הביקורת נכתבה ביום חמישי, 12 בינואר, 2017
ע"י נונו
ע"י נונו
אמש עשיתי חקירה קצרה על ג'יימס ג'ויס. ארחיב על כך מעט:
אני מאותן נערות אשר מבט קצר בערך כלשהו בויקיפדיה יכול להפוך את יומם לזוהר באופן יוצא מן הכלל! כבר בגיל צעיר כאשר היה מושך סופר או איש רוח מסוים את לבי הייתי מחפשת עליו כמה שיותר מידע בכל מקום שיכולתי להגיע אליו. היו פעמים בהם הייתי לגמרי אובססיבית על נושאים או אנשים מסוימים כדוגמת ענבל פרלמוטר אשר אם תשאלו את אחד מחברי הקרובים לגביה תיפלט מהם אנחה ויגידו הם לכם "לא נמאס ממנה"?! כן, כן ככה אני, יש שיגידו "גרופית".אז אמש חקרתי מעט על ג'ימס ג'ויס אשר על תולדות חייו ארחיב באחד הימים כאשר אקרא את ספרו עב הקרס והקשה לקריאה "יוליסס" אך בינתיים אסתפק במילים גאון ואמן. משום מה כאשר קראתי את תולדות חייו של ג'ויס לא הצלחתי שלא להעלות בזיכרוני ספר קסום זה.
"אורי" אינו ספר מושלם, כלל וכלל לא, גם גיבוריו אינם מושלמים, הם אנושיים לחלוטין וזהו קיסמו. אסתר שטרייט וורצל מספרת את סיפור חייה של ארץ שלמה דרך חייו של נער אחד, צבר אמיתי, אשר חווה את תחילת ימיה של ארץ ישראל, ימי המנדט הבריטי. אנסה לסכם ספר זה, למרות שקשה לסכם את יצירותיה של אסתר שטרייט וורצל:
"אורי" מדבר על נער בשם אורי ונכתב בו על חוויות ההתבגרות שלו כנער, אם אהבתו אל נערה שמפני כי עברו מספר שנים מאז שקראתי בו שכחתי את שמה, אם זה בחוויתיו עם חבריו, אם זה פעילות מחתרתית נגד המנדט הבריטי, אבל יותר מכל זה סיפור על ארץ ישראל על כל גווניה, הצדדים הפחות טובים והיותר טובים, או כפי שויקיפדיה מתארת את שאיפתו של ג'ויס לגבי דבלין ביוליסס " לתארה תיאור כה מדויק, עד כי אם תימחה יום אחד מעל פני האדמה, ניתן יהיה לשחזרה מחדש על פי ספרו. "
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נונו
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה
|
|
|
אביבל'ה
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לנערה קוראים דליה. אך אפשר לשכוח?!
ביקורת מקסימה. |
|
|
נונו
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה רץ
|
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אני חושב שמה שמיוחד בתקופה הזאת היא המחויבות המשותפת להגשמת המדינה, אני בטוח שצריך לשחזר אותה, כי התקופה הזאת לא קיימת, ולכן את יכולה להרגיש גאווה בספרים שאת קוראת ובאופן שאת כותבת עליהם.
|
|
|
נונו
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
סקאוט- אני נרתעת מעט מספריו של ג'ויס אבל אני מקווה שבקרוב אפסיק להירתע ואקרא את אחד הספרים שלו, בינתיים קראתי רק את "המתים".
הספרים שלקחתי איתי לגרמניה הם: החטא ועונשו שעוד לא גמרתי... איש משום מקום/ אלכסנדר המון הנשף של הרוזן ד'אורז'ל/ ריימון ראדיגה ציפורים מתות בסתר/ קולין מקאלוג יאנוש קורצ'אק כתבים חלק ב |
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
דני,
אני מניחה שאתה צודק,
והשם יפה גם בעיני. |
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
חגית-
ואולי כל אלה שקראו לבנם "אורי", אכן עשו זאת בהשראת שירה של רחל. היא אכן הפכה את השם, "לרסיס נהרה". ומה יפה מזה? |
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מעניין
שהשם "אורי" היה מן שם אפנתי, או אהוב במיוחד.
גם הגיבור של משה שמיר ב"הוא הלך בשדות" נקרא אורי. ....אורי אקרא לו אורי שלי רך וצלול הוא השם הקצר רסיס נהרה לילדי השחרחר אורי אקרא לו אורי אקרא.... (רחל) אף אני, בצעירותי, קראתי את הספר, ואהבתי אותו מאוד. נונו, יפה כתבת. |
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אל דאגה, גם אני ככה עם ויקיפדיה.
לא קראתי את הספר אבל אני מתכננת לקרוא
ומעניין, אילו ספרים לקחת בסוף? ותהני לך אי שם בגרמניה (: ואילו ספרים של ג׳יימס ג׳ויס קראת? כי רציתי לקרוא ספרים שלו אבל אני לא יודעת היכן כדי להתחיל ( קראתי רק סיפור קצר שלו) |
|
|
נונו
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה! למען האמת אני כבר בגרמניה ולקחתי איתי מספר ספרים, אל דאגה! ביני ובין ספרים לא ניתן להפריד...
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
"אורי" זה ספר מקסים שקראתי אותו כשהייתי הרבה יותר צעיר ואהבתי אותו כמו שאהבתי הרבה מספריה של אסתר שטרייט, ונדמה לי שקשה שלא לאהוב את ספריה, מה גם שהיא אמרה פעם שהיא תמיד מסיימת את ספריה בטוב כדי לתת תקוה, ובתור צעירים זה מה שתמיד אהבנו ורצינו.
הביקורת שלך מקסימה ואני מקווה שאת מכינה לך ארסנל של ספרים לקחת לחו"ל, כדי שנמשיך וניהנה מהביקורות שלך. |
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
