ביקורת ספרותית על ילד מקולקל מאת דרור שגב
ספר מעולה

---

מארג עדין מסתבך ונפרם – מצוין.
ערן, הוא נער מתבגר בן 17, מתנתק מהסביבה. מסתגר בעצמו. בבדידותו. חודר עמוק אל צלילי המוזיקה ואל המילים הכתובות – הם החברים המלווים אותו. הוא נובר ואוסף, מקשיב ומגלה צלילים חדשים. וקורא ובעיקר כותב המון מילים - עולמות שחודרים אליו. מנחמים את נשמתו – מגדיר עצמו חוקר צלילים או חייזר מוזיקאלי. ילד מקולקל - להבנתו.
ואתו – חברה אחת נערה בת גילו עולמם משותף אף היא חוקרת צלילים, חייזרית מוזיקלית. מתנתקת וסגורה. ילדה מקולקלת - להבנתה.
ערן, התייתם מאמו, אביו ה'מתוקן' קושר את התנהגות בנו הצעיר באבדן ומביא אותו אל אברם הלא הוא פסיכולוג קליני, המתמחה בתיקון "ילדים מקולקלים".
(אברם עצמו, זאת לדעת – סוג של 'מבוגר מקולקל' (?) – המוצא נחמה לנפש הדואבת דרך חדירת עומק אל עולם המוזיקה ואל המילים הכתובות).
הקורא, מתלווה לתהליך הטיפול (שמסתבר כי הדדי הוא), בתוכו מתרחש תהליך של היכרות עומק והתקרבות עדינה עד ליצירת קשר הקושר בפקעת סבוכה את החוטים של ערן המתוסכל לאלה של אברם המתוסבך – תוך כדי תהליך הטיפול, לדעתי במהלך הריפוי נשבר משהו בערן, מצב המוביל לתעלומת בריחתו והיעלמותו עד לפתרון התעלומה ובמקביל להבאת הטיפול להצלחתו (בהבנה והשלמה כי המקולקלים למעשה מתוקנים מאוד שזקוקים לנפש מבינה ומכוונת) עד להתרת הקשר הסבוך המתוסכל של זה והמסובך של זה בהדדיות. הכול בהובלתו המקצועית המקולקלת והרגישה של אברם עד לקבלת מארג עדין של קשר מושלם בין השניים.
ובקיצור, לפנינו מרקם משובח של סיפור משולב בפס מוזיקלי נכון ובמילים המדויקות כל אלה מביאים את הקורא להבנה – כי כולם כך או אחרת – מרגישים ילדים מקולקלים, להבנתם. ועם המגע הנכון - יכולים להרגיש מתוקנים ושלמים. כשתוך כדי סיפור העלילה המפותל והטוב.
הערה אישית לחברנו שאולי - אתה כבר מתוקן. הכי מתוקן. יודע, יודע הכול שטויות, לא מדעי לא מוכח - עזוב טיפולים ושטויות. אתה בסדר as is

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על ילד מקולקל