"היא בת 35, נשואה, אם לעודד בן תשע וחצי והמחזור מאחר לה בשבועיים... בכל בוקר היא מתעוררת ויודעת שחלמה משהו שקשור בהורות. חלק מחלום אחד זכרה: היה בו תינוק תלוי על ידית של דלת... באותו בוקר התעוררה בבעתה ורצה לשטוף מעליה את שאריות החלום". כך נפתח סיפורה של תמר, גיבורת הרומן "חלונות כפולים", החווה במקביל תהליך של הינתקות מילדות מוגפת-תריסים במשפחה של ניצולי שואה והתחברות אל עצמה - אל הילדה, האם, האישה והאדם היוצר שבתוכה. מחזור האישה משמש כאן כסימן להרס ומוות, המקדימים חיים ויצירה. הסיפור נע ב"פלשבק" מפותל בין תמר של היום, עיתונאית מצליחה ונמרצת, לבין תמר של פעם - נערה חרדה ושותקת. הניתוק מן הארץ, ושהייה ממושכת בארץ צפונית זרה מאיצים את השינוי בעולמה הפנימי של תמר. תוך חיפוש מהוסס, לעיתים הזוי, לעיתים ממשי, אחר מגע והתרפקות, מתחיל המסע שלה אל עצמה. שם נרקמת ידידות מופלאה בין הגיבורה לבין אישה יהודיה חשוכת ילדים, המעניקה מתוכה כוח להולדת חיים חדשים ויציאה אל "חוצות" היצירה. העלילה מתארת את המפגש הטעון בין הישראלים לבין תושבי המקום, יהודים ולא יהודים, בתוך חברה אדישה ומנוכרת. כל זאת ועוד ברומן ביכורים סוחף וייחודי ברגישותו ועיצובו הלשוני של מספרת בשלה בתחילת דרכה.