אדמון ז'אבס נולד בקהיר ב-1912. ב-1956, בעקבות מערכת סיני, עקר ממצרים והשתקע בפריז. בין 1963 ו-1965 ראו אור בצרפת שלושת הכרכים הראשונים של ספר השאלות; עד מהרה היה ז'אבס לאחד הסופרים החשובים בספרות הצרפתית בת־זמננו, זכה להוקרה בעולם כולו, וספריו תורגמו ללשונות רבות. הספר שלפנינו הוא הראשון בסדרת ספר השאלות, ועליו כותב ז'אבס: "ספר השאלות הוא ספרו של הזיכרון. רבנים מדומים, שקולם היה לי לפה, משיבים על שאלות טורדניות בדבר הראִייה, הדיבור, החירות, הבחירה, המוות; את תשובותיהם קורא זוג אוהבים אבודים, ואילו אני עצמי ניסיתי לשוב ולמצוא, בשולי המסורת ומבעד לדיבורים, את הדרך אל מקורותי. כדי להיות קיים, צריך אדם להיקרא בשם; אבל כדי לחדור אל עולם הכתיבה צריך אדם ליטול על עצמו, בד בבד עם שמו, את גורלם של כל צליל, של כל סימן המנציחים את השם הזה. מאידיליה פשוטה וטרגית עולה קולו של שיר אהבה והוא, למרות הכול, שיר של תקווה. תכליתו לעשותנו עדים ללידתו של הדיבור, ובתוך מימד על־ממשי, להרחיב את סף הייסורים המתמצים בעם רדוף עד צווארו, שקינתו שבה ובוקעת, דורות על דורות, מפיהם של קדושינו המעונים."