ביקורת ספרותית על המשחק של אנדר - המשחק של אנדר #1 מאת אורסון סקוט קארד
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 28 באוקטובר, 2016
ע"י TheBlindProphet


התחלתי את הספר בהתרגשות. על פי התקציר והעמודים הראשונים אפשר היה לטעות שהספר הוא סוג של הארי פוטר בחלל. או, איזו טעות טפשית.

הספר מתאר את עלילותיו של אנדר וו'גין, ילד בן 6 המתחיל את דרכו בבית ספר לפיקוד שכנראה היה מתקבל לכיתת המחוננים הבית ספרית ולחוג השחמט(בלשון המעטה), אבל לא לחוג הדרמה (בלשון המעטה). על אף ההתייחסויות הרבות בספר לרגשותיו של אנדר, לא נראה שקארד מבין את נפשו של הילד, או את נפשו של אף אדם, כך שרוב רגשותיו של אנדר מועברים בצורה חפיפניקית שלא הותירה עלי שום רושם או הזדהות עמוקה עם הגיבור.
קארד שוכח לעיתים על מה התעצב הילד לפני כעשרים עמודים ומחליט שהוא עצוב מסיבה אחרת, לא מיטיב לתאר את רגשותיו ומאפשר לעצמו לדלג על תקופות שלמות בחיוו, כאילו לא היה טמון בהן הפוטנציאל לבגר את הגיבור או לאפשר לו לצמוח, ולא לרוץ מעימות לעימות. עלילת הספר כולו ממהרת לחלוף על פני עוד ועוד עניינים, הן בנפשו של אנדר והן במלחמה של בני האדם עם הבאגים (חייזרים סטייל "independence day").
לאורך כל הספר יש תחושה שקראד ערך רשימת מכולת של רגשות ודברים שעל אנדר לחוש ולחוות לפני הספר השני.
יש בספר הזה המון פוטנציאל לא ממומש. יש בו אמירות מעניינות על פיקוד, עלילה מעניינת ומקורית ודמויות נאות, שלא זכיתי להכיר מכיוון שקארד לא טרח להתעכב עליהן והיה לו דחוף לקדם את אנדר לתחנה אחרת במסעו. מכיוון שלכל אורך הספר ישנה התקדמות במהירות 100 קמ"ש, קשה היה להרגיש אותה. מרוב עצים לא רואים את היער, ומרוב עלילה לא רואים את הסיפור, וחבל.

5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
lironlnir (לפני 10 חודשים)
הבנתי את הביקורת, אבל כדאי לדעת: הספר ״המשחק של אנדר״ הוא רק חצי ממה שסקוט קארד התכוון לומר. החצי השני הוא הספר ״קול למתים״. בהמשך, יש גם את ״קסנוסייד״ ו״ילדי המחשבה״ ועוד סדרות.
באנגלית, סקוט קארד התעקש (ובצדק) להוציא את ״המשחק של אנדר״ ואת ״קול למתים״ בכרך אחד (Ender's war). מאחר שאפשר לראות שמי שכתב את הביקורת (TheBlindProphet) אוהב ספר, והתאכזב באמת ובתמים, הרגשתי שכדאי לציין את זה. חבל מאוד שקרא רק חצי מהיצירה (שלא באשמתו), והפסיד את ״קול למתים״ מלא הרגש ואהבת האדם.

שנה טובה ומעניינת לכולנו
רויטל ק. (לפני שנה ו-8 חודשים)
אם אני לא טועה, מקורו של הספר הוא בסיפור קצר שפותח לאחר מכן לספר ארוך.
אפילו כשיש גרעין מוצלח - לא תמיד הוא מצליח לעבור בהצלחה את הנביטה והצמיחה לפורמט של ספר שלם.
לא קראתי (ראיתי את הסרט, והיתה לי תחושה שזה מסוג הספרים שברגע שאתה יודע את הפואנטה שלהם - אין טעם בקריאה של כל הספר. גם זה מאפיין יותר סיפורים קצרים...), אבל את "תצפית עבר" שלו כן קראתי ואהבתי.
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
הוא פסיכי מוחלט.
TheBlindProphet (לפני שנה ו-8 חודשים)
אכן קראתי והוא אכן מעט לא בסדר.
אמנים הם טיפוסים לא סימפטיים במיוחד ברוב המקרים.
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
חשבתי כמוך וממש לא הבנתי מניין הילת המצויינות של הספר. קרא קצת ברשת על סקוט הפביכי.



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ