טיפשונת
מדברת אליו במוחה
מספרת לו כל מיני סיפורים
חלקם מעניינים
חלקם פחות
והיא מתהלכת ויש בה מנגינה
ולרוב היא עצובה
אבל לפעמים היא שוכחת לו לספר
ואז היא רוקדת בפנים
ויש בתוכה פטיפון
והוא מנגן תקליטים כאלה
ישנים שעושים לך געגועים
למין בית שמעולם לא היה
ואז היא מדברת קצת
ושוב מתחילה לספר סיפור
טיפשונת
הוא לא באמת ירצה לדעת
את כל העלילות
בבקשה שהיא תבין יום אחד
בבקשה
אתמול מישהו אמר שיש גבול נורא דק
בין האושר לעצב
היא רואה את זה במו עיניה
היא חיה על גבולות קטנים
שוממים כאלה
עם אנשים שמנסים להסתנן דרך גדרות
עם חורים
והם כולם כל כך צמאים להגיע
אבל היא חושבת שאין שם באמת כלום
אבל אדם צריך סיבות להמשיך
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
