Mona

Mona

בת 7 מJerusalem




» דירגה 11 ספרים
» כתבה 0 ביקורות
» יש ברשותה 12 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 4 שנים ו-5 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 3 שנים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» מדף הספרים (4 מתוך 12)
ביקורות ספרים:

מוצגות 1 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

מאוד אהבתי את הספר הזה וקראתי אותו תוך יומיים. היו בו לא מעט תובנות מעניינות והומור. הספר הזה הוא לא ממש על נורבגיה (חוץ ממ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-1 חודשים


Mona עוקבת אחרי
עוקבים אחריה
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 3 שנים ו-1 חודשים
» פטיפון (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-3 חודשים
» אתה (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-4 חודשים
» - (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-4 חודשים
» מנוף ירושלמי (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-4 חודשים
» ציפיות זה לכריות (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-4 חודשים
» ניצוץ (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-5 חודשים
» הסתלקות (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-5 חודשים
» ארוחת בוקר (סיפור שכתבתי)
טוקבקים על ביקורות ספרים:
לפני 4 שנים ו-1 חודשים
» אם תשאל את אליס / אלמונית
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

טיפשונת
מדברת אליו במוחה
מספרת לו כל מיני סיפורים
חלקם מעניינים
חלקם פחות

והיא מתהלכת ויש בה מנגינה
ולרוב היא עצובה
אבל לפעמים היא שוכחת לו לספר
ואז היא רוקדת בפנים
ויש בתוכה פטיפון
והוא מנגן תקליטים כאלה
ישנים שעושים לך געגועים
למין בית שמעולם לא היה
ואז היא מדברת קצת
ושוב מתחילה לספר סיפור

טיפשונת
הוא לא באמת ירצה לדעת
את כל העלילות
בבקשה שהיא תבין יום אחד
בבקשה

אתמול מישהו אמר שיש גבול נורא דק
בין האושר לעצב
היא רואה את זה במו עיניה
היא חיה על גבולות קטנים
שוממים כאלה
עם אנשים שמנסים להסתנן דרך גדרות
עם חורים
והם כולם כל כך צמאים להגיע
אבל היא חושבת שאין שם באמת כלום
אבל אדם צריך סיבות להמשיך
נכתב לפני 3 שנים ו-1 חודשים
איך מוזר פה הכל
כל יום הוא כמו גבעה חדשה
ושדה ירוק ופורה
שאוסף את כל מחשבותיי
ושתיקה אחת קטנה
שמתעצמת ופוחתת בו זמנית
ועיניים שקוראות הכל
ופה שותק
והכל כל כך חזק ואמיתי
האמת היא
שאני לא יודעת מה יהיה איתי
ומה הטעם בכלל? מה?
הרי הפצעים יגלידו ואיתם יופיעו חדשים
במקומות אחרים
צלקות שנולדת איתם
שעוטפות אותך
שיודעות עלייך הכל ולא נותנות לשכוח
פה מסתכם סיפורי.
אני במקום אחר עכשיו
והבנתי, הבנתי הכל
ףואני מרגישה איך הדם זורם והלב דופק
אבל משהו התכבה
הריקנות ממלאה את גופי
החיים הם דבר כה מבלבל
והעולם שלי והעולם שלהם
אני נכבית
אולי מהר מדי
אבל המדורה שדולקת בי
שמכאיבה ומעוררת כל פרט
שביבי זיכרון מימים רחוקים רחוקים
וההבנה פתאום חודרת לכל מקום
מה הטעם להמשיך לחלום על כל היופי
ולחיות בעולם כה מכוער
נכתב לפני 3 שנים ו-3 חודשים
3. -
דברים שאני לא מתנצלת עליהם:
אני לא מתנצלת על הסלחנות
אני לא מתנצלת על הרגשנות
אני לא מתנצלת שקרוב לוודאי אשנא מאוד ואוהב מאוד אנשים בחיי
אני לא מתנצלת על הצורה שבה אני מנצלת את הכוח שקיבלתי
אני לא מתנצלת על איך שאני נראית או נשמעת
אני לא מתנצלת על ציניות
אני לא מתנצלת על הפגיעות שקיימת בי
אני לא מתנצלת על כך שאנשים פגעו בי ויפגעו בי
אני לא מתנצלת על ההגנה
אני לא מתנצלת על רוב החולשות
(רק על אלה שגורמות לי להפסיד דברים מעוררי אושר בחיי)
אני לא מתנצלת על מי שאני
רק על מה שאיבדתי אני ממש ממש מצטערת.
נכתב לפני 3 שנים ו-4 חודשים
כך הם טיפסו ברעב בלתי מוסבר
היא חיפשה את ידו, שיוביל
שישמור
הוא עלה קומה אחר קומה
רק להרגיש שווה עם המנוף
אם היו לי אז המילים הנכונות, הייתי שואלת למה בכלל כתבת
הרי גגות גבוהים תמיד נראו לי מפחידים
ואתה קריר כמו הקור של השלג בצווארי.
אז קדימה, תשאף את ירושלים
תשמע את השיר עם הפסנתר השמח
אני הרי אעמוד פה תמיד.
לשמור שהרגע לא יברח
ואתה תביט בנוף ותפרח.
נכתב לפני 3 שנים ו-4 חודשים
אני הבנתי
שאין לי מה לצפות
השגרה לעולם לא תשתפר
ואני אשתוק ואמשיך לגרד לאט לאט
את הפצעים
וכל מה שארצה אומר
למרות שהכאב מבצבץ
וכל מילה שאתם אומרים שורפת לי בפנים
כל מה שאני רוצה זה המנה הבאה
ואם אין לכם מה לתת, מי אני שאבקש
נכתב לפני 3 שנים ו-4 חודשים
הבחור עם העיניים הגדולות
שמסתכל עלי ארוכות
הבחור עם העיניים הכחולות
מדבר בשפות זרות
הבחור עם הגב השפוף
והגוף צנום
שהפך לעולמי רק לקצת
שבחיים לא אשמע את קולו אומר את שמי
שבחיים לא אדע מה עובר במחשבותיו הכמוסות
שבחיים לא ילטף את צווארי
ולא יצחק מצחוקי

שימשיך להביט בי ארוכות
בארוחות הצהריים
ואני אמשיך לדמיין כל מיני חלומות
עד שהכאב יימאס ואתייאש
אבל הוא הסיבה
בינתיים.

הבחור עם המבט העצוב
שבחיים לא אדע מה הוא הכי אוהב בעולם
הבחור הזה הוא רק עוד חלום רחוק
רק עוד חלקיק נוצץ בין כולם.
נכתב לפני 3 שנים ו-4 חודשים
הוא ארז את הגוף שלו באטיות מהשטח
בצלילים קצרים ומפחדים
רגליו רעדו אבל רק מבפנים
הם לא יודעים כלום

ומילותיו הלכו למסע בעולם אחר
אז הוא חדל מלנסות
ביום אחד בהיר הנחמה תבוא עליו
והוא יעניק עוד הזדמנות.

נכתב לפני 3 שנים ו-5 חודשים
מחר את תתעוררי בבוקר לרחמים של עשר בבוקר ביום חול כשכולם עוסקים בחיים הפתאטים שלהם בהשקעה מרובה את תסתכלי בחוסר רצון לחיים בעיניים ותלחשי תפילה אילמת ותבקשי ממש יפה מאלוהים, או מבודהה או מישו ומריה או ממוחמד או מנשמות אבודות אחרות בעננים או פשוט מכולם ביחד בשביל לחסוך זמן שיקחו ממך את הסבל שהפך למי שאת ושיקחו גם על הדרך אותך כי מה הטעם. מה הפואנטה. מה את שואלת בכלל ולמי את מתחננת ולמה את מנסה הרי כל זה לנצח יהיה שייך בלעדית לאוסף הפתקים הכושל שלך בפלאפון והכאילו ״זעקה לעזרה״ הזה חסר משמעות כי אנחנו חיים בעולם האבסורד ומזל שלמדנו על זה בתיאטרון אחרת היית ממשיכה לבקש ממש יפה כמו כשהיית קטנה ובארבע בבוקר היית מתעוררת מסיוט עם דפיקות לב יותר מהירות מכל העולם ובתפילה אילמת מתחננת לאלוהים שרק לא יפגע באימא או אבא ושיעשה שהכל יהיה בסדר. חבל שאז לא התפללת גם שתרצי לחיות בגיל שמונה עשרה כי אולי כשקטנים יש אלוהים

ואז כשהיית מסיימת עם התפילה אחרי שממש ביקשת יפה
ליבך נרגע והפך לחרשי וגופך צלל לעומקי התרדמת

כשאני אכנע בקרב אני רק רוצה שתדעו שלא לכולם יש מקום בעולם ואל תתנו לזה לדכא אתכם כי אם אתם לא מתעוררים בבוקר לרחמים עצמאיים בתור ארוחת הבוקר אז אולי יש לכם פה מושב שמור וחבל ככה לותר עליו
נכתב לפני 3 שנים ו-5 חודשים
למה לקום להתקלח
למה לעזאזל להתאפר
למה להתעורר בבוקר
ולמה לקום ולשטוף פנים
ולמה לחייך לאנשים
אם כל החיוכים הם אותה צורה
למה ללבוש נעליים
למה למצמץ
למה לנעול שפתיים
למה להביט
ולמה לבלוע רוק
למה לבלוע כדורים
למה לבלוע מים
למה לאכול
ואז לחרבן
למה לכתוב שירים למה
נכתב לפני 3 שנים ו-6 חודשים
קבוצות קריאה:
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. ספרים שהפכו לסרטים אישית 13 510 לפני 3 שנים ו-11 חודשים
2. #1 אישית 29 451 לפני 3 שנים ו-11 חודשים
3. חולשות אישית 28 670 לפני 4 שנים
4. #2 אישית 9 380 לפני 4 שנים
5. Short אישית 2 227 לפני 4 שנים

» סך הכל 81 ספרים ב-5 רשימות.

הקוראים:



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ