“מתוך הבלוג של פרופ' עמיה ליבליך באתר "פסיכולוגיה עברית":
.......הספר כתוב בגוף ראשון, וכשהוא בא לספר אל יחסי המין בין הגיבור ואהובתו, הוא משתמש במטפורה של קומפוזיציה מוסיקאלית. כך, הוא מספר על ואריאציות שאינן אילתורים: "מוטב אפוא לעשות שימוש בתבניות. הנה דוגמה: ויואצ'ה, גראוה, אלגרו – אדאג'ו, אלגרו – ויואצ'ה, אלגרו, פסטורלה. זו תבנית מהסוג הקלסי שלקחתי מן הקונצ'רטו גרוסו מס' 8 בסול מינור, שחיבר”