קולט

קולט

סופרת

קולט (מצרפתית: Colette) הוא שם העט של הסופרת הצרפתייה סידוני-גבריאל קולט (בצרפתית: Sidonie-Gabrielle Colette;‏ 28 בינואר 1873 - 3 באוגוסט 1954).

ספריה בעברית:

1951). ג'יג'י, מצרפתית: פנינה בת שלה, ירושלים : מסדה.
(1975). שרי, מצרפתית: בבה ינאי, [תל אביב] : עם עובד.
(1986). הולדת יום; סידו, מצרפתית: אביבה ברק, ‫[תל אביב]: הקיבוץ המאוחד.
(2005). החתולה, מצרפתית: אביבה ברק, ‫תל אביב: רסלינג.
(2012). שרי, מצרפתית: בבה ינאי, אחרית דבר: מאת משה סקאל, הוצאת פן-ידיעות ספרים.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (35):
ספרים שצריך לקרוא, FIFO & LIFO, ספרות מתורגמת , פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, צרפת (הוצאת נהר ועוד ...), תומחר , הספרייה העברית בברלין, סיפורי אהבה, ספרים במהלך קריאה, ספרי ההתבגרות שלי, עם עובד ספריה לעם ספרית ילקוט (למכירה) *4* ארבעה ספרים ב-50 שקלים, ספריה לעם , ספרים שקראתי, זלי תקרא בהמשך, תכנים מורכבים, ספרים שקראתי, ספרים משעממים , ללל, לקרוא אבל בצ'יל, עוד ...
1.
הולדת יום (1928) וסידו (1930) הן יצירות מגובשות, המביאות את סיפורן של בת ואם, מעין יומן המתעד את גיל המעבר, את זקנת הנעורים ושחר הזקנה וחושף בחידות ובעידון סיפור של אישה המחליטה להתייצב בכבוד מפוכח מול ריפיון המתחיל לתת אותותיו בגופה, עדיין לא ברוחה, סיפור כיבושה של עצמאות ורגישות, של פרידה מן מהתלות המוחלטת של האוהבת בגחמות המין הראשון, תוך כדי מגע אינטימי עם הים, עם החוף, עם הטבע, המוליך את קולט, גיבורת הספר, אל הסיטואיות ואת התבונה שציינו את אמה, סידו, שהיתה "אוחזת את הוורדים סנטרם ומביטה היישר בעיניהם." עם אחרית דבר סידוני גבריאל קולט נולדה ב-1873. ב-1893 נישאה למו"ל ועיתונאי ידוע. ספריה- חמישה בסדרת קלודין נכתבו לפי רעיון של בעלה. ספריה נקטלו על ידי המבקרים שהאשימו אותה שהיא כותבת על מין, על תענוגות הגוף וכו', היות ורוב גיבוריה הם זונות, פילגשים, מאהבים ואהובים ועוד. בספריה היא הציגה את רצונה של האישה בחופש כלכלי ובעצמאות, ובכתיבה אירוטית- קלילה אבל עם מבט פסיכולוגי יוצא דופן על האישה. קולט לא התכחשה מעודה לנשיותה, ויצאה לנגח את הטאבו החברתיים שהצמיחו נשים כנסיכה דה קלוו ואמה בובארי. ...

2.
3.
חששותיו של גבר צעיר מנישואיו הטריים וגעגועיו לבדידות שבחדר נעוריו, התערערות ביטחונה של אשה החווה את התרחקות בעלה וכן חתולה אחת, המספקת מרגוע והנאה לבעליה ואשר חייה מותקפים ומשתנים בעקבות ההתפתחויות בקשר הזוגי האנושי שסביבה – הם השוזרים את סיפור העלילה של הנובלה החתולה. נובלה חושנית זו מאת קולט – אחת הסופרות הצרפתיות הפוריות והחשובות מתחילת המאה ה-20 – עוקבת אחר משולש אהבה בלתי שגרתי: גבר-אשה-חתולה. דווקא דרך חיית המחמד, חתולת שארטרו סגולה כחלחלה, עולות חולשותיו של המין האנושי, ובמיוחד קנאה וילדותיות אשר נפגשות במתחם בורגני הקושר שתי משפחות מבוססות בברית נישואין. ברית זו, המתנודדת בין תכליתיות, תשוקה חולפת, רתיעה ואהבה, נבחנת כאן בכלים חדים וקולחים, בשפתה המיוחדת של קולט. הסופרת הפרובוקטיבית (1954-1873) – אשר נישאה פעמים רבות, הייתה מעורבת ביחסי זוגיות לסביים ואף התפרנסה כרקדנית עירום במועדוני פריז כדי לשמור על עצמאותה – אינה חוששת לעמת עולמות ודימויים באופן בלתי מתקבל על הדעת לכאורה, ועושה זאת באופן הגורם להיענותו של הקורא, אשר מזדהה ונרתע גם יחד מהדרמה הקאמרית המרקדת סביב תשוקה ודחייה ואף עלולה להגיע לידי רצחנות מאיימת. יחסה המיוחד של קולט לבעלי חיים, אשר בא לידי ביטוי ברבים מספריה, מקבל כאן נפח אינטימי עד שנדמה כי כל אוהב חתולים עלול לחוש כאילו סודו, שאותו לא העז לגלות אף לעצמו, נוסח לפתע ונחשף אל העולם ברבדים שלא שיער. מתרגמת המופת מצרפתית, אביבה ברק, תרגמה את החתולה תוך כדי כך ששימרה את מארג הקולות המגוון של היצירה ואת המרקם הלשוני העשיר והייחודי של קולט. עד כה תורגמו לעברית רק יצירות ספורות מבין חמישים הספרים שפרסמה קולט: "הולדת יום" (הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד, 1986) ו"שרי" (עם עובד, 1975). "אני אוהבת את כתיבתה של אשה זו […] קולט גילתה שפה שבאמצעותה קראה בשם לאותה התמוססות שבין הדברים שאנו מכנים בחופזה תאוות הגוף לבין האינסופי של העולם […] נודדת או לכודה, חופשייה, אכזרית או מאוהבת, היא מעניקה לנו 'אלף-בית חדש' שבאמצעותו היא כותבת את בשר העולם". ז'וליה קריסטבה, מתוך: "קולט", הגאונות הנשית, כרך III...

4.
הוצאה מחודשת, ערוכה ומעודכנת של הרומן הקלאסי מ-1920. לאה לונוול, לשעבר נערת שעשועים מושכת, מתמודדת עם אובדן היופי והזוהר של ימי עלומיה. גם פרשת האהבים הלוהטת ביותר שלה – עם פרד פרלו המכונה שרי, פלייבוי מפונק ונהנתן שגילו מחצית מגילה – עומדת להסתיים. אבל שני הנאהבים אינם מבינים עד כמה הם קשורים זה לזה ועל איזה חלק חשוב בחייהם ייאלצו לוותר אם ייפרדו. הרומן משרטט דיוקן אופייני של גינוני הסלונים הפריזאיים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ובד בבד גם מצליח לחשוף אמת נצחית בדבר הקשר בין אהבה, סקס וארעיות החיים. שרי הוא אחד מסיפורי הדעיכה החושניים והשנונים ביותר שנכתבו אי פעם. מיד עם צאתו לאור התקבל הספר בברכה על ידי מרסל פרוסט ואנדרה ז'יד, שראו בו יצירת מופת על-זמנית....

5.
״מה השתנה אפוא, בין האהבה לביני? שום דבר, חוץ ממני, חוץ ממנה.״ יש אומרים שהספר הטהור והטמא הוא הטוב בספריה של קולט. היא עצמה קבעה ש"זהו הספר הקרוב ביותר לאוטוביוגרפיה שאוכל לכתוב". זהו מסע אל עולם ארוטי נסתר מן העין, אשר הסופרת הצרפתיה הכירה היטב. מסע שנפתח במאורת אופיום אפלולית ומלאת סודות, וממשיך בטרקלינים של לסביות אריסטוקרטיות ובשיחות עם דון ז׳ואנים מזדקנים. הספר הנועז והמיוחד הזה ראה אור בשנת 1932, ומתורגם כאן בפעם הראשונה לעברית. קולט משרטטת בו דיוקנאות מופלאים של נשים וגברים, אחדים היו מאהבות ומאהבים, אחרים ידידות וידידים, אשר חייהם ומותם של כל אחת ואחד מהם הוכתבו בידי כוחה הבלתי נשלט של התשוקה. היא לוקחת את הקוראים לנסיעה ברכבת הרים בנפתוליה של נפש האדם, כשבדרך היא חוקרת בלי מורא את הקשת הרחבה כל כך של העדפות מיניוֹת, זוגיות בין נשים ובין גברים, האהבה והקנאה. "מובן מאליו שתעשו שטויות, אבל עשו אותן בהתלהבות," אמרה קולט בריאיון עיתונאי. היא בהחלט לא נרתעה מלעשות שטויות בחייה, ועשתה אותן בהתלהבות, בחן ובתבונה. ספר זה הוא הוכחה ניצחת לצדקת טענתה. "תמיד חשבתי שקולט היא הגיבורה הפמיניסטית האותנטית ביותר בין כל הסופרות." אריקה ג'ונג קולט הוא שם העט של סידוני-גבריאל קולט (1954-1873). היא נולדה וגדלה בכפר באזור בורגונדי, שם ניטעה בה אהבתה לטבע, הבאה לידי ביטוי בכל יצירתה הספרותית. כשהיתה בת עשרים נישאה לסופר אנרי גוטייה-ווילאר, שהיה מוכר בשם העט ״ווילי״. עם נישואיה לווילי, עברה לגור עמו בפריז, שם נחשפה לחוגי הסופרים והעיתונאים ולחיי ההוללות של פריז. ב-1906 התגרשה מווילי והחלה להופיע לפרנסתה כרקדנית קברט, ובכך המשיכה עד שהתבסס מעמדה כסופרת מוערכת. בשנותיה המאוחרות זכתה להכרה כאחת הנשים המשפיעות ביותר על החיים ועל הספרות בצרפת במאה העשרים. עם מותה סירבה הכנסייה לקבור אותה בשל היותה גרושה, והיא היתה האישה הראשונה שזכתה לטכס קבורה ממלכתי בצרפת....

6.
7.
קיקי-מותק: פעם, כשהייתי קטן, היא ניסתה לתת לי שמן קיק. תקעתי בה כאלה ציפורניים ושיניים, שמאז היא לא ניסתה שוב. היה נדמה לה לרגע שיש לה מפלצת על הברכיים. התפתלתי כמו סליל, ירקתי אש, הכפלתי את הציפורניים שלי פי מאה ואת השיניים שלי פי אלף ונסתי על נפשי. טובי-כלב: אני לא הייתי מעז. אני אוהב אותה, אתה מבין. אני אוהב אותה כל כך עד שאפילו על העינוי של האמבטיה אני סולח לה. קולט פרסמה בשנת 1904 את הדיאלוגים הראשונים וכעבור כעשרים שנה פורסמה הגרסה הסופית ובה שנים עשר דיאלוגים. קולט כתבה כשנשאלה על אודות החיות: ״היה לי בולדוג בשם טובי-כלב, וחתולה אנגורה, קיקי-מותק. אהבה נפלאה אל חיות מוכרות... הן מעולם לא נפרדו ממני״. ׳אהבה׳ הוא הנושא העיקרי ביצירה זו. אהבת בעלי החיים אל אדוניהם ואהבתם של אלה אל הכלב ואל החתול – השחקנים הראשיים בתמונות היום יום הנושאות סממנים אוטוביוגרפיים של הסופרת. השיח, שהוא לעיתים נוקב ולעיתים משעשע, חושף את היחסים ואת השונות בין הגיבורים - הכלב טוב הלב והרכרוכי והחתול הנחרץ והאנוכי, ואת היחסים ביניהם לבין ״ההולכים על שתיים״. היחסים בין השניים הם יחסים אמביוולנטיים. הם אמנם שוכנים באותו בית ויש ביניהם מעין חברות, אך האופן שבו הם רואים את העולם סביבם שונה לגמרי, הם יודעים ואף מטיחים זאת, אחד באוזני רעהו. כפי שמציין המשורר פרנסיס ז׳אם בהקדמה לספר, קולט אינה סימבוליסטית, וגיבוריה, במקרה זה הכלב והחתול, אינם מייצגים רעיון מופשט. קולט מציגה את בעלי החיים כפי שהם. השיח ביניהם נסוב סביב עניינים המעסיקים כלבים וחתולים. ״קראו את ספרה״ מפציר ז׳אם ״וראו כמה מדויק תיאורי. מדאם קולט וילי אהבה לבשם את שתי החיות המקסימות שלה בניחוחות הגן, ברעננות השדות, בחומן של הדרכים ובמאווייו של האדם... בכל המאוויים... היות שמבעד לצחוקה המצלצל של ילדה מתרוצצת ביער, אודה שאני שומע מעיין מתייפח. לא תוכל לרכון אל כלבלב או חתלתול מבלי שליבך יחוש במועקה עמומה. ובהשוואה אליהם, נחוש בכל השונה מהם ובכל המשותף בינינו לבינם.״...

8.
הוצאה מחודשת, ערוכה ומעודכנת של הרומן הקלאסי מ-1920. לאה לונוול, לשעבר נערת שעשועים מושכת, מתמודדת עם אובדן היופי והזוהר של ימי עלומיה. גם פרשת האהבים הלוהטת ביותר שלה – עם פרד פרלו המכונה שרי, פלייבוי מפונק ונהנתן שגילו מחצית מגילה – עומדת להסתיים. אבל שני הנאהבים אינם מבינים עד כמה הם קשורים זה לזה ועל איזה חלק חשוב בחייהם ייאלצו לוותר אם ייפרדו. הרומן משרטט דיוקן אופייני של גינוני הסלונים הפריזאיים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ובד בבד גם מצליח לחשוף אמת נצחית בדבר הקשר בין אהבה, סקס וארעיות החיים....


ספר נחמד, יותר נכוון ספרון. רכשתי אותו כמובן בגלל שיש בו חתול, אבל, ואבל גדול... הספר כתוב מנקודת מבטם של הכלב טובי שהוא בלדוג צרפתי, וחתול... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
טובי-כלב הבולדוג הצרפתי הוא אחרון הרומנטיקנים, וקיקי-מותק, חתול אנגורה נהנתן, הוא כמו בן למשפחת אצולה מהמאה ה-19. שניהם חולקים אותו בית ויחד... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
ספרון זה הוא היצירה הראשונה שאני קוראת מאת קולט. ראשית אציין כי נטשתי את הקריאה אחרי שישה פרקים מתוך תשעה, 96 עמודים מתוך 147. ספר זה הנו איש... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
La Chatte- "החתולה" מצרפתית, פורסם בשנת 1933. הסיפור מגולל את הזיווג בין קמיי, צעירה בת 19, לאלן, בחור צעיר המעמץ חתולה. שני צעירים רוצים להינשא. לח... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
סיפור אהבה, שנראה מיוחד בראי התקופה שלנו. הסיפור מתרחש בצרפת שלפני כמאה שנה, במציאות של חיי תענוגות ועושר. לדעתי מי שקורא אותו היום בישרא... המשך לקרוא





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ