ביקורת ספרותית על דמיאן [1993] מאת הרמן הסה

---

על פילוסופיה, בני אנוש, מציאת העצמי ואפילו מעט אהבה:

כשהייתי בכיתה ז' נרשמתי לשיעור פילוסופיה בבית ספרי. אני אומרת נרשמתי כי בבית ספרי - שהיה בית ספר דמוקרטי - התלמידים בחרו לעצמם את השיעורים שהם רוצים ללמוד (במילים אחרות - נרשמו לשיעורים אותם רצו). אני מחשיבה את שיעור זה כהכרתי הראשונה עם עולם הפילוסופיה. נכון, הכרתי את המונח פילוסופיה הרבה לפני כיתה ז' אך הכרתי העמוקה של רעיונות פילוסופים ושל פילוסופים ידועים כגון: סוקרטס, אפלטון, דקארט, קאמי (שהוא כמובן גם סופר אך גם פילוסוף). עליי לומר כי כבר אז פילוסופיה מאוד קסמה לי, הרי תמיד הייתי בת אדם סקרנית השואלת המון שאלות על העולם. מאוד אהבתי את שיעור הפילוסופיה הזה. לא רק שהמורה היה באמת ממש מצוין הנושאים שהשיעור עסק בהם מאוד עניינו אותי. מאז אותו שיעור (ואפשר אולי לומר כי דבר זה נזקף מעט לזכותו) אני מאוד אוהבת ומתעניינת בפילוסופיה.

איך כול זה מתקשר לספר "דמיאן"? ובכן, כבר מן התקציר של הספר ניתן להבין כי מדובר בספר אשר עלילתו סובבת סביב רעיונות פילוסופים כמו למשל: מציאת האדם את האידאלים שלו, הטשטוש הקיים בין הטוב לרע ומציאת האדם את אמונתו. הספר גם מציג את דרכו של האדם בחיפוש אחר עצמו ואת הייסורים אשר הוא עובר בדרכו זו. דרך זו עושה האדם לבדו. אומנם ייתכנו לו בדרך זו מסייעים ואפילו מדריכים אך הם באים והולכים ואת מירב הדרך על האדם לעשות לבדו. כתוצאה מכך האדם הופך לבודד ומדוכא לעיתים קרובות. יש שיאמרו שעל כול אדם לעבור מסע שכזה בחייו, כי מסע זה מהווה חלק מתהליך התבגרותו של אדם. אני עצמי חושבת כי אדם אכן מוכרח לעבור מסע להכרת תכונותיו וערכיו אך מסע זה לא חייב להיות מסע אשר הוא עובר לחלוטין לבד.

"דמיאן" מספר את סיפורו של אמיל סניקלר מילדותו ועד להיותו בחור צעיר. אמיל נמצא במסע חיפוש אחרי עצמו, ערכיו ואמונתו. מסע זה מתחיל לאחר שהוא מכיר נער בשם דמיאן. דמיאן הוא לא נער רגיל בשום פנים ואופן. יש לו הילה שאין לאף נער אחר בן גילו. אמיל אומר לא פעם כי נדמה שלדמיאן אין גיל. דמיאן מרוחק משאר בני כיתתו ויש לו גם מראה משונה. בין דמיאן לבין אמיל אין כול קשר עד שיום אחד כול עולמו של אמיל משתנה. אמיל משקר לאחד בשם פרנץ קרומר כי גנב שק של תפוחי עץ. מן הרגע הזה אותו פרנץ סוחט את אמיל ומייסר אותו. הוא אומר לו כי אם לא ייעשה את אשר יגיד לו הוא יגלה את סודו. בין רגע העולם ה-"טוב" שאמיל גדל בו עד לאותו הרגע. אמיל מגלה כי ישנו גם עולם אחר, עולם ה –"רוע". הוא עכשיו חלק ממנו. מעט לאחר מכן הוא מכיר את דמיאן. דמיאן מלמד אותו עוד על אותו עולם ה –"רע". הוא גם עוזר לו ומשחרר אותו מעולו של קרומר. דמיאן הוא מעיין מכשף, אך לא בדיוק. עכשיו אומנם אמיל השתחרר מעולו של פרנץ קרומר אך עול הידיעה על העולם האחר, עולו של דמיאן מייסרים אותו. הוא מוצא את עצמו מחפש אחרי אחר ערכיו ואמונותיו. נוסף על כול אלה אמיל גם חווה כמיהה לאהבה, (קלקלן קטן) שלא ממומשת לאורך רובו של הספר (סיום הקלקלן). הוא מחפש אחר אישה אשר תאהב אותו כאם וכאהובה.

אסכם ואומר כי הספר טומן בחובו עוד דברים רבים. הוא מורכב עד מאוד ומכיל הרבה רעיונות מורכבים ומופשטים שלפעמים צריך להתאמץ בכדי לעקוב אחריהם. עם זאת, הוא ספר מקסים שלא יוצא מהראש. יש בו רעיונות שאף יישמתי בעולם האמיתי. מומלץ בחום לכולם לקרוא אותו.

» ביקורות נוספות של נונו
» ביקורות נוספות על דמיאן [1993]