביקורות נוספות על מונה מספר לכוכבים