“"אני שמחה שאמא שלי מתה" הוא ספר, המתאר את הנזק של אובססיית הפרסום והתהילה ההוליוודית, יחד עם תיאורה של אם נרקיסיסטית שאפתנית ורעילה, המשתמשת בבתה כדי לפצות על התסכולים והאכזבות שלה עצמה, והוא מוכיח, שוב, שלפעמים המקום הכי מסוכן לילדים הוא הבית. השאפתנות והאובססיה של האם מתבררות כהתעללות לכל דבר. היא מקלחת את בתה עד גיל 16, משפשפת בקפדנות את אבריה המוצנעים בנימוק, שהבת לא יודעת לעשות זאת טוב”

“ג'נט מקרדי אחראית על חלק ניכר מן הילדות שלי. כול יום שישי הייתי מגיעה אל בית סבי וסבתי בירושלים וצופה יחד עם אחותי הגדולה ובנות דודותיי בתוכנית "i carly" ששודרה בערוץ הילדים ניקולודיאון. ג'נט הייתה השחקנית אשר שיחקה את הדמות סאם - נערה צעירה וקשוחה (או מה שנקרא באנגלית "Badass") בעלת אהבה גדולה לאוכל ומסוגלות לאכול כמויות גדולות. סאם הייתה הדמות האהובה עליי בסדרה כילדה. משהו בדמותה הקשוחה והקומית”

“"אני שמחה שאמא שלי מתה" הוא ספר, המתאר את הנזק של אובססיית הפרסום והתהילה ההוליוודית, יחד עם תיאורה של אם נרקיסיסטית שאפתנית ורעילה, המשתמשת בבתה כדי לפצות על התסכולים והאכזבות שלה עצמה, והוא מוכיח, שוב, שלפעמים המקום הכי מסוכן לילדים הוא הבית. השאפתנות והאובססיה של האם מתבררות כהתעללות לכל דבר. היא מקלחת את בתה עד גיל 16, משפשפת בקפדנות את אבריה המוצנעים בנימוק, שהבת לא יודעת לעשות זאת טוב”

“ג'נט מקרדי אחראית על חלק ניכר מן הילדות שלי. כול יום שישי הייתי מגיעה אל בית סבי וסבתי בירושלים וצופה יחד עם אחותי הגדולה ובנות דודותיי בתוכנית "i carly" ששודרה בערוץ הילדים ניקולודיאון. ג'נט הייתה השחקנית אשר שיחקה את הדמות סאם - נערה צעירה וקשוחה (או מה שנקרא באנגלית "Badass") בעלת אהבה גדולה לאוכל ומסוגלות לאכול כמויות גדולות. סאם הייתה הדמות האהובה עליי בסדרה כילדה. משהו בדמותה הקשוחה והקומית”