“הרעיון הבסיסי של הספר נועד לשירותם של אנשים עצלנים (כך נראה לי): יצירת שכפול לנשמה ולגוף כך שהכפילים יעשו את כל מה שהמקור לא רוצה או אין לו כח לעשות (סידורים, קניות, דברים מסוכנים). בזמן שהם עובדים עבורו הוא יוכל לשבת בבית (האמת שאני לא עצלן ממש. בגבולות הסביר.... אבל לפני זמן מה נזקקתי לשירותיו של משרד ממשלתי כלשהו, לא חשוב שמות, בעניין שצריך להגיע פיזית למקום. לאחר שקיבלתי "שירות ויחס מעל המצופה" , נזכרתי בספר הזה. ואמרתי כמה היה טוב לשבת בבית בזמן שכפיל יבזבז כאן כמה שעות במקומי).
בעצם מדובר כאן על גולמים עם תוחלת חיים של יום אחד, לאחר מכן גופות החרס שלהם מתפוררות. הטכנולוגיה סורקת את האישיות שלך, הנשמה שלך, ומטביעה על חימר חד פעמי... 'גולם' שהוא למעשה כפיל נפשי שלך. זו טכנולוגיה כל כך זולה ששליחתו של גולם לעשות עבורך עבודה קלאסית במשרד, תביא רווח משמעותי יותר מהעלות. בסוף היום, היוצרים מתחברים לחוויות הגולמים שלהם כשהללו חוזרים ומעלים להם את חוויותיהם. יש דרגות שונות של גולמים, מקודדים בצבע כדי להעריך את הציון שלהם; הירוקים הם הזולים והשבריריים ביותר, האפורים עמידים יותר ובעלי יכולת מוחית גבוהה יותר, השחורים בשורה הראשונה מסוגלים ואינטליגנטיים יותר מהיוצרים.
הספר ארוך מאוד ולא פשוט להשאר מרוכז לאורכו, בעיקר כשכולו נסוב על הציר המרכזי שתארתי. אבל , יש בו חקירה יסודית של הרעיון המדהים הזה וזה מה שמשאיר את הקוראים במתח עד סוף הספר. (אלה שאכן נשארו....אני מכיר כמה שלא קראו אותו עד הסוף ולמרות שהפסיקו באמצע, העריכו את הרעיונות שבספר). המחבר מציג טכנולוגיה יוצאת דופן אחת וחוקר מכל הזוויות, וכל השלכה אפשרית של ההמצאה המשנית את העולם; מדעית, חברתית, פילוסופית. זה בעצם ניסוי מחשבה יותר מתחזית.
אמנם יש יותר מדי דמויות כדי לעקוב אחריהן, אבל העיקריות מפותחות בצורה סבירה. האופן שבו מספר המחבר (דיוויד ברין שהוא פרופסור לאסטרופיזיקה ככל שני זוכר מספריו הקודמים) הוא מעניין : היוצר מתחיל כעצמו ואז האישיות שלו מתפצלת בהדרגה.....
ולמרות כל מה שכתבתי, אני יכול להבין את מי שלא ירצו להמשיך בקריאה. יש רבים שהלינו על העריכה הלא טובה שלו (אני לא כ"כ מבין בזה ואולי זו הסיבה שזה לא הפריע לי. כככה שלפעמים יוצא טוב כשלא מבינים משהו)
לסיכום, יש בספר הזה מעין מלכוד 22: אם הרעיון נועד לאנשים עצלנים (ששולחים כפילים לבצע עבודה), אז האורך שלו לא יאפשר לעצלנים לגמור את הספר עד הסוף. אולי צריך כפיל שיקרא.”
