“גי דה מופאסאן, כותב פורה שהתחרה בזמן האוזל שלו בשל מחלת הסיפיליס בה לקה, כתב המון, מעט רומנים והרבה סיפורים קצרים ומאמרי עיתונות וביקורות אמנות. ולמה הקדמה זו? משום שקובצי סיפורים רבים התפרסמו בעברית, חלקם עם אותם סיפורים החוזרים על עצמם. אלא שמופאסאן הוא מופאסאן והוא יודע לכתוב סיפור קצר, אמנות נסתרת לכותבים רבים. 30 סיפורים התקבצו כאן בתרגומה המעולה של אביבה ברק, ובסיכום קצר לו הוסיפה והוא בהחל”

“# שתי הנובלות הקצרות – בערך שעה קריאה – הנמצאות בספר הזה מאפיינות היטב את סגנונו של זולה. סגנון תאורי, דרמטי, רגשני, עם הדגשות וניגודים חריפים בין א' לב'. (בכריכה האחורית קוראים לזה "נטורליסטי", שתדעו...) הוא מצליח לאפיין דמויות ומצבים באופן דיכוטומי: טוב מול רע, תמים מול דקדנטי, אושר מול אסון. הקוץ פה הוא התרגום. ניסוחיה של המתרגמת אביבה ברק מסורבלים ולא נעימים לקריאה. הספר הזה מוכיח עד כמה חש”

“ספר זה יצא שנים רבות לאחר מותו של פרוסט, דפי הטיוטה של הספר נמצאו אצל אחייניתו לאחר מותה בשנות ה-80 של המאה הקודמת והספר יצא לאור ב-1987, מעל 60 שנה לאחר מותו של פרוסט. הספר הוא פרק מתוך יצירתו העצומה "בעקבות הזמן האבוד", אך ניתן לקרוא אותו בנפרד ולקבל רושם על יצירתו של פרוסט מבלי לקרוא את מעל 3000ע"מ של "בעקבות הזמן האבוד". הספר כתוב בסגנון זרם התודעה והוא אוטוביוגרפיה חלקית של יחסיו ההומוסקסואל”

“שתי נובלות קצרות, האחת "תמורת לילה של אהבה", מספר את סיפורו הטראגי של ז'וליין, בחור המאוהב נואשות בשכנתו היפה ומתוקף אותה אהבה מסנוורת, הוא אינו מפעיל שיקול דעת ומבצע למענה מעשה נועז ונמהר. בנובלה השנייה "השיטפון", מתוארת משפחה מאושרת המגדלת גידולים חקלאיים, הגידולים עולים יפה. המשפחה מתרחבת, אב המשפחה רווה נחת ואז לפתע, נהר הגארון הקרוב לבית המשפחה, עולה על גדותיו ושועט לעבר הבתים תוך שהו”

“גי דה מופאסאן, כותב פורה שהתחרה בזמן האוזל שלו בשל מחלת הסיפיליס בה לקה, כתב המון, מעט רומנים והרבה סיפורים קצרים ומאמרי עיתונות וביקורות אמנות. ולמה הקדמה זו? משום שקובצי סיפורים רבים התפרסמו בעברית, חלקם עם אותם סיפורים החוזרים על עצמם. אלא שמופאסאן הוא מופאסאן והוא יודע לכתוב סיפור קצר, אמנות נסתרת לכותבים רבים. 30 סיפורים התקבצו כאן בתרגומה המעולה של אביבה ברק, ובסיכום קצר לו הוסיפה והוא בהחל”

“# שתי הנובלות הקצרות – בערך שעה קריאה – הנמצאות בספר הזה מאפיינות היטב את סגנונו של זולה. סגנון תאורי, דרמטי, רגשני, עם הדגשות וניגודים חריפים בין א' לב'. (בכריכה האחורית קוראים לזה "נטורליסטי", שתדעו...) הוא מצליח לאפיין דמויות ומצבים באופן דיכוטומי: טוב מול רע, תמים מול דקדנטי, אושר מול אסון. הקוץ פה הוא התרגום. ניסוחיה של המתרגמת אביבה ברק מסורבלים ולא נעימים לקריאה. הספר הזה מוכיח עד כמה חש”

“ספר זה יצא שנים רבות לאחר מותו של פרוסט, דפי הטיוטה של הספר נמצאו אצל אחייניתו לאחר מותה בשנות ה-80 של המאה הקודמת והספר יצא לאור ב-1987, מעל 60 שנה לאחר מותו של פרוסט. הספר הוא פרק מתוך יצירתו העצומה "בעקבות הזמן האבוד", אך ניתן לקרוא אותו בנפרד ולקבל רושם על יצירתו של פרוסט מבלי לקרוא את מעל 3000ע"מ של "בעקבות הזמן האבוד". הספר כתוב בסגנון זרם התודעה והוא אוטוביוגרפיה חלקית של יחסיו ההומוסקסואל”

“שתי נובלות קצרות, האחת "תמורת לילה של אהבה", מספר את סיפורו הטראגי של ז'וליין, בחור המאוהב נואשות בשכנתו היפה ומתוקף אותה אהבה מסנוורת, הוא אינו מפעיל שיקול דעת ומבצע למענה מעשה נועז ונמהר. בנובלה השנייה "השיטפון", מתוארת משפחה מאושרת המגדלת גידולים חקלאיים, הגידולים עולים יפה. המשפחה מתרחבת, אב המשפחה רווה נחת ואז לפתע, נהר הגארון הקרוב לבית המשפחה, עולה על גדותיו ושועט לעבר הבתים תוך שהו”