האנושות ניצבת על פי תהום. כך מנבאים לנו רבים וכך ניבאו מיטב הסופרים והפילוסופים שנים רבות. דיסטופיות קלאסיות קודרות כמו 1984, פרנהייט 452, עולם חדש מופלא ניסו להמחיש לנו דרך כתביהם כיצד יראה עולם שכזה שהטכנולוגיה שולטת על הבריות וכל תכליתה למנוע מאיתנו זכויות שכיום נראות לנו כה טריוואליות ובלתי ניתנות ללקיחה: הזכות לפרטיות, חופש הביטוי, דמוקרטיה.
במשך שנים רבות הסופרים הללו, בעזרת כוחם הספרותי ו

The Longest Journey (novel)

שהתפרסם בשלושה חלקים ויצאה ב 1907. הסיפור מספר את סיפורם של ריקי ואנסל. הרומן המחולק לשלושה חלקים מוציא סוף כאחד האדם לאחד מהם וטראגי לגיבור הסיפור.
שתיהם לומדים ב קיימברידג', בחלק הראשון. מגיעים לפנמיית דאנווד האוס בחלק השני 'סאוסטון' וגמר דבר בחלק השלישי ב 'ווילטשייר', שם יסגר מעגל הסבל של ריקי הגיבור האומלל, לאחר שהוריו מתו בתחילת הספר, והוא ניתקל בשתי ברנשים הבא

על חורפיות, הומוסקסואליות, אפרוריות, דיכאון, קולג'ים ואהבה:

רגע לפי שאפילו אתחיל בסקירה עצמה הנה לכם רשימת שמע שהכנתי משירים שפשוט נורא מתאימים לאווירת הספר מוריס, ממליצה להקשיב לו בזמן הביקורות אם תרצו להבין מעט יותר את חווית הקריאה בספר (בשיר בקוריאנית ניתן ללחוץ על הכתוביות ואז יש כתוביות של מילותיו באנגלית) :
https://www.youtube.com/playlist?list=PLFrOPfGCK69CFGGsml2HCTZboPwYL1L4k
***

הסיפור ״המכונה נעצרת״ יצא לאור בשנת 1909 בלונדון, ומדהים עד כמה הוא רלוונטי לאנושות של ימינו אנו.
<mark>פורסטר</mark> חזה למעשה את ההתפתחויות הטכנולוגיות של שלהי המאה ה-20, עשורים לפני שהן התרחשו; אבל הרבה מעבר לכך, הוא השכיל להבין כבר אז את הסכנה החברתית, האינטלקטואלית, ההתפתחותית הטמונה בהן.

המכונה נעצרת היא דיסטופיה מופלאה, העוסקת בהתנוונות המין האנושי כתוצאה מסגידתו ההולכת ומתהווה, הולכת ומתעצמת, ל״מכ

Maurice
"מוריס", על שם גיבורו הצעיר מוריס הול של א"מ <mark>פורסטר</mark>, רומן אהבה הומו-ארוטי על אהבתם הגדולה של של מוריס הול לקלייב דרהם, אחד יישאר בארון ויינשא לאן ואחד יתאהב בבחור אחד- אלק סקאדר. הספר "מוריס" התפרסם בשנת 1971, שנה לאחר מותו של המחבר א"מ <mark>פורסטר</mark>.
"הספר "מוריס" בגרסתו המקורית, (..) נולד ב-1913.
"התוכנית הכללית, שלוש דמויות, הסוף הטוב לשתיים מהן, הכול חפז אל עטי, והתקדם ללא מעצור. סיממתי

הספר הזה הוא קצת כמו תרשים ראשוני יפהפה, מדויק, מלא פוטנציאל ומורכב של ציור. אבל הצייר לעולם לא מגיע למלא את זה בצבעים אלא מפרסם אותו כפי שהוא.

לספר הזה, שנכתב ב1909, יש רעיונות מרתקים ומבט די מזעזע בנכונות שלו על החברה המודרנית.
הוא מתאר עולם שבו "המכונה" עונה על כל הצרכים של האנושות, ובני האדם חיים בחדרים מבודדים מתחת לפני האדמה, בלי מגע פיזי עם אנשים אחרים, בלי קשרים רגשיים עמוקים ועם גיר

סיפור קטן על כוונות טובות שהדרך לגהינום רצופה בהם. זה הרומן הראשון של <mark>פורסטר</mark> שספריו הבאים ביססו את מקומו בין הסופרים האנגלים החשובים של זמנו. הסיפור הזה יצא לאור ב 1905 ומתאר בעט מושחז את האנגלים של המעמד הבינוני הגבוה והתייחסותם לעולם.

האנגלים הם "הילד שנולד עם כפית כסף בפה" של העולם: שנים כה רבות התקיימה האימפריה הבריטית - זו שהשמש מעולם לא שקעה בה - שהאנגלים היו משוכנעים בעליונותם על עמים א

זהו אחד הספרים שהגעתי אליו בעקבות צפיה בסרט. משניהם נהניתי. כמובן שהסרט הרשים אותי יותר. היתה שם גלריה של שחקנים בריטים מפורסמים, ששיחקו משחק משובח ביניהם: דניאל דיי לואיס והלנה בונהאם קרטר.כך שכשקראתי את הספר ראיתי את הסצנות מהסרט מול עיני. הספר רומנטי למדי, קליל ונעים לקריאה. הסרט עשה איתו חסד משום שהוא פרסם אותו.