ביקורת ספרותית על אלברטין איננה מאת מרסל פרוסט
ספר מעולה

---

פחדתי ועודי מפוחדת להתחיל את 'בעקבות הזמן האבוד'. על כן, החלטתי לקרוא ספר 'אחר' של פרוסט לפני הצלילה לאותו זמן אבוד.
על כל פנים, לא רק שגיליתי ש"אלברטין איננה" גם הוא, למעשה, עוד חלק באותו רומן רחב יריעה (אם כי מבודד בפני עצמו-יחסית) אלה שגם פה הייתי אבודה. לטובה ולרעה.

אתחיל ברע, פרוסט כותב בצורה כמעט בלתי אפשרית לקריאה.בטח ובטח קריאה של רומן. מצדו האחד הוא מתקרב לפילוסופיה אבל הוא לא באמת, יש בו יותר מדי פיתולי פיתולים..
התמודדות עם ספר מסוג שכזה לא תמיד כייפית. אין פרקים,אין עצירות...מרסל פרוסט נשם עמוק ונשף את מילותיו אל הדפים בבת אחת, ללא כל התחשבות מינמילית באנשים רגילים שכמותי.

אבל הטוב...הוו...הטוב שלו זה טוב אמיתי, על סף השלמות! איזו כתיבה, עוצרת נשימה, מרתקת, מעוררת, מופלאה...אינטליגינציה רגשית שאין כדוגמתה (במלוא הרצינות, עוד לא קראתי משהו שכזה [אולי חוץ מכמה עמודים בודדים בספרו של מוסיל 'האיש בלא תכונות']).
הכתיבה שלו קרובה ליצירת אומנות,לשירה...כאילו הוא אינו אלא פרגמנט בלתי נפרד מהתרבות של היום..נוסך השראה בכל.

"אלברטין איננה" מספר על רגשותיו המפותלים ומחשבותיו המסועפות של הגיבור בעקבות עזיבתה של 'אהובתו'-בת זוגו אלברטין ביום בהיר אחד.
אע"פ שלבני הזוג לא היה שלמות בטיב יחסיהם לפני הפרידה...כה קשה לגיבור ההתמודדות עם ההעזיבה, הנטישה והריקנות- היפרדות מכוח ההרגל של עצמנו- הניתוק מ'השלנו' שהכרנו כל כך טוב עד כה-
"הקשרים ביננו לבין זולתנו אינם קיימים אלה במחשבתינו....האדם הוא יצור שאינו מסוגל לחרוג מגבולות עצמו, שאינו מכיר את זולתו אלה מתוך עצמו, וכאשר הוא אומר את ההיפך- הרי הוא משקר."

פרוסט בעצם מתאר רגשות סתמיים ותפלים כל כך...הרי כמעט כל בן אדם עובר כאב שכזה מתישהו, לא?
אבל הוא שונה ולא סתמי...
ואני..לרגע, בעקבותיו...טיפ-טיפ-טיפה פחות רגילה.

» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על אלברטין איננה