“**** קודם כל ולפני הכול. תעשו טובה לעצמכם ואל - תקראו - את - מה - שכתוב - בתקציר - על - כריכת - הספר. מי שכתב את זה הוא פושע נקלה. להגיד שמה שהוא כתב שם זה ספויילר, זה כמו להגיד שמה שקורה עכשיו בסוריה זה קטע לא כל כך נעים. **** בירח הדבש שלנו טסנו, אשתי הטרייה ואני, למקסיקו. באותה תקופה, עוד היתה בנו מעט חדוות הרפתקאות, וכמיהה לספונטניות. באיזשהו מקום כבר ידענו כנראה שאלה הפירורים ה”

“לעיתים רחוקות נופלת לידיה של הוצאת ספרים ישראלית לפרסם ספר מתורגם שהוא אחד ממיליון ומה עושה אותה הוצאה ?-כלום .אף מילה בעיתונות ,אף מילה או פעולה בכלי התקשורת להסב את תשומת לב הקוראים לספר המופלא הזה . כנראה שההוצאה מניחה כי סוג כזה של ספר הוא ליחידי -סגולה,למעגל קוראים קטן ולא חשוב... ו- יחי " חמישים גוונים של אפור "..... ובכן אני רואה שליחות בכתיבת הביקורת על הספר הזה .אני חפצה שהוא יגיע למעמ”

“יש ספרים שכשמסיימים לקרוא אותם ההזדהות אתם כל כך גמורה, עד שאי אפשר לכתוב עליהם בלי לפרט כמעט את כל תולדות החיים שלנו. זה קורה לי והיו כאן ביקורות (על כל מיני ספרים) שהבנתי שזה קורה גם לאחרים. הזדהות כזאת אני מרגישה כרגע עם הספר הזה, למרות שסיימתי לקרוא אותו כבר לפני שבוע. אבל כפועל יוצא מזה - אני גם בבעיה. למה? כי, למשל, בדומה לספר הזה, הזדהתי, לפני הרבה מאוד שנים עם הספר 'כמעיין המתגבר' שכתבה אי”

“האירוניה של העולם בו אנו חיים באה לידי ביטוי מוחץ צלעות בדמותו של וינסנט ון גוך. האדם שהיום הפך למותג שמוכר אולי הכי הרבה בתחום האומנות, על מוצריה הנלווים והמעוצבים בהשראתה, סבל מאנונימיות והפניית כתף קרה בעוצמה זהה לאורך חייו, עד להתאבדותו. "מכתבים לתיאו" הוא ספר בו תרגם באופן נהדר עודד פלד את מכתביו של וינסנט לאחיו הצעיר ממנו בארבע, תיאו. בהקדמה הקצרה (והמצוינת!) לספר, משתף עודד פלד את הקוראים”

“**** קודם כל ולפני הכול. תעשו טובה לעצמכם ואל - תקראו - את - מה - שכתוב - בתקציר - על - כריכת - הספר. מי שכתב את זה הוא פושע נקלה. להגיד שמה שהוא כתב שם זה ספויילר, זה כמו להגיד שמה שקורה עכשיו בסוריה זה קטע לא כל כך נעים. **** בירח הדבש שלנו טסנו, אשתי הטרייה ואני, למקסיקו. באותה תקופה, עוד היתה בנו מעט חדוות הרפתקאות, וכמיהה לספונטניות. באיזשהו מקום כבר ידענו כנראה שאלה הפירורים ה”

“לעיתים רחוקות נופלת לידיה של הוצאת ספרים ישראלית לפרסם ספר מתורגם שהוא אחד ממיליון ומה עושה אותה הוצאה ?-כלום .אף מילה בעיתונות ,אף מילה או פעולה בכלי התקשורת להסב את תשומת לב הקוראים לספר המופלא הזה . כנראה שההוצאה מניחה כי סוג כזה של ספר הוא ליחידי -סגולה,למעגל קוראים קטן ולא חשוב... ו- יחי " חמישים גוונים של אפור "..... ובכן אני רואה שליחות בכתיבת הביקורת על הספר הזה .אני חפצה שהוא יגיע למעמ”

“יש ספרים שכשמסיימים לקרוא אותם ההזדהות אתם כל כך גמורה, עד שאי אפשר לכתוב עליהם בלי לפרט כמעט את כל תולדות החיים שלנו. זה קורה לי והיו כאן ביקורות (על כל מיני ספרים) שהבנתי שזה קורה גם לאחרים. הזדהות כזאת אני מרגישה כרגע עם הספר הזה, למרות שסיימתי לקרוא אותו כבר לפני שבוע. אבל כפועל יוצא מזה - אני גם בבעיה. למה? כי, למשל, בדומה לספר הזה, הזדהתי, לפני הרבה מאוד שנים עם הספר 'כמעיין המתגבר' שכתבה אי”

“האירוניה של העולם בו אנו חיים באה לידי ביטוי מוחץ צלעות בדמותו של וינסנט ון גוך. האדם שהיום הפך למותג שמוכר אולי הכי הרבה בתחום האומנות, על מוצריה הנלווים והמעוצבים בהשראתה, סבל מאנונימיות והפניית כתף קרה בעוצמה זהה לאורך חייו, עד להתאבדותו. "מכתבים לתיאו" הוא ספר בו תרגם באופן נהדר עודד פלד את מכתביו של וינסנט לאחיו הצעיר ממנו בארבע, תיאו. בהקדמה הקצרה (והמצוינת!) לספר, משתף עודד פלד את הקוראים”